עברנו הפרהיסטורי ו"השערת הסבתא"

בתחילת המאה העשרים ואחת קשה להמעיט בערכם של סבים וסבתות לגידול ילדים; לאור ממצאיהן של שתי חוקרות, נראה שנודעה להם חשיבות גדולה גם בתקופה הפרהיסטורית. החוקרות רייצ'ל קספרי (Caspari) מאוניברסיטת מישיגן וסנג הי לי (Sang-Hee Lee) מאוניברסיטת קליפורניה בדקו שרידי אדם מתקופות שונות.

הן סיווגו את הזקנים שבהם כבני גיל כפול מגיל הבגרות המינית של אותה תקופה. גיל הבגרות בתקופה הפרֶהיסטורית עמד על חמש עשרה שנה, דהיינו – גיל הזקנה, כפי שהגדירוהו החוקרות, היה שלושים שנה ואילך. גיל שלושים בתקופה הפרהיסטורית נחשב אכן לגיל זקנה ושיבה שמעטים למדי היו מגיעים אליו.

ממצאיהן של שתי החוקרות העלו שבתקופה שלפני כשלושים אלף שנה התרחש גידול של פי חמישה במספר הזקנים, דהיינו של אותם אלה שהגיעו לגיל ה"מופלג" של שלושים שנה, בהשוואה למה שהיה מקובל עד לאותה עת. למרבה העניין, תופעה זו חפפה תופעה אחרת שהתרחשה באותה תקופה ממש – גידול מואץ של האוכלוסייה האנושית והתפתחות מואצת במורכבותו של הארגון החברתי של אותם ימים, דבר שהשתקף בממצאים ארכיאולוגיים שונים.