אסיה: האסון שאחרי האסון - רבבות ימותו ממגיפות
דיזנטריה, פטריות קטלניות, מלריה, קדחת המונית ודלקות ריאה - מומחים טוענים שהאסון הגדול עוד לפנינו ושרבבות נוספים צפויים למות באיזורי האסון באסיה ממחלות שונות, המתפרצות כתוצאה מהתנאים שנוצרו שם. ההמלצה לישראלים: שתו מים מטוהרים, בררו על התפשטות יתושים וחשוב מכל - שובו הבייתה מהר
מיליונים נותרו חסרי בית באיזורי האסון בסרי לנקה, תאילנד, הודו ואינדונזיה, ועתה גובר החשש מפני מגיפות זיהומים קשות שטרם נראו בעולם ושיקטלו רבים מהם. הצפות ביוב, צפיפות גואה בבתי מחסה ובבתי חולים יביאו להתפשטות מגיפות קטלניות שיעלו את מניין ההרוגים בהרבה.
משלחות הסיוע המגיעות בימים אלה לאיזורי האסון, ייאלצו להתמודד עם הסכנה המרכזית האורבת לתושבים: שלל מחלות זיהומיות קטלניות. ד"ר סיליביו פיטליק, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים בילינסון מסביר כי השטפונות העצומים הביאו לפגיעה במערכת הביוב המתערבבת עם המים.
עירבוב מי הביוב בתוך מי השתיה מהווה סכנה ממשית להתרבות מקרי הדיזנטריה. בשנת 1985 אירעה פריצת מי ביוב למי השתיה באיזור חיפה, מה שגרם לאחת המגיפות הגדולות בהיסטוריה האנושית: 9,000 ישראלים לקו בדיזנטריה קשה, האופיינית גם למזרח. מי שתיה מזוהמים תורמים להתפשטות חיידקים צואתיים כסלמונלה, שיגלה וג'יארדיה. אלה גורמים לתחלואה הקשה המתחילה בכאבי בטן ותסמינים דמויי שפעת, ומסתיימים ללא טיפול במוות בייסורים.
הצפות להם מורגלים תושבי תאילנד, הביאו כבר בעבר להתפרצות מחלת לפטוספירוזיס. מחולל המחלה, מיקרואורגניזם הקרוי "לפטוספירה", מופרש בשתן של מכרסמים, שורד במים, ומדביק את האדם דרך פצעים או שריטות זעירות. המחלה מתאפיינת בחום גבוה ההולך ומתגבר, עד למותו של החולה. בשנת 1998 הכה הוריקן את אמריקה המרכזית, ומאות אנשים מתו ממחלת הלפטוספירוזיס. לדברי פרופ' סטיבן ברגר, מומחה למחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי תל אביב, המחלה אופיינית לאיים באוקיאנוס השקט, ודי במגע קל עם מים ושלוליות, כדי להידבק בה.
הצפיפות הרבה בבתי המחסה ובתי החולים, תביא לעליה גם בזיהומי מערכת הנשימה. רבבות ילקו בדלקות ריאה קשות. הצפיפות עלולה להגביר גם את התפשטותו של חיידק המנינגוקוקוס הגורם לדלקת קרום המוח. המנינגוקוק אף הוא קטלני, ומביא למותו של החולה בלא אבחון וטיפול מיידי.
רעידת האדמה בסן פרנסיסקו בשנת 1994 הביאה לזיהום בפטריה קוקסיודומיקוזיס. המדובר בפטריה סביבתית המשתחררת מהאדמה, ומגיעה למערכת הנשימה של רבים באמצעות הרוחות וענני האבק. גם כאן קיים חשש לזיהום פטרייתי זה.
על אף השמועות על הסכנה בהתפרקות גופות המתים, מסביר ד"ר פיני הלפרין, מנהל מערך הטראומה במרכז הרפואי תל אביב, כי המדובר במיתוס: "ארגון הבריאות העולמי המליץ שלא לבצע קבורות המוניות, משום שאין סכנה של מגיפות מהגופות", הוא מסביר, "ולכן חשוב להימנע מקבורה כזו, שמונעת מבני המשפחה לזהות את יקירם ולהתאבל".
מהן ההמלצות לישראלים שעדיין נותרו באיזורי האסון? הלפרין מסביר כי הסכנה הגדולה ביותר היא ממחלות מעיים. יש להקפיד על שתיית מים נקיים או מטוהרים, ועל אכילת מזון ממקור ידוע.
כל פצע קטן עלול להזדהם בתנאים כאלה, לפיכך ממליץ הלפרין להקפיד על היגיינה של פצעים ושריטות. מומלץ להיוועץ בשלטונות המקומיים באשר לאפשרות התפשטות המלריה. אם קיימת התרעה לגבי התרבות יתושים, יש להתרחק מהמקום וליטול תרופות מונעות מלריה.
אולם ההמלצה הגורפת לישראלים שעדיין נותרו באיזורי האסון, עליה מסכימים כל המומחים עמם דיברנו: שובו הבייתה, כמה שיותר מהר.
לפנייה לכתב/ת 
