בג"ץ: למה לא מגלים היכן המתקן הסודי 1391?
השופטים דנו בעתירות שהוגשו נגד הסתרת מקום הכליאה של העצורים במתקן 1391, "הנוגדת את עקרונות הדמוקרטיה", לטענת העותרים. השופט טירקל: "לעצם הזיהוי של המקום יש חשיבות רבה". השופט ברק: "העצור נמצא אי שם והתחושה היא לכאורה שמדינה דמוקרטית מנהלת מעצר מבלי שאיש יידע עליו". נציג המדינה גילה: "ב-7 השנים האחרונות הוחזקו במתקן המעצר 26 נחקרים בלבד, מלבד תקופה חריגה ב-11 חודשים באינתיפאדה"
שופטי בג"ץ מתחו היום (ד') ביקורת על אי פרסום מיקומו של מתקן המעצר הסודי 1391, בעקבות עתירות שהוגשו בעניין. השופט יעקב טירקל קבע ש"לעצם זיהוי המקום יש חשיבות רבה". ואילו נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, הביע חוסר נחת מכך שמדינה דמוקרטית מנהלת מעצר מבלי שאיש יידע עליו.
בג"ץ ערך הבוקר דיון בשתי עתירות שהוגשו בפרשת מתקן המעצר הסודי. העותרים, ובהם המוקד להגנת הפרט, טוענים כי הסתרת מקום הכליאה של העצורים במתקן נוגדת את עקרונות המשטר הדמוקרטי, מהווה הפרה של הוראות המשפט הבינלאומי והישראלי, ואינה מאפשרת פיקוח חיצוני של ממש על המתקן, דבר שעלול להציב את העצורים בו בסכנת עינויים.
בעתירה השנייה דורשת חברת הכנסת זהבה גלאון לאפשר לה לבקר במתקן, לצורך פיקוח על הנעשה בו.
בדיון שנערך היום אמר המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, כי בשבע השנים האחרונות הוחזקו במתקן המעצר 26 נחקרים בלבד, כשרובם שהו במתקן פחות מ-15 ימים. זאת, להוציא תקופה של 11 חודשים, מאפריל 2002 עד מארס 2003, בה נחקרו כ-138 איש, "שבה נעשה שימוש באופן חריג במתקן לצורך חקירת תושבי שטחים על ידי השב"כ בשל עומס בעצורים ומצוקה שנוצרה", אמר.
ניצן הדגיש כי העצורים במתקן זוכים לתנאים של עצורים ביטחוניים בבתי הסוהר, וישנה ביקורת שוטפת על המתקן, אותה מבצעים היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, הפרקליט הצבאי הראשי וכן שני שרי משפטים שביקרו במקום.
השופט ברק: זה יותר ממיקום גיאוגרפי
לדברי ניצן, את מרבית הפרטים הקשורים למתקן הוא יוכל לחשוף רק בדיון בדלתיים סגורות במעמד צד אחד. ואולם, בדיון בדלתיים פתוחות אמר ניצן כי את המונח המופיע בחוק לפיו יש למסור הודעה על מקום הימצאו של האסור, אין לפרש כחובה למסור נקודת ציון גיאוגרפית פיזית, אלא יש לומר למשפחת העצור כי הוא נמצא במתקן כליאה 1391, ולא היכן מצוי מתקן הכליאה. השופט יעקב טירקל הקשה ואמר: "לעצם זיהוי המקום חשיבות רבה".
השופט ברק אמר: "כשמחברים הכל, הרעיון שבמדינה דמוקרטית יהיו מקומות מעצר שאיננו יודעים היכן הם, הם אי שם, זה משנה וחשוב לכל אזרח ואזרח במדינה. השאלה של מיקום המתקן היא יותר מאשר מקום גיאוגרפי. העצור נמצא אי שם והתחושה היא לכאורה שמדינה דמוקרטית מנהלת מעצר מבלי שאיש יידע עליו. זו התחושה שמלווה אותי בקריאת התיק".
עו"ד ניצן השיב כי אמנם האינסטינקט הראשוני יוצר בעיה בנושא, ואולם לדבריו יש לכך תשתית משפטית, ומנגד עומדים שיקולי ביטחון המדינה. "אנו זקוקים למתקן כי שם יש היתכנות גבוהה יותר להצלחת חקירות", אמר עו"ד ניצן.
באשר לדרישת ח"כ גלאון לבקר במתקן, השיב ניצן כי לחברי כנסת אין זכות מוקנית להיכנס למתקני מעצר ולבתי כלא, והדבר נתון לשיקול דעת הרשויות.
"אנחנו מסכימים שצריך פיקוח פרלמנטרי", אמר עו"ד ניצן, אך הוסיף כי "המקום פתוח בפני חברי ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת". לדבריו, חבר הוועדה, ח"כ אילן ליבוביץ', אכן ביקר במתקן.
לפנייה לכתב/ת 
