שתף קטע נבחר

בילוי ישראלי-טמפלרי במושבות הגליל

בתחרות על תואר המושבה הטמפלרית היפה בגליל מתנהלת תחרות קשה בין אלוני-אבא לבית-לחם הגלילית. שני הישובים מתרפקים כיום על זכרונות העבר ומציעים ביקור במחוזות "פונטנלה" ו"נוף ילדות"

נוף ילדותם של שני יוצרים חשובים, מאיר שלו ושלמה ארצי, ממוקם באלוני אבא בגליל התחתון, לא רחוק מקריית טבעון. כשמטיילים בשבילי העפר בין בתי האבן העתיקים וטיפות הגשם מלטפות את הפנים בעדינות, מתנגנות להן המילים: "בגן העדן של ילדות, אשר היה פורח, הייתי חלק מהנוף, היום אני אורח".  

 

את גן העדן הזה הקימה בתחילת המאה ה-20 כת נוצרית גרמנית, "חברת הטמפל" (ההיכל). הכת הטמפלרית הסעירה את דמיונם של רבים כשחרתה על דגלה להגשים את חזון אחרית הימים ולייסד מושבות בארץ ישראל החרבה. לאחר כמה ניסיונות כושלים רכש ראש המסדר, כריסטוף הופמן, חלקת אדמה במרכז תל-אביב וקרא לה שרונה, עליה הוקמה בחלוף הימים הקריה של היום. התנאים הקשים והמחלות שפגעו בטמפלרים ובילדיהם לא שברו את רוחם. החקלאים הנחושים הקימו מושבות נוספות - בירושלים, בחיפה וביפו.

 

ב-1875 הגיע מספרם ל-750 נפש ובבעלותם היו שני בתי ספר ובית חולים. ב-1906 ייסדו הטמפלרים שתי

מושבות במערב הגליל התחתון, הראשונה בית לחם (הגלילית) והשנייה ולדהיים (בגרמנית: בית ביער), לימים אלוני אבא.

 

נחישותם של הטמפלרים לא עזרה להם כשארץ ישראל נכבשה על ידי הבריטים, והם הוגלו. בתום מלחמת העולם הראשונה הורשו לחזור, וב-1938 היו בארץ 1,500 גרמנים שהחזיקו ב-27,500 דונם אדמה. הזדהותם עם האידיאולוגיה הנאצית הביאה לגירושם הסופי מן הארץ.

 

אלוני אבא: בת-מצווה בכנסיה

 

חנה לבב הגיעה לאלוני-אבא (ע"ש הצנחן העברי אבא ברדיצ'ב) כתינוקת ממחנה ההסגר בקפריסין. היא גדלה בינות לבתים הישנים והברושים הנישאים. סבתה נהגה לספר לה בלילות, לפני השינה, את סיפורי האחים גרים לאור עששית הנפט הקטנה שהאירה את הקירות העבים והתקרות הגבוהות, והצללים היו מרקדים מסביב במחול שדים. מרתף חשוך ועליית גג שימשו מסתור ומחבוא למשחקי הילדות, בוסתני פרי הקיפו את הבית ושומרת הלילה עברה בין הבתים לשמור על הילדים.

 

את תמונות הילדות הללו משמרת חנה כמו את ביתה. היא מחדשת את הצבע על הקירות מדי כמה שנים וכל השאר עומד כפי שהיה אז, בימי הטמפלרים. במרתף פתחה גלריה לעבודות קרמיקה שהיא יוצרת ובגינה עומדים רימונים אדומים מחרס, בין עצי התות וההדרים. מבקרים שהגיעו אל ביתה של חנה ביקשו לשמוע על תולדות הטמפלרים ואת סיפורי ילדותה, וכך הפכה למדריכת הטיולים של אלוני-אבא.  

 

בגינה הצמודה לבית עומדת הכנסיה המקורית של הטמפלרים, שפעמונה העיר את החברים לעבודה בחמש בבוקר. בכנסיה חגגו לחנה את בת המצווה ואל חלונותיה נהגו להצמיד סולם ולהציץ לסרטים שראו המבוגרים.

 

חנה מחיה בסיפוריה דמויות שהיו ואינן, כמו ינקו החצרן שחילק חלב עם עגלה וחמור, אותו חמור שכיכב בסרט "אקסודוס" שאוטו פרמינגר בחר לצלם חלק ממנו באלוני-אבא. 

  • חנה לבב, סיור בישוב ובביתה - 400 שקל לקבוצה. טל' 9835412 - 04.

 

אלוני אבא לא מציעה למבקרים רק היסטוריה. חנות המפעל "חזרה לטבע" מציעה עשבי מרפא, קוסמטיקה טבעית, תבלינים, דבש ושמן זית. נורית וערן הלוי במרכז "אוריאל" מקיימים קורסים וסדנאות בתחום ההוליסטי ומעניקים טיפולי פינוק לגוף ולנפש. ב"פינה של צפרירה" תלויים בגדים על קולבים, מתנות על מדפים, אביזרים ופינוקים.

 

בקצה המושב, מוקף בחורשת אלונים, נמצא יקב "אלון", בתוך בית טמפלרי ששימש כמחלבה אבל נותרו בו סימנים לכך שהגרמנים ייצרו בו יין. היקב פתוח למבקרים בסופי שבוע ובתיאום מראש. במרכז המבקרים שלו מוצעים זיתים, דבש, שמן זית, ריבות מתוצרת עצמית וגבינות עזים של מחלבות מהאזור. טל' 04-9535251.

 

שדות בית-לחם (הגלילית)

 

כמה מאות מטרים מאלוני-אבא טובלת בירק האחות היותר מתוקשרת של אלוני-אבא - בית לחם הגלילית. בשרביט

ההדרכה אוחז כאן קובי פליישמן, שמצליח להחיות את העבר עם הרבה הרבה הומור. קובי ונורית רעייתו פותחים את ביתם הטמפלרי לאורחים ומאפשרים גם ללון בו. פליישמן מספר שאחרי מלחמת השחרור, כשהגיעו המתיישבים החדשים לבית לחם, הם העדיפו את בתי הסוכנות החדישים על פני בתי האבן הישנים, שקומתם התחתונה היתה רפת. רק בעלי החזון התאהבו בבתים העתיקים ושימרו את אופייה המיוחד של המושבה.

  • סיורי קובי פליישמן, טל' 04-9532901.

 

בבתי טמפלרים לשעבר יושבות כיום כמה מסעדות: פונדק הג'חנון פותח מדי שבת שולחנות בגינה בין עצי הזית, הגפן וההדרים ומגיש אוכל תימני וסלטים. "טאנטי באצ'י" מגישה תפריט איטלקי. "פרובנס בגליל" הוותיקה קורצת לצרפת במבנה שהיה פעם רפת. 

 

האחרונה שנפתחה במקום, לפני שנה, היא "אתיקה". המבנה שבו שוכנת המסעדה מוקף צמחייה מכל עבריו וקקטוס ענק מטפס בחזיתו. קומת המרתף, שהפכה למסעדה, מציעה חללים אינטימיים עם אח בוערת. חדר יינות שהיה בו בור מים משמש לארוחות פרטיות סביב שולחן אבירים.

 

אתי קשת התאהבה בבית האבן המקסים ב-1952 ומתגוררת בקומתו העליונה עד היום. היא בחרה במטבח צרפתי ים-תיכוני ומשתמשת בתבלינים הטריים שגדלים בגינה לתיבול. לאחרונה הוסיפה מבנה חמוד בגינה האחורית וקראה לו "חפצים בחצר של אתיקה". אתי מקבצת במקום יצירות של אמנים ישראלים ופריטים מיובאים מחו"ל.

  • אתיקה, טל' 04-9931298.

 

מאתיקה אפשר לקפוץ לתפוס שלווה ב"קסם המגע", שהוא מעוז הטיפולים הזוגיים כאן. נחמה ויורם מדן הם צמד מטפלים שהתמחו בשיטות אלטרנטיביות ובחרו להתמקד בזוגות. הם הקימו בצמוד לביתם מרכז לפינוק ובילוי שיש בו את כל המרכיבים הידועים, כמו ג'קוזי ענק, אמבט שמנים, סאונה וגם ולובי למנוחה, עם שתייה ומאפה הבית.

 

זוג שמגיע לסדרת "טובים השניים" מבלה במקום למעלה משלוש שעות ללא שותפים. יורם ונחמה מלמדים את המטופלים את סודות המגע, כשכל אחד מבני הזוג מעסה את השני בהנחיית מטפל מומחה. לסיום מוגשת להם ארוחה חלבית תוצרת בית. אולם מיוחד נבנה להעברת סדנאות בקבוצות גדולות.  

  • קסם המגע, 820-380 שקל לטיפולים זוגיים. טל' 04-9531159.

 

בצמוד לקסם המגע נמצא בית המלאכה של נירה'לה. ברפת הישנה היא פתחה גלריה-חנות-סדנה שבה היא יוצרת כלי קרמיקה, רהיטים משופצים וחפצי נוי. טל' 04-9835196.

 

תופרים חליטות

 

אחד המוסדות הוותיקים בבית לחם הוא חוות התבלינים של אבי ציטרשפילר, שעברה לאחרונה מלב המושבה

אל השדות הפתוחים. דרך ציורית עוברת בין חורשת האלונים ומגיעה למתחם שעומד בדד במרחבים הירוקים. מסביב גדלים רוזמרין, לבנדר, לימונית ונענע ובפנים מסתחררים החושים מעוצמת הריחות והצבעים. יש כאן פירמידות של אדום, כתום, צהוב וחרדל, תערובות ותוספות לתבשילים, קפה טחון, קטניות ואינספור סוגי חליטות. אנשים מטיילים בין מכלי נירוסטה, סלסלות קש ומשטחי עץ המונחים על ערימות חציר - מריחים, טועמים ושוקלים.

 

מרפסת חיצונית משמשת לאירוח קבוצות, וכשמגיע אוטובוס גדוש אנשים הם מתיישבים בין ערימות החציר ומקשיבים לנפלאות צמחי התבלין שמספר אבי בחינניות כובשת. הוא גדל בבית לחם כבן לאב חקלאי שהחל לגדל צמחי תבלין לפני 56 שנים. המשפחה גידלה סוגי מנטה, אזוב, זוטא, מליסה, לבנדר, פרג ובבונג, ועם השנים הפך העסק לממוכן וייצר עבור תעשיית המזון בארץ.  

 

בעקבות שריפה שכילתה את המפעל אימצו הציטרשפילרים את השיטות המסורתיות של ייבוש צמחים באוויר הפתוח וקיבלו תוצאות הרבה יותר טובות. אבי פיתח אף וטעם מיוחדים לפיתוח תבלינים. הוא המציא תוספות לתיבול גבינות, תערובות לאורז, לבשרים ולעופות והרכבים מיוחדים לחליטות.  

  • חוות התבלינים - אירוח, הדרכה וחליטת פירות ללא תשלום. טל' 04-9533405.

 

הקמת המרכז החדש נתנה תנופה לרעיונות תיירותיים נוספים. סיימון ברקוביץ', מדריך טיולים שמתמחה בטיולי אופניים, מארגן בסופי שבוע סיורים שיוצאים מחוות התבלינים לטבע הסמוך ב-50 שקל לאדם. מי שרוצים לטייל לבדם שוכרים אופניים ב-25 שקל לשעת רכיבה ויכולים לרכוש גם סלסלת פיקניק. 

  • סיימון ברקוביץ': טל' 04-9500915.

 

חקלאי המושבה פותחים את המטעים והבוסתנים לקטיף פירות בהתאם לעונה ועמית זהבי-לונדון משכירה סוסים לטיולי רכיבה או כרכרות, שחלקן מיועדות לנסיעה בשטח בתוך חורשת האלונים הנושקת למושבה או במסלול שמוביל אל נחל ציפורי. סיורים משפחתיים בכרכרות עולים בין 200 ל-300 שקל. 

  • עמית זהבי-לונדון: טל' 052-3202801.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רונית סבירסקי
חוות התבלינים. הרכבים מיוחדים
צילום: רונית סבירסקי
צילום: רונית סבירסקי
בית לבב. סיור בבית אבא
צילום: רונית סבירסקי
מומלצים