"כשכדור הארץ יחלים מפצעיו, נחלים גם אנו"

ההתרגשות והגאווה בישראל על זכייתם של שני המדענים הישראלים בפרס נובל בכימיה כמעט והשכיחה מאורע היסטורי נוסף שנרשם השנה באותו הקשר - זכייתה של האישה האפריקנית הראשונה בפרס נובל לשלום.

לצלילי תופים ורקדנים אפריקנים, שהכניסו מעט חיים לטקס המעונב באוסלו הקפואה, הוענק אמש (שישי) הפרס היוקרתי לפעילת איכות הסביבה הקנייתית, וואנגרי מתאיי.

מתאיי, (64) המשמשת כיום סגנית שר איכות הסביבה בארצה, זכתה בפרס על תרומתה לאנושות ולשלום במסגרת תנועת "חגורה ירוקה", אותה יסדה בשנת 1977. הארגון שם לעצמו למטרה לנטוע עצים ולהילחם בתופעת בירוא היערות, ובמשך השנים אחראי לנטיעת כ-30 מיליון עצים באפריקה.

אולם התנועה, שרוב הפעילות בה הן נשים, הפכה עד מהרה לכוח פוליטי בעל משמעות בקניה ובאפריקה כולה, שפועל לקידום הדמוקרטיה, מלחמה בשחיתות, העצמת נשים ומאבק באיידס.

העץ כסמל של דמוקרטיה

זכייתה של פעילת איכות הסביבה בפרס בו זכו עד כה רק פוליטיקאים, לוחמי חופש וזכויות אדם, גרמה להרמת גבות בקרב מומחים ופרשנים, שתהו מה בין נטיעת עצים וקידום השלום בעולם, אך בנאום הזכיה שלה מיהרה כלת הפרס לתקן את הרושם המוטעה.

לדבריה, שמירה על משאבי העולם קשורה באופן הדוק לעצירת האלימות המתפשטת בו, ושימור הסביבה וקידום השלום והדמוקרטיה הולכים יד ביד. "מצבה של הסביבה במדינה משקפת את השלטון בה ובלי שלטון ראוי, לא יכול לשרור שלום", אמרה. "לא יכול לשרור שלום בלי פיתוח, ופיתוח לא יכול להתממש בלי שימור של הסביבה במרחב דמוקרטי ובטוח. השינוי המחשבתי הזה בא יומו", הוסיפה מתאיי, שקיבלה את הפרס בשמלה אפריקנית מסורתית בצבע כתום עז ומטפחת ראש תואמת לקול תשואות הנוכחים באולם, שנופפו לכבודה בדגלי קניה.

"היום.... אנו נקראים לסייע לכדור הארץ להחלים מפצעיו, ובמקביל נחלים גם אנו...", אמרה. "אני קוראת למנהיגי העולם, ובמיוחד למנהיגי אפריקה, להרחיב את המרחב הדמוקרטי, לכונן חברות בהן שולט הצדק והשיוויון, ולאפשר לאנרגיה של אזרחיהם ללבלב", הוסיפה. 

בנוסף לכבוד הרב, למדליה המוזהבת ולתעודה הממוסגרת זכתה מתאיי במענק כספי בסכום של כ-1.3 מיליון דולר.

טקס הענקת פרס נובל לשלום הוא היחיד שנערך באוסלו, בשונה משאר הפרסים בתחומי המדע, הרפואה, הספרות והכלכלה, שהוענקו היום בסטוקהולם.