היי, המונים
עכשיו, משהגיע שרון לאן שחתר שנות-דור, אין הוא זקוק עוד לשירותיהם של ולרשטיין ולווינגר
אי-אפשר שלא להתפעל מצהלות ההתפעלות של התקשורת הישראלית בעקבות תרגיליו של שרון בימים האחרונים: איך הוא "קרע את הצורה ללפיד", איך הוא עושה "פס...ס...ס" למפלגת העבודה, איך הוא קורץ למפד"ל, לש"ס. הג'ונגלייר מחוות השקמים מקפיץ עשרה כדורי קסם באוויר – ואף אחד לא נופל על הרצפה. וואו!
אפילו גדולי חסידיו של שרון במרוצת השנים יודעים כי מהלכיו האסטרטגיים הסתיימו, בדרך כלל, בנפילה קשה על הקרשים. הדוגמה הבולטת ביותר היא, כמובן, מלחמת לבנון, שלא השיגה אף אחת ממטרותיה האסטרטגיות ועלתה בדמים רבים. היום אפשר גם לומר כמעט בוודאות גמורה כי חזונו האסטרטגי למנוע את חלוקת הארץ ואת הקמתה של מדינה פלסטינית וליישב כל הר וגבעה וחלקה טובה נחל כישלון חרוץ, ולו גם מזווית הראייה שלו עצמו.
למרבה התדהמה, שרון – בתוכנית ההתנתקות שלו – הוא ראש וראשון להודות בכך. בוועדת העורכים בסוף השבוע שעבר טען שרון כי כבר ב-1988 אמר לראש הממשלה יצחק שמיר שיהיה צריך "לחלק את הארץ". אם כך למה הוסיף ובנה מאז עשרות יישובים "כדי למנוע את חלוקת הארץ", כדבריו?
התשובה נמצאת, כך נדמה לי, במקום שונה לחלוטין. כמעט 50 שנה שרון חותר – בכל המשמעויות של מילה זו – להיות ראש הממשלה. כרב-סרן בצנחנים סימן את המטרה ועקב בצד אגודל התקרב אליה. כרבים מבני דורו בצבא, בהתיישבות, בפוליטיקה, הוא היה מפא"יניק. כאשר הבין בחושיו המחודדים בשנות ה-70 כי על המדף של מפא"י והעבודה יש יותר מדי מועמדים לראשות הממשלה, בחר להקים את הליכוד כפלטפורמה לקידומו, וכאשר הבין כי הוא יכול להתקדם למעלה על כתפיהם של אורי אריאל, משה לווינגר ופנחס ולרשטיין, הלך אתם עד הסוף – הסוף שלהם. עכשיו, משהגיע לאן שחתר שנות-דור אין הוא זקוק עוד לשירותיהם, כשם שסיים שנות רעות עם רבים, אלופים בצה"ל ואחרים, משום שלא היה בהם עוד צורך. פנחס ולרשטיין חש עתה נבגד בדיוק כמו אלוף אברהם טמיר בשעתו, ויכול להחליף אתו חוויות.
האם זה אומר ששרון אופורטוניסט? לא פחות ולא יותר מפוליטיקאים אחרים. הוא באמת ובתמים אוהב ארץ-ישראל והוא בעל "נשמה יהודית" יתרה הרבה יותר ממועמדים אחרים בעיני עצמם לראשות הממשלה. הוא איש חם ואוהב בריות שבהתרסקות חלומו יכול לומר לצאן מרעיתו בלי להניד עפעף: "אז מה, היה לנו חלום וניסינו אותו". והוא אפילו יבין מדוע חדלו לשיר לכבודו "שאו שערים ראשיכם ויבוא מלך הכבוד".
האם זה אומר ששרון הוא ציני? התשובה חיובית. מי שחולם וחותר כמעט כל חייו הבוגרים להיות ראש ממשלה, כבר ראה ושמע והשתתף בכל מכל ועכשיו, ממרומי הסולם שעליו טיפס ודרס, הוא יכול לנפנף להמונים: היי, המונים!
האם זה אומר שכל הפוליטיקאים, לפחות בדרגיהם העליונים, הם צינים עד אימה? יבחר כל אחד את מנהיגיו בעבר ובהווה וישיב בעצמו לשאלה זו. כמה עצוב, אה?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
