חוקת הליכוד לישראל
מתי בדיוק הפכו מוסדות המפלגות, ומרכז הליכוד בראשם, למוסדות העליונים של מדינת ישראל?
בעקבות נצחונו של שרון במרכז
הליכוד אתמול, החלו "המורדים" לאסוף חתימות כדי להכריח את שרון להביא את ההסכם הקואליציוני הגמור לאישור המרכז – מהלך שצפוי להסתיים בתוך ימים מספר. עם כל החיבה למרכז הליכוד ואנשיו - אולי נשקול למשך תקופת ניסיון ליישם את הרעיון המהפכני לאפשר לראש ממשלת ישראל ולשרים לקבל החלטות בממשלה?
אין ספק שראש הממשלה שואב הנאה מהסבבים המרוכזים של טלפונים ופגישות שהוא פותח בהם בכל פעם שמרכז הליכוד מחליט שעליו להביע את עמדתו בהחלטות מכריעות למדינה, אבל אולי בכל זאת ראוי להשאיר לראש הממשלה זמן לטפל באי-אלו דברים אחרים שעומדים על סדר היום של המדינה?
אינני יודעת בדיוק מתי זה קרה, אבל אי-שם בין משאל המתפקדים לכינוס מרכז הליכוד, החלטות שאמורות היו להתקבל על-ידי ממשלת ישראל וכנסת ישראל (למיטב ידיעתי, גופים המחויבים לשרת את כל אזרחי מדינת ישראל) עברו בתהליך זוחל לידי מנגנוני המפלגות, ובראשם מרכז הליכוד.
ככל הנראה, מרכזי המפלגות הגיעו למסקנה שלא ניתן לסמוך על אלה שהם שלחו לכנסת ולממשלה והם דורשים מחברי הכנסת וחברי הממשלה לקבל מהם הוראות כיצד לנהוג לגבי כל החלטה מהותית בעיניהם. פעם היו בארץ הרבה תנועות שדרשו "חוקה לישראל". התקדמנו מאז והיום יש לנו חוקה. היא נקראת חוקת הליכוד. חוקת הליכוד היא היום המסמך המשפטי החשוב ביותר לחיים הציבוריים בישראל.
עברו אי-אלו שנים מאז שיעורי האזרחות שלי בתיכון, אבל זכור לי שדובר שם על חברי כנסת שנשבעים אמונים למדינה וחברי ממשלה שמתחייבים "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידם ולקיים את החלטות הכנסת". זכור לי שלמדתי שממשלת ישראל, מרגע שנבחרה והורכבה, היא הממשלה של מדינת ישראל ושל כל אזרחיה. למדתי גם שעושים בחירות כדי לתת אמון לקבוצת אנשים לתקופה שעד לבחירות הבאות, כדי שיוכלו לקבל החלטות ולפעול לטובת העם והמדינה.
כך בספרי הלימוד ובחוקי היסוד. ובמציאות? יש לנו נבחרי ציבור שהם יותר נבחרי מפלגות מנבחרי ציבור. יש לנו החלטות גורליות שצריכות היו להתקבל בממשלה ובכנסת, ובדרך לא דרך מגיעות לפתחם של מוסדות המפלגה. ובעיקר, יש לנו משפטנים, פרשנים, ומיליוני בוחרים שעומדים מן הצד ותוהים מתי בדיוק הפכו מוסדות המפלגות, ומרכז הליכוד בראשם, למוסדות העליונים של מדינת ישראל.
יגידו אנשים – "אבל חוקת הליכוד קבעה". נניח באמת שחוקת הליכוד קובעת שכל החלטה משמעותית של ממשלת ישראל הנוכחית צריכה לעבור אישור של מנגנוני המפלגה. אז מה? במה זה שונה מכך שמחר ננסח את חוקת חוג הדמקה שתקבע שכל החלטה גורלית במדינה צריכה לעבור את אישור חברי החוג השכונתי? במה מותר מרכז הליכוד? מדוע ראש הממשלה ושרי הממשלה של מדינת ישראל צריכים להכפיף את שיקול דעתם שוב ושוב במהלך הקדנציה שלהם כנבחרי ציבור לגוף שלא נבחר על-ידי כלל הציבור? הם רוצים בתמיכת חברי המרכז ורוצים להיבחר שוב. ובכל-זאת, האם הם לא מועלים בתפקידם כשהם מתפרקים משיקול הדעת ומהאחריות?
שרון הוא ראש הממשלה של מדינת ישראל. הוא ראש הממשלה שלי. הוא ראש הממשלה של כל מי שבחר בו וגם של כל מי שלא בחר בו. הליכוד היא המפלגה רק של חבריה ושל אלה שהצביעו עבורה. לטובת כולנו, ההבדל הזה חייב להישמר. מגיע לכולנו פסק זמן משלל המרכזים והוועידות. הגיע הזמן שנבחרי הציבור ישובו לעבודה שלשמה הם נבחרו. ראש ממשלה, שרים וחברי כנסת יקרים, זה לא תמיד משמח אותנו, אבל שיקול הדעת ניתן לכם לתקופה הנוכחית. אנא, עשו בו שימוש.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
