העיתונות הערבית בישראל: סיפורים לסוף השבוע
רשת הבגידות של נשים נשואות בכפר בדואי בצפון, חינוך מיני לבני הנוער במגזר הערבי, שביתת הרעב של התנועה האיסלאמית, ההכנות לקראת חג המולד המתקרב, מצוקת תלמידי החינוך המיוחד בנגב, וגם תגלית ארכיאולוגית חשובה. מה מעסיק את העיתונות הערבית בישראל מלבד שובו של עזאם עזאם ממצרים?
כ-20% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. רבים מהם קוראים עיתונים בשפה הערבית, עיתונים שזרים לחלוטין לציבור היהודי. ynet מגיש: סקירת העיתונות הערבית בישראל.
לראשונה במגזר הערבי: "דלת פתוחה" - שירות חדש בנצרת שנועד לתת מענה לבני נוער בכל הקשור לחינוך מיני. לדברי נג'את ארמלי, מתנדבת במקום: "מדובר בשירות בו שותפים עיריית נצרת, משרד הבריאות ומשרד החינוך. החינוך המיני חשוב בגיל ההתבגרות, במיוחד לאור העלייה הגדולה והמדאיגה במחלות המין המסוכנות".
במהלך כנס על מחלת האיידס וההתנהגות המינית אמרה פאתנה הלון, עובדת סוציאלית, כי "במגזר הערבי ישנם מאה חולי איידס, מתוכם ששה ילדים. קיים מחסור בבתי הספר הערביים בחונכים מקצועיים סביב נושא החינוך המיני. תלמידים רבים מעוניינים ללמוד על מחלות המין".
במגזין "לילק" מובא סיפורה של חבורת נשים מכפר בדואי בצפון שהקימו רשת ל"בגידה בטוחה" בבני זוגן. אמירה, אחת מ-50 נשים בדואיות בכפר המסורתי, שמצאו את עצמן במערכות יחסים מחוץ לנישואין, סיפרה כי הן מספקות "סיפורי כיסוי" אחת לשנייה.
"כבר שלוש שנים אני חיה בחיקם של שני גברים", מספרת אמירה. "בעלי והחבר שלי, הנשוי, שגר בכפר בדואי אחר. אני גרה עם בעלי בלי רגשות. כאשר אני שוכבת אתו אני עושה את זה כדי להסתיר את הקשר שלי עם הגבר השני. אני אישה שאוהבת את החיים".
לדבריה, "לפעמים אני מרגישה שאני בוגדת ומנצלת את חולשתו של בעלי שאוהב אותי, אבל הוא לא מספק אותי מבחינה מינית. אני נותנת לבעלי ולילדיי את מה שהם צריכים ונותנת לעצמי את מה שאני רוצה".
"הנשים בכפר עובדות, יש להן עצמאות כלכלית, לעומת הגברים - שפשוט ישנים בבית. אני שותה אלכוהול ומעשנת עם החבר שלי - ומגשימה בכך פנטזיה".
כל אל-ערב (הנפוץ בעיתונים בשפה הערבית בישראל)
האב גורש לעזה, האם לא הורשתה לצאת מג'נין - וילדיהם התאומים נשארו בנצרת. לאחר שבועיים בהם מנע השב"כ מהאם לבקר את התינוקות, בשל סיבות ביטחוניות, הוחלט לאפשר לסוהא יאזור להגיע לבית החולים האנגלי בנצרת, לשם הועברו לאחר לידתם לטיפול רפואי.
לקראת ההתנתקות: ג'יבריל רג'וב אומר כי "המצרים הודיעו לנו שתוכנית ההתנתקות תתבצע בתיאום עם הרשות הפלסטינית". לטענתו קיבלו הפלסטינים "מסרים מרגיעים ממצרים, לפיהם הצבא הישראלי ייצא מהערים הפלסטיניות, ויתקיימו מפגשים ביטחוניים כדי להסדיר המהלך".
אמיר עאסי, איש עסקים ותושב כפר ברא פנה לרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון והתלונן בפניו על "אפליה בין האזרחים הערבים לבין האזרחים היהודים במעבר במחסומים לשטחים". לדבריו, "לא ייתכן שהצבא יחלק את האזרחים לשכבות, על ידי חלוקה למסלולים נפרדים: אחד לערבים, שעוברים השפלה, ממתינים שעות ארוכות ונבדקים בקפידה, ואחר ליהודים - להם נותנים לעבור חופשי".
עבד ענבתאווי, מזכיר ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, מאשים את אמצעי התקשורת הישראליים שרובם הפכו, לדבריו, "לגדר הפרדה גזענית בין הציבור הערבי לבין הציבור היהודי-ישראלי".
סאוות אל-חק ואל-חוריה (ביטאון הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית)
שער העיתון הוקדש היום לשביתת הרעב המתוכננת של ראש התנועה האיסלאמית, השיח' ראאד סלאח, וחבריו היושבים בכלא למעלה משנה וחצי. לצד התמונה של מסיבת העיתונאים שיזמו עורכי הדין של ראשי התנועה, הובלט כרוז שכותרתו - "עשרים חודשים של עוול.. ביחד בקרב של בני הערובה של אל-אקצה".
הכרוז קורא לתומכי התנועה האיסלאמית ולציבור הערבי הרחב להגיע לאוהל המחאה באום אל פאחם ולשבות רעב. לדברי ריאד אל אניס, עורך דינם של העצורים, "השב"כ עומד מאחורי התיק הזה".
פרשת הריגול לכאורה של תושב הצפון סוקרה אף היא בהרחבה: העיתון מצטט את עלי ע'נאים אשר מכחיש את המיוחס לו וטוען: "מדובר בהאשמות לא צודקות. תפרו לי תיק וטענו שהודיתי. לא הודיתי ואין לי במה להודות. לא נהייתי למרגל איראני למרות שביקשו ממני זה. אני סירבתי ולא נפגשתי עם אבו אוסאמה אלא רק פעם אחת. בקשר לכסף שמוזכר בכתב האישום - העברתי אותו לאנשים הרלוונטיים".
בבית הספר בכפר טורעאן השבית ועד ההורים את הלימודים, במחאה על ניתוק המים בבית הספר והידרדרות המצב הבריאותי של התלמידים. רבחי דחלה, מזכיר המועצה המקומית: "זכותו של כל אחד להביע את התנגדותו, אבל הפעם מדובר בשביתה על רקע פוליטי". המים נותקו בשל חוב של המועצה המקומית לחברת מקורות בשווי של מיליון שקלים וחצי.
הבדווים בנגב ממשיכים לסבול: לאלפי תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בנגב אין מסגרות מתאימות. בכתבה נטען כי בבתי הספר אין מספיק כוח אדם, אין מספיק שעות לימודים, אין הסעות והמבנים מסוכנים. להורים אין מספיק מודעות לגבי הצרכים של ילדיהם - וההזנחה והאפליה לעומת בתי הספר היהודיים נמשכת.
דגש מיוחד הושם היום על חג המולד המתקרב ועל הכנות היישובים הערביים לקראתו - בתמונות ובמלל. כתב העיתון תיאר את האווירה החגיגית בנצרת ובחיפה וגם את החידושים בקישוטי עץ חג המולד. מחירי הקישוטים ירדו ב-30% לעומת השנה שעברה, המשפחות מחפשות עצים טבעיים ובעלי החנויות מייבאים קישוטים ומתנות מכל רחבי העולם כדי להתגבר על הביקוש הגדול.
מוחמד ראבי מכפר קאסם, שחזר לביתו לאחר שנחטף בידי רעולי פנים, משחזר בפני כתב העיתון את הרגעים הקשים שעברו עליו: האיום ברצח, המכות, הקללות, כפיתת ידיו, רגליו ועיניו, וקשירתו לעץ בלילה.
מי אחראי למוצרים המקולקלים הנמכרים בחנויות ביישובים הערביים? האם ישנו פיקוח? לאחרונה גילו עשרות צרכנים ערביים המומים שהמוצרים שהם קונים הם למעשה מוצרים ישנים.
תגלית ארכיאולוגית: בכפר טמרה נחשף אתר היסטורי וייתכן שמדובר ביישוב שהוקם כ-3000 שנה לפני הספירה.
השחקנית רנין בשאראת מנצרת מתארת את מסעה הארוך מאז שעברה לחיפה והתחילה ללמוד תיאטרון. בראיון לעיתון היא מספרת על ההורים שהתנגדו, על הלחצים שעמדה בפניהם, ועל הנאתה מהמשחק. "המשחק הוא שליחות - ואני רוצה להעביר מסרים לאנשים".