למרות הזיכוי: העליון החליט להרשיע את שבס

הזיכוי התהפך בהחלטה דרמטית: בית המשפט העליון החליט הבוקר (יום ג') להרשיע את שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, בעבירות של מרמה והפרת אמונים, בפרשת קידום העסקה הביטחונית עם מדינה זרה ובפרשת האחים הקבלנים שולדנפריי. זאת, במסגרת הדיון הנוסף שנערך בנושא לבקשת המדינה, בהרכב מורחב של 9 שופטים.

שבס הורשע ברוב של 8 שופטים (בראשות נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק), כנגד דעת יחיד של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט אליהו מצא. על פי הסיכום המוקדם, התיק יוחזר בעקבות ההחלטה לבית המשפט המחוזי לקביעת עונשו של שבס, ואולם לאור התחייבות המדינה, לא יהיה זה עונש מאסר בפועל.

בעקבות ההחלטה שוררת שביעות רצון רבה בפרקליטות. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ופרקליט המדינה ערן שנדר, הגיבו: "מבחינתנו, עבירת הפרת האמונים מהווה את אחד הכלים המרכזיים שנתן בידנו המחוקק כדי להילחם בתופעות שחיתות שלטונית. מבחינה זאת, פרשת שבס היוותה קו פרשת מים בהמשך ההתמודדות כנגד תופעות אלו. בית המשפט הסביר היום הלכה למעשה את השימוש בכלי זה, קבע את דרכי השימוש בו ואת גבולות העבירה ולמעשה צייר קווים אדומים ברורים לטיפולם של עובדי ונבחרי ציבור בענייני מקורביהם", נכתב בהודעה מטעם השניים.

הם הוסיפו: "פסיקת בית המשפט מהיום מעבירה מסר חשוב לעובדי ונבחרי הציבור, ולמעשה עתידה לשמר את אמון הציבור במערכת השלטונית ובעובדי הציבור המשרתים אותו, את טוהר המידות ואת תקינות פעולתו של הממשל. מערכת התביעה הכללית תמשיך ותפעל בהתאם לפסיקת בית המשפט במאבקה כנגד תופעות של שחיתות שלטונית".

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד יהושע למברגר, הבהיר: "בית המשפט הכיר בעבירת הפרת האמונים ככלי חשוב ומרכזי במלחמה בשחיתות ובעיצוב נורמות התנהגות של עובדי ציבור. אנחנו ניישם את פסק הדין הזה הלכה למעשה בתיקים התלויים ועומדים וננחה את המשטרה ליישם אותו בחקירות קיימות ועתידיות". עו"ד למברגר התייחס לכך שהמדינה לא תוכל לבקש עונש מאסר בפועל לשבס, ואמר: "התלבטנו והגענו למסקנה שבמכלול הסיכונים שלקחה על עצמה המדינה, התשובה שלנו הייתה נכונה. לעולם לא היינו יודעים אם פסק הדין היה זהה למה שהוא עכשיו, אלמלא התשובה החיובית שלנו".

שבס עצמו לא הגיע הבוקר לבית המשפט. פרקליטו, עו"ד מיכה פטמן, מסר שהוא שוהה כעת ברומניה ואולם, מייד בצאתו מן האולם מיהר עו"ד פטמן לבשר לשבס בטלפון על הרשעתו ואמר "הוא (שבס) מאוד מאוכזב מהתוצאה, אבל מבקש להדגיש שמדובר בספיח מתוך כתב אישום שכלל 8 אישומים שבהם זוכה, והעניין הזה נותר על כנו".

עו"ד פטמן הוסיף: "אני מצר על ההחלטה ושואל - כמה ערכאות צריך אדם לעבור בישראל כדי שיוכח שהוא חף מפשע או אשם? ייתכן שצריך לבטל את הדיון הנוסף במשפט הפלילי לגבי אדם שזוכה, כדי שלא ייקבעו הלכות על גבו. ייתכן שצריך לשנות את החוק אבל אלה הרהורים לעתיד. לגבי ההווה, אנחנו מצטערים על ההחלטה, פסק הדין אינו משקף את התנהלותו של שבס. הוא היה מסור אך ורק ליצחק רבין, למדינת ישראל ולשולחיו".

פסק הדין: "כרסום בחוסנו של המשטר הדמוקרטי"

נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, הדגיש בפסק הדין את חשיבות תחימת גבולותיה הברורים של עבירת המרמה והפרת האמונים וכותב:

 "עובד הציבור הוא נאמן הציבור... משלו, אין לו ולא כלום, וכל שיש לו, למען הציבור יש לו... נאמנות מחייבת הגינות, יושר, ענייניות, שוויון, סבירות ואיסור הימצאות במצב של ניגוד עניינים... הגשמתם של אלה מחייב התנהגות על פי הדינים והנהלים, שמירה על אמון הציבור ועובדי הציבור ועל טוהר פעולותיהם. לשם הבטחת מטרות אלה בא האיסור הפלילי באשר להפרת אמונים. הוא בא למנוע התנהגות של עובדי הציבור שהיא מסוכנת לחברה ולסדרי הממשל. עובד ציבור המפר אמונים מכרסם בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת".

עוד מוסיפים השופטים: "תמימי דעים אנו כי עבירת המרמה והפרת האמונים היא אחד המחסומים העיקריים שהציב המחוקק למניעת הידרדרות השירות הציבורי ממינהל תקין למינהל קלוקל... עלינו לשוות לנגד עינינו כי אך כפסע הוא המרחק בין מנהל מושחת לתהליך של כרסום משמעותי באופיו ובחוסנו של המשטר הדמוקרטי". השופטים מוסיפים כי "כאשר עובד ציבור פוגע פגיעה מהותית בערכים הנמצאים ביסוד עבירת המרמה והפרת האמונים, אין להירתע משימוש בהליך פלילי נגדו".

השופטים קבעו בפסק הדין כי למעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור מצטברים שני שיקולים כבדי משקל: מעמדו הבכיר של עובד הציבור ועוצמתה הרבה של ניגוד העניינים. במקה של שבס, לקביעתם, הצטברותם של שני השיקולים הללו יצרה פגיעה מהותית באמון הציבור ופגיעה מהותית בטוהר המידות של השירות הציבורי. באשר למודעותו של שבס לפסול שבמעשיו קבעו השופטים כי שבס היה מודע לכך שיחסיו עם חבריו בשתי הפרשות הם קרובים והדוקים וכי הוא פועל בענייניהם בזמן שהוא משמש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ולפיכך היה מודע לטיב הפיזי של ניגוד העניינים שבו היה מצוי. "אמת, שבס לא היה מודע לפסול שדבק במעשיו... כמו כן, שבס לא היה מודע לקיומה של פגיעה מהותית בערכים המוגנים על ידי האיסור הפלילי", נאמר בהחלטה. ועם זאת, קובעים השופטים, הדבר אינו משנה מאום משום שלא נדרשת מודעות לטיבה הנורמטיבי של ההתנהגות.

השופטים הוסיפו כי ניגוד העניינים שבו היה מצוי שבס בשתי הפרשיות פגע מהותית בטוהר המידות של השירות הציבורי. השופט מישאל חשין אומר בפסק הדין "הפרתה של חובת האמונים כהפרתו של טוהר המידות... עקרון טוהר המידות של עובד הציבור זהה לעקרון תקינות פעילותו של המנהל הציבורי".

אמש כבר הבהירו גורמים במשרד המשפטים כי פסק הדין יקבע הלכה עקרונית בעבירות מרמה והפרת אמונים: "מה שמשקף את השחיתות השלטונית הן עבירות המרמה והפרת האמונים. חייבים לסמן את הגבולות הברורים של השחיתות וחייבים לאפשר גם לפוליטיקאים ללמוד בהחלטה מה בדיוק מותר ומה בדיוק אסור להם לעשות".

תזכורת: שבס הורשע במחוזי, זוכה בעליון 

לפני כשנתיים זיכה בית המשפט העליון את שבס מחמת הספק, וזאת לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אותו באוקטובר 2000 בפרשה ביטחונית שבה, על-פי פרסומים זרים, אמור היה לתווך בעסקת נשק עם טיוואן תמורת סכום הנאמד ב-5 עד 10 מיליוני דולרים.

שופט בית המשפט המחוזי דאז וכיום שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, קבע בהרשעתו כי שבס עשה את הדברים אף כי ידע שהוא מסכן את יחסי החוץ של ישראל עם מדינה אחרת וקבע כי שבס פעל מאחורי גבו של יצחק רבין ועדכן אותו רק בשלב מאוחר כשהיה בטוח שהעסקה תצא לפועל.

בעניין זה נגזרו על שבס שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקלים. עם זאת, זוכה שבס מפרשה נוספת, בה הואשם כי קידם את הפרוייקטים של חבריו, הקבלנים דורון וגיל שולדנפריי. על אף הזיכוי, נמתחה ביקורת קשה על התנהגותו ותפקודו.

שבס ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו ואילו המדינה ערערה על זיכויו של שבס בפרשת הקבלנים שולדנפריי וביקשה להרשיעו בעבירות של מרמה והפרת אמונים. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של שבס וזיכה אותו מחמת הספק וכן דחה את ערעור המדינה. השופט מצא, שהיה בדעת הרוב, מתח ביקורת אמנם על כך ששבס פעל מתוך ניגוד עניינים בעסקה המתוכננת עם טיוואן, ואולם קבע כי חומרת התנהגותו לא הגיעה לדרגה המצדיקה הרשעה בפלילים.

גם בפרשת האחים שולדנפריי קבע מצא כי אף שבפעולותיו של שבס לקידום ענייני חבריו יש פגם אתי וציבורי אין הן מגיעות לדרגת חומרה של פגיעה בציבור. השופטת נאור היתה בעמדת מיעוט וסברה כי המאפיינים של העבירה מכניסים אותה לתחום הפלילי.

"נעשו הנחות מבחינת נורמות ההתנהגות הראויות"

פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, המכהנת כיום כשופטת בבית המשפט העליון, מתחה בשעתו ביקורת קשה על הזיכוי, ואמרה כי "פסק הדין הפתיע אותנו. בית המשפט קבע היום נורמות התנהגות שונות מאלו שאנו הכרנו, ונעשו הנחות מבחינת נורמות ההתנהגות שראויות לתרבות השלטון שלנו".

בפרקליטות לא הסתפקו אז במתיחת ביקורת והגישו בקשה לדיון נוסף בעניינו של שבס. השופטים נענו לבקשת המדינה לקיים דיון נוסף, ואולם השופט מישאל חשין התנה זאת בכך שאם יורשע שבס, לא תבקש המדינה להטיל עליו עונש מאסר בפועל. המדינה נאלצה להסכים לכך.

בפרקליטות הסבירו אז כי פירוש הותרת פסק דין שבס על כנו משמעו חיסול המלחמה בשחיתות, והדגישו כי כדי להחיות את העבירה של מרמה והפרת אמונים נאלצו להסכים לתנאי שנקבע.