התקרחוּת גברים: כל מה שרציתם לדעת
הם כבר לא קונים שמפו, וג'ל הם שמים רק בעוגה: מרבית הגברים הישראלים סובלים מנשירת שיער, שמתחילה במפרצים ומסתיימת בראש מגולח • בין שלל אשליות הפלא יש גם כמה טיפולים שבאמת עוזרים • כל מה שרציתם לדעת על הדרכים להשיב אחורנית את מחוגי הזמן
בשלהי העשור השני לחיים זה מתחיל: עוד ועוד קווצות שיער נותרות על הכיור, על הכרית ובמסרק. לאחר כמה חודשים ניתן לראות את התוצאה גם במראה: תחילה נראים המפרצים, ועד מהרה המצח הולך ותופס עוד ועוד שטחים. נשירת שיער היא כבר חלק בלתי נפרד מהווייתו של הגבר הישראלי. באין מרפא לתופעה מנסות עוד ועוד חברות לשווק את מוצריהן באמצעות הבטחות לניסים ולנפלאות, אך הניסים והנפלאות האלה מתחוללים בדרך כלל רק בחשבונות הבנק שלהן.
ההקרחה הגברית, הקרויה גם Androgenetic Alopecia, היא נשירת שיער שנובעת משילוב של גורמי תורשה ושל השפעות הורמונליות. היא מתבטאת תחילה במפרצים בקדמת הקרקפת או בקודקוד, אך אלה הולכים ומתפשטים וכוללים בסופו של דבר את מרבית הראש. נשירת השיער לא מתפשטת בדרך כלל לעורף. הסיבה לכך לא ידועה, אך מדובר בעובדה חשובה שמנוצלת להשתלות שיער.
על ראש שעיר גדלות בין 100 ל-150 אלף שערות. כ-300 שערות מצטופפות על כל סנטימטר מרובע. כל אחת מהן יוצאת מתוך זקיק שחבוי מתחת לעור הקרקפת. קצב הצמיחה של השערה הוא כסנטימטר אחד בחודש. שיער ראשו של אדם (לא קירח) מתחלף אחת לשנתיים עד שש שנים. במהלך חיינו (בהנחה שלא נקריח...) נחליף את שיער הראש כ-20 פעמים. כל שערה עוברת שלושה שלבים במחזור התפתחותה. בשלב הגדילה, הקרוי אנאגן, צומחת השערה מבסיס הזקיק במשך כמה שנים, עד שהיא מגיעה לאורכה המלא.
בשלב שלאחר מכן, הוא שלב המנוחה, הקרוי קטאגן, נעצרת צמיחת השערה. בשלב הזה שורש השערה מתכווץ, בסיס הזקיק עובר תהליך של פירוק, והשערה עולה מעלה בתוך הזקיק כשהיא מתרחקת מכלי הדם שמספקים לה חומרים מזינים שדרושים לגדילתה. בשלב השלישי, הקרוי טלוגן, מחוברת השערה באופן חלש לשורש השערה, ולאחר כמה חודשים היא נושרת או שנדחפת החוצה על ידי השערה החדשה שצמחה תחתיה.
במצב תקין נמצאות במצב האנאגן והקטאגן כ-85% מהשערות, וכ-15% – במצב הטלוגן. כ-100 שערות נושרות מדי יום, ובמקביל צומחות 100 שערות חדשות. משך חייה של שערה אחת הוא כשלוש שנים. במצב של הקרחה הולכים ומתנוונים זקיקי השיער, ואט אט הופכות השערות לדקות יותר ובהירות יותר, עד שזקיק השיער מת ולא מצמיח יותר שיער באותה נקודה. במצב זה של נשירת שיער מתקדמת נמצאות יותר ממחצית השערות בראש במצב טלוגן.
לא רק אבא אשם
בניגוד לסברה שלפיה בניו של אב מקריח יסבלו אף הם מהקרחה, לתורשה חוקים משלה: הקידוד הגנטי הקובע את נשירת השיער עשוי לעבור הן מהאם והן מהאב. האשם העיקרי בהקרחה הגברית הטיפוסית הוא האנזים 5 אלפא-רדוקטאז. פעילות יתר שלו מביאה לעלייה ברמתו של ההורמון דהי - דרוטסטוסטרון ( DHT ,( שמקצר את שלב צמיחת השיער וגורם לניוון זקיק השערה. התוצאה: השיער הופך לדק, קצר ובהיר יותר, עד שהוא נושר כליל, ובמקומו לא צומחת שערה חדשה.
נשירה גברית טיפוסית לא דורשת בדיקות מיוחדות. לרוב מעביר רופא העור את ידו על קרקפת המטופל ובמבט חפוז הוא יודע אם מדובר בהקרחה גברית טיפוסית או בהפרעה אחרת שדורשת טיפול שונה. אם משיכה קלה בשיער מותירה קבוצת שערות, שוקל הרופא לשלוח את המטופל לבדיקות מעבדה שמאבחנות רמות גבוהות של טסטוסטרון, דהידרוטסטוסטרון או רמות נמוכות של ברזל, ויטמין 12 B ואבץ. כל אלה עלולים לגרום לנשירת שיער, אם כי המקרים האלה הם נדירים מאוד אצל גברים.
אז מה עושים?
פתגם עתיק, שעובר מדור רופאים לדור רופאים, גורס שככל שישנם סוגי טיפולים רבים יותר למחלה מסוימת, כך גדל הסיכוי שאין לה כלל מרפא. חדשות לבקרים צצים תכשירים חדשים שמבטיחים רעמת שיער שתצמח על הפדחת הבוהקת, אך מחקרים מדעיים קבעו שרק מעטים מהם מצליחים להצמיח שיער או לעצור נשירה.
רוטס HR: טבליות ברזל ואבץ טבליות רוטס HR לא שונות במהותן מכל מולטי ויטמין אחר והן לא נדרשות למי שתזונתו מאוזנת. היצרנים מבטיחים שביכולת הוויטמינים והמינרלים שבטבליות לעצור את נשירת השיער ולזרז את צמיחתו. אבל אין כל הוכחה מדעית לכך שקיים כיסוי להבטחות: למעשה, סביר להניח שהטבליות לא ישפיעו בצורה כלשהי על נשירת שיער מהטיפוס הגברי.
הפסקת קפה: מחקר חדש שערך צוות חוקרים מאוניברסיטת ג'נה שבגרמניה מצא שימוש נוסף לקפה: לדברי החוקרים, משיחת הקרקפת בקפאין עוצרת את נשירת השיער. לטענתם, לקפאין אפקט מעורר על זקיקי השיער. החוקרים אף המליצו לצעירים שמגלים ששיערם התחיל לנשור להתחיל במשיחת הקפה מוקדם ככל האפשר. המחקר המפתיע, שפורסם החודש, טרם זכה לאישוש מדעי נוסף.
מינוקסידיל (ריגיין, מינוקסי): התרופה מינוקסידיל שימשה בעבר לטיפול ביתר לחץ דם. אלא שתופעת הלוואי שלה – שיעור יתר אצל נשים – הפכה את החיסרון ליתרון. חברת התרופות ראתה כי טוב ומיהרה לייצר תרסיס לקרקפת, שמסייע לעצירת הנשירה ובמקרים נדירים יותר להצמחת שיער. מנגנון הפעולה של התכשיר הוא הרחבת כלי הדם – מה שמגביר את זרימת הדם לקרקפת. הזרימה הזאת מובילה יותר מינרלים לזקיקי השיער ומונעת את גוויעתם ואת נשירת השיער.
לתכשיר כמה חסרונות בולטים: הוא יקר, והוא עוצר את הנשירה רק אצל כ-40% מהמשתמשים. באשר להצמחת השיער – זו מתרחשת במקרים נדירים יותר ויוצרת פלומה דקיקה, שלא דומה כלל לרעמת השיער שבה התפארתם. אלה שזכו בעצירת הנשירה ייאלצו להמשיך להשתמש בתכשיר לנצח: הפסקת השימוש תחדש את הנשירה בתוך שבועות ספורים.
פרופסיה: לפני כחמש שנים עלתה ארצה התרופה שעשתה את פריצת הדרך המשמעותית ביותר בטיפול בהקרחה גברית: פרופסיה. הגלולה החומה הקטנה מכילה את החומר פינאסטריד, שמעכב את הפיכת ההורמון הגברי טסטוסטרון לחומר דהידרוטסטוסטרון בקרקפת. במחקרים שבוצעו בתרופה נמצא שאצל 90% מהמשתמשים נבלמה נשירת השיער, וכ-60% זכו בצמיחה מחודשת של השיער.
כאחוז אחד מהמשתמשים מדווח על ירידה זמנית בחשק המיני, אך השיעור הזה דומה לשיעור הדיווחים על ירידה בחשק המיני בקרב כלל הגברים באוכלוסייה. החיסרון הבולט של הפרופסיה הוא מחירה הגבוה: 220 שקל בחודש. גם במקרה הזה נדרש המשתמש להמשיך להשתמש בתרופה עד סוף ימיו. הפסקת השימוש בה תחזיר את נשירת השיער בתוך כמה חודשים.
השתלת שיער היא טכניקה שקיימת בארץ כשני עשורים. מדובר בהעברה של שיער מהעורף, שם קיימת צמיחה צפופה ותקינה של שיער, אל אזורים קדמיים קירחים. ההכרח הוא שההשתלה תתבצע אצל התורם, שכן השתלת זקיקי שיער מתורם זר יוצרת דחייה של השתל. בכל טיפול נקלטים כ-95% מהשתלים וממשיכים לצמוח למשך כל החיים. השתלת שיער היא פעולה כירורגית שמתבצעת בהרדמה מקומית.
המטופל שוכב על בטנו, ומאזור העורף מוציא הרופא רצועה של שערות, שאותה הוא מפריד לקבוצות קטנות בנות 1-3 שערות. לאחר מכן עובר הפציינט לישיבה. בעזרת מחט מיוחדת מבצע הרופא נקבים, ובתוכם מושתלות השערות אחת אחת. החיסרון המרכזי בהשתלת השיער הקלאסית הוא פס הצלקת הכעור שנותר באזור התורם בעורף, שממנו נלקחו השערות הבריאות.
הצלקת הזאת, שהיא לרוב באורך 1-3 סנטימטרים, מאלצת את המטופל להיוותר עם שערות באורך של חצי סנטימטר לפחות כדי לכסות עליה. בשיטה חדשה, שמיושמת בשנה האחרונה גם בישראל, מָצאות שערות בודדות מהעורף ומושתלות באזור הקירח. בשיטה הזאת לא נותרת צלקת בעורף, אלא שהיא לא מאפשרת לחלץ שערות מושתל ות במידה מספקת. לכן היא מתאימה רק לאלה שסובלים מקרחות שלא מכסות שטחים גדולים מדי. בכל טיפול ניתן להשתיל עד 4,000 שערות.
בתום ההשתלה עשוי המטופל לחוש כמה תופעות לוואי חולפות, ובהן נפיחות, כאבים וחוסר תחושה באזורי ההשתלה. אם ההשתלה לא נעשית על ידי רופא עור או כירורג, עלולות להיגרם סכנות רפואיות קשות. בשנים האחרונות דיווחו מטופלים שלקו בחוסר תחושה בקרקפת בשל מטפל שחתך את אחד העצבים. התופעה הזאת עלולה לגרום גם לתחושת זרמים חשמליים בראש. אבל תופעת הלוואי הבולטת ביותר היא מראה ה'ראש דשא': מושתלים רבים מזוהים למרחוק בעקבות השתלה רשלנית של קבוצות שיער מרוחקות, שמעניקות מראה טיפוסי וביזארי למטופל המאוכזב.
לא כולם מתאימים להשתלת שיער. הטיפול מומלץ לצעירים מגיל 25 ומעלה, בעלי שיער צפוף דיו באזור הקרקפת. שיער דליל באזור הזה יביא לכשלון ההשתלה. חשוב לזכור: כגודל הציפייה לעיתים גם גודל האכזבה: ההשתלה לא תשיב רעמת שיער מלאה, אלא תביא לכיסוי מסוים של האזור הקירח. השתלת שיער, שלעיתים דורשת כמה טיפולים, גובה מחיר יקר, אולי יקר מדי: טווח המחירים נע בין 2,500 ל-4,000 דולר.
ייעוץ רפואי: ד"ר דב סטמפלר, מומחה לרפואת עור, המרכז הרפואי אסף הרופא, וד"ר אלכס גינזבורג, מנהל השתלות שיער במרכז הרפואי שיבא
לפנייה לכתב/ת 
