מזוז קיבל הערר נגד פרופ' בן רפאל בפרשת הביציות

במכתב שהעביר רז נזרי, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה, לעו"ד יעקב וינרוט המייצג את פרופ' בן רפאל, הודיע לו כי לאחר בחינת חומר הראיות וחוות הדעת בתיק החליט היועץ המשפטי לממשלה לקבל את הערר שהוגש. עוד נכתב כי לאחר בחינת החומר סבור היועץ כי קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב אישום נגד פרופ' בן רפאל בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושידולי מרמה, וזאת בשל החשד כי קיבל במרמה ונטל ללא הסכמה מספר רב של ביציות מנשים שנזקקו לטיפולי פוריות, על מנת לאפשר תרומת ביציות לנשים הזקוקות לכך וכל זאת לשם הגדלת הכנסותיו הכספיות.

הסכמת הנשים, כותב נזרי, הושגה לאחר שנמסר להם מידע חלקי, לא מדויק או שגוי בדבר מספר הביציות שיישאבו מהן, ייעדן והסיכון הכרוך בכך. עוד נכתב כי הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי הן ביחסי התלות שבין מטפל למטופל והן במחויבות בהן חב פרופ' בן רפאל מכוח כללי האתיקה בשל מקצועו כרופא והן בסיכון הפוטנציאלי הטמון בטיפולים מסוג זה.

עוד נכתב כי היועץ סבור כי ישנן ראיות מספיקות להגשת כתב אישום גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, וזאת לאחר שבמהלך חקירת

הפרשה העביר 20 אלף דולר לאדם שהתחזה לשוטר והציע לו שיפעל לגניזת התיק נגדו בתמורה לכסף. עם זאת, נכתב במכתב, נוכח הגלגולים וההליכים השונים שעבר התיק, נכון היועץ לשקול אי הגשת כתב אישום, וזאת אם תושג הסכמה להחמרת הקובלנה המשמעתית נגד פרופ' בן רפאל, באופן שתכלול גם התייחסות לעבירות המרמה ולניסיון שיבוש מהלכי החקירה. "החמרת הקובלנה המשמעתית צריכה לטעמנו", כותב נזרי, "להתבטא גם בעונש שיושת על פרופ' בן רפאל והיועץ המשפטי לממשלה סבור, כי בנסיבות העניין אין מנוס מהתליית רישיונו לתקופה שתיקבע כחלק מרכיבי העונש. באשר למשך תקופת ההתליה – ניתן יהיה להגיע להסכמה על פרק זמן מסוים או להסכמה על כך שהנושא יושאר לטיעון פתוח בפני ועדת משמעת".

יצוין עוד כי לפרופסור בן רפאל תינתן אפשרות להשמיע את טענותיו לפני קבלת החלטה סופית בשימוע שייערך בפני היועץ מזוז, בו ישתתפו גם פרקליט המדינה, אנשי פרקליטות מחוז תל אביב ומחלקת העררים בפרקליטות המדינה, אשר טיפלו בתיק.

תזכורת: פרופ' בן רפאל נחשד כי הגביר את קצב ייצור הביציות של שתי מטופלות באופן שסיכן את חייהן, במטרה למכור את הביציות לנשים שזקוקות לתרומת ביציות. עם זאת, לפני שנה ו-4 חודשים החליטה פרקליטות המדינה שלא להגיש כתב אישום נגדו, ולהסתפק בקובלנה משמעתית בנושא בפני בית הדין למשמעת של משרד הבריאות.

בהודעת משרד המשפטים נאמר כי התיק הפלילי נגד בן רפאל ייסגר, בגלל שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין בעבירה של רשלנות רפואית. עוד נאמר בהודעה כי "מדובר בנושא רפואי מורכב שמעורר בעיות משפטיות ואתיות שחלקן כלל לא הוסדר בנהלים של משרד הבריאות".

הנשים שנפגעו בפרשה הגישו באמצעות עורכי דינן ערר ליועץ המשפטי לממשלה - שהחליט לקבל אותו ולהפוך למעשה את החלטת הפרקליטות. עכשיו ייתכן שיצטרך בן רפאל לעמוד למשפט בפרשה, אם תכריע כך הפרקליטות.

עו"ד יעקב וינרוט, עורך דינו של פרופ' בן רפאל, מסר בתגובה: "אני סמוך ובטוח שכשם שפרופ' בן רפאל שכנע בחפותו בכל עבירה פלילית את הצוות הבכיר של פרקליטות המדינה והמחוז בעניינו, שכלל בית היתר את עורכת הדין נאוה בן אור, רחל סוכר, פרקליטת המחוז לשעבר מרים רוזנטל, פרקליטת המחוז רות דוד ועורכת הדין יהודית לייבה, כך הוא ישכנע בחפותו גם את היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי בשימוע שייערך לו".

פרשת הביציות: החלה בשנת 2000

פרשת הביציות נחשפה לפני כ-4 שנים בעיתון "הארץ". דווח כי פרופ' בן רפאל עשה שימוש בגופן של פציינטיות שלו כדי להגביר את קצב ייצור הביציות שלהן ברמה של פי שלוש ויותר מהמותר - דבר שעלול היה לסכן את חייהן.

באוגוסט 2000 טען פרקליטה של אחת המתלוננות בשיחה עם ynet, כי "בגופן של המטפלות נעשה שימוש כדי להגביר את קצב ייצור הביציות. במצב כזה מותר להגביר את הטיפול ההורמונלי כדי לייצר 30 ביציות, והיו מקרים שהרופאים הללו הביאו נשים לייצר 90 ו-100 ביציות. זה יכול היה לגרום להם לבטן נפוחה במקרה הטוב, וסיכון של ממש במקרה הרע". אך כאמור, לבסוף לא נמצא מקום להגשת כתב אישום בפרשה.

לאחר פרסום הפרשה הוקמה ועדת בדיקה של משרד הבריאות, זאת לאחר שבמשך שנה שלמה לא נמצאו רופאים שיסכימו לשבת בוועדה. בסופו של דבר הוקמה הוועדה בראשותו של פרופ' מור יוסף, פרופ' רבקה כרמי, דיקן באוניברסיטת באר שבע, וד"ר מרדכי הלפרין, מומחה לאתיקה רפואית במשרד הבריאות.

יו"ר הוועדה, פרופ' שלמה מור יוסף, אמר בתום עבודת הוועדה, בשנה שעברה: "אנחנו חושבים שפרופ' בן רפאל פעל בצורה לא מקצועית,

לא אתית ולא על פי אמות מדיה רפואיות. הוא סיכן את חייהן של הפציינטיות שלו ולא טיפל בהן כראוי. כל המומחים קבעו כי הוא נתן טיפול שאינו סביר. זה היה שזור בחוות הדעת שלהם. הוא סיכן את בריאותן של חמש נשים ואנחנו חושבים שעצם העובדה שהיה מעורב אלמנט כספי בנושא זה השפיע עליו".

בעקבות פתיחת החקירה, החליט בזמנו משרד הבריאות לעצור את כל ההפריות המלאכותיות שהתבצעו בישראל. במשרד הבריאות הוקמה ועדה ציבורית מקצועית לבדיקת הנושא, בהוראת שר הבריאות דאז, שלמה בניזרי.

על פי נתוני משרד הבריאות, כ-16 עד 20 אחוזים מהזוגות בישראל סובלים מבעיות פוריות. על פי חוק שנחקק ב-1987 רק אשה שעוברת טיפולי פוריות בעצמה יכולה לשמש תורמת עבור נשים נוספות המבקשות לעבור הפריה חוץ גופית. הגבלה זו מצמצמת את "שוק הביציות" וזמן ההמתנה לביציות מתארך. הקפאת כל התרומות עצרה בעצם כל סיכוי להריון בקרב אותן נשים.