ועדת דברת: לסגור חצי מהמכללות המסובסדות
ל-ynet נודע כי חברי הוועדה שוקלים להמליץ על סגירתן של מחצית מתוך המכללות הממומנות בידי המדינה, כדי "לחסוך בעלויות ולהעלות את רמת ההשכלה". לא סביר שהמוסדות הגדולים ייכללו בהמלצה. התאחדות הסטודנטים: "לא ייתכן שהשיקול הכלכלי קצר הטווח יוביל, ולא שום שיקול חברתי"
מהפכה בהשכלה הגבוהה: מחצית מהמכללות המתוקצבות מהקופה הציבורית בישראל ייסגרו, כך נוטה ועדת דברת להמליץ במסקנות סופיות של הדו"ח לרפורמה במערכת החינוך, שהגיעו לידי ynet. המסקנות אמורות להתפרסם בעוד פחות מחודש.
המכללות הצפויות להיסגר יקבלו אפשרות בחירה - לנסות להתאחד עם מכללות מבוססות מהן מבחינת מספר הסטודנטים, ההישגים האקדמיים והמאזן הכלכלי, או לקבל חסות אוניברסיטאית. השבוע צפויות המכללות לקבל הודעה רשמית על ההחלטה.
ועדת דברת בחרה שלא להותיר את הנושא להחלטת המועצה להשכלה גבוהה, ולטפל בו בעצמה. הצעד, אגב, נעשה לצד מגמה כללית לחיזוק המכללות בה נקטה המועצה להשכלה גבוהה, שאישרה לאחרונה למכללות להעניק תואר שני מחקרי.
גורמים בוועדת דברת סיפרו כי "הרעיון המנחה את הוועדה הוא מצד אחד לחסוך בעלויות למדינה, ומצד שני להעלות את רמת ההשכלה". לדברי אותם גורמים, "האוניברסיטאות כיום קורסות. ברבות מהן מתקיימות הפקולטות למדעי הרוח והחברה בקושי. תוספת של עוד מכללות לא ממש תורמת למצבן. אם אכן תיושם ההמלצה, המכללות הטובות יישארו והפחות טובות - ייסגרו".
700 מיליון שקלים בשנה יקוצצו לחצי
62 אלף סטודנטים לומדים כיום ב-27 מכללות הפרוסות ברחבי הארץ: שבע מהן פרטיות, 16 מהן עצמאיות מתוקצבות וארבע נוספות פועלות באחריות אקדמית של האוניברסיטאות. את המכללות המתוקצבות מממנת כיום המדינה באמצעות המועצה להשכלה גבוהה בסכום של כ-700 מיליון שקלים בשנה. על פי עיקרי ההמלצות, מאחר ותישארנה שמונה מכללות מתוקצבות בלבד, צפוי גם המימון להצטמצם במחצית.
בין המוסדות הניזונים מהקופה הציבורית נמנים בצלאל - האקדמיה לאמנות ולעיצוב בירושלים, שנקר - בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית להנדסה אורט על שם בראודה, המכללה האקדמית של תל אביב-יפו, המכללה האקדמית הדסה בירושלים, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המכללה האקדמית תל חי, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון בבאר שבע, המכון האקדמי טכנולוגי חולון, המכללה האקדמית להנדסה בירושלים, האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים והמכללה האקדמית ספיר. הוועדה דנה גם בעתידם של 20 מוסדות להכשרת מורים ביניהם בית ברל, סמינר לוינסקי וסמינר הקיבוצים.
נשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו, הפרופסור נחמיה פרידלנד, מאמין כי המכללה, בה לומדים כיום כ-2,400 סטודנטים, תמשיך לפעול גם לאחר יישום ההמלצות. במפתיע, הוא מצדיק את המסקנות: "יש בהחלט טעם לבחון את מצב המכללות בארץ, ואת חוזקן היחסי", הוא אומר. "אם יסתבר שיש מכללות שלא נהנות מחוסן, סגל ראוי ומספר מספק של תלמידים אז צריך הערכה מחדש - יש לחזק אותן או למזג אותן עם מכללות חזקות". לדבריו "איש מבין ראשי המכללות לא העריך שועדת דברת תגע בנושא הזה, ולא תשאיר זאת למועצה להשכלה גבוה. בהנחה שזו הכוונה, הדבר הזה יצטרך להיעשות על בסיס בדיקה מעמיקה.
פרידלנד מזהיר מפני יישום גורף של ההמלצה. "יכול להיות מצב שבו מכללה באזור הצפון או בדרום, שאין בה כרגע מספר עצום של סטודנטים, נותנת מענה לצורך משמעותי. מערכת השיקולים היא מורכבת", הוא אומר. לפי פרידלנד, במקרה שבו המקנות יישומו בצורה לא אינטיליגנטית, תהיה פעילות משותפת של המכללות כדי למנוע זאת.
הפרופסור אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה שאינו מתוקצב מהקופה הציבורי, טוען כי "צריך לתת לסטודנטים לבחור במסגרת 'סל השכלה', ולא כגזירה כפויה מלמעלה". רייכמן מתנגד לצמצום מספר המכללות וטוען: "תחרות מעלה את הרמה. מוצדק לצמצם רק מוסדות שמחנכים מורים. לא ברור לי מהיכן הקביעה שצריך לקצץ מכללות אחרות. אני ממליץ לוועדת דברת לא לעסוק בתכנון לאומי, שלא תמיד מתאים למדינה שלנו. ובמקום זאת לתת את חופש הבחירה לסטודנטים. חייבים לתת השכלה גבוהה לכל אזרח במדינת ישראל".
בדברת מעדיפים את השיקול הכלכלי
יו"ר התאחדות הסטודנטים, אסף שגב, אמר בתגובה לפרסום כי מדובר ב"חדשות מצערות". לדבריו, "אנו מצפים מאנשי משרד החינוך להבין כי השכלה לאזרחי המדינה הנה חובתה של המדינה ולא מותרות. כל פגיעה בהשכלה פירושה החד משמעי הינו עליה בכמות המובטלים, וכתוצאה מכך החלשת החברה כולה. לא יתכן שהשיקול הכלכלי קצר הטווח יוביל את אנשי משרד החינוך, ולא שום שיקול חברתי לטווח הרחוק.
"סגירת המכללות המתוקצבות על ידי הממשלה תביא לנשירת הסטודנטים שאינם מסוגלים לממן לעצמם מכללות פרטיות ויקרות ובמקביל תקשיח את תנאי הקבלה לאוניברסיטאות. אלה וגם אלה, פירושם צימצום מספר רוכשי ההשכלה בישראל, ואין ולא תהיה לאנשי משרד החינוך שום לגיטימציה מוסרית לעשות זאת", הוא מסכם.
גל דאי, סטודנט במכללת עמק יזרעאל ויו"ר ארגון הסטודנטים הנבחר שם ציין כי "רעיון הפחתת מספר המכללות בארץ גובל בחוסר הבנה בסיסי של ערכה וחשיבותה של ההשכלה הגבוהה במדינה. קיצוץ שכזה סוגר את דלתות ההשכלה הגבוהה לרבים ומוביל לחוסר שיוויון הזדמנויות ברור והרסני. המלצות אלו משרתות אינטרסים מובהקים של בעלי המאה שלצערנו הם גם בעלי הדעה".
כזכור, במסקנות הביניים של דו"ח דברת שפורסמו בעבר הופיעה המלצה נפרדת באשר למערכת השכלה הגבוהה. ההמלצה, שהורתה על יישום מיידי, עסקה בפיתוח שיפור כוח האדם בהוראה וגרסה כי יש לשנות את הקריטריונים לקבלה ללימודי הוראה ולקבוע "תו תקן" לשדרוג המכללות להכשרת מורים.
במשרד החינוך לא הכחישו את ההמלצות, אולם ציינו כי "הנושא נמצא עדיין בדיונים וטרם נתקבלו מסקנות סופיות בעניין". הבוקר צפויה הוועדה לערוך דיון בנושא המכללות.
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "המועצה וות"ת מביעות תמיהה על הכתבה ב-ynet, בה מובאים נתונים שגויים וחסרי יסוד. המכללות המתוקצבות הן חלק נכבד ממערך ההשכלה הגבוהה בישראל וימשיכו לפעול ולהתפתח לתפארת ההשכלה הגבוהה. יתרה מכך, ועדת דברת אינה עוסקת במכללות המתוקצבות על ידי ות"ת והן אינן על סדר יומה של הוועדה".
פרופ' יעקב כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, אמר: "לאף אחד בוועדה אין מנדט לסגור שום דבר. ייתכן שהמקור שמסר את המידע לא הבין את הנתונים עד הסוף. הדיון נעשה לגבי מכללות להכשרת מורים. גם אם דיברו אי פעם על המכללות, אין לדברת מנדט לכך".