שרה את עצמה

בתחילת שנות התשעים היתה שרון חזיז הדבר החם הבא. קול מחוספס, פרובוקטיביות מהוקצעת וסקס אפיל מעורר תיאבון. חומר טוב לחברות תקליטים ,שבתקופה ההיא עוד חיפשו להשקיע בפוטנציאל. ב-93' יצא לחנויות אלבומה הראשון, "קח אותי לשם", אחד מאלבומי הפופ-דאנס הישראליים הראשונים.

האלבום זכה להצלחה רבה והפך את חזיז לאייטם מבוקש. "בת הקוסם", אלבומה השני שיצא שנתיים אחר כך, התקשה לשחזר את ההצלחה אבל ניפק להיטים ובהם "הולכת ממך", "בת הקוסם" ו"ימים כאלה". לאחר מכן חזיז הורידה פרופיל והתמקדה בהופעות. חמש שנים עברו עד שיצא לחנויות "פנסים", האלבום השלישי שהפיק עברי לידר - שזכה גם הוא להצלחה בינונית. השבוע משחררת חזיז את "אני בשבילי", סינגל ראשון מתוך אלבום חדש אחרי 5 שנים.

"נכנסתי להריון. פתאום מצאתי את עצמי בבית עם הגיטרה והמוזיקה פשוט זרמה ממני, התמלאתי יצירתיות וזו הפעם הראשונה שהעזתי לכתוב. חברים שמעו את החומרים ולא הבינו למה חיכיתי. אני חושבת שזה עניין של טיימינג, זה יצא עכשיו כי ככה זה צריך היה לקרות. אני מאוד גאה באלבום הזה, הוא שלי לגמרי והשירים שבו הם אני. זה שונה מלנסות למצוא את עצמך בתוך שיר של מישהו אחר, למרות שיש גם באלבום הזה טקסטים של אחרים כמו 'לצוף', דואט שכתבתי עם דנה ברגר.

דנה ואני חברות המון שנים, מלהקת הנח"ל, והיא זו שנתנה לי בעיטה בתחת בקטע של הכתיבה. היא היתה אחת הבודדות ששמעה את השירים שכתבתי בהתחלה, והיא נתנה לי הרבה אומץ. היא אחת היוצרות שאני הכי מתחברת אל הכתיבה שלהן, אולי מפני שהעולם הפנימי שלנו דומה וזה היה טבעי שנעבוד יחד. כתבנו יחד שלושה טקסטים שמופיעים באלבום וזה כיף אדיר. חוץ מזה יש גם טקסט של מאיר גולדברג, וטקסט נוסף נפלא של מאיר אריאל שנכתב שנה לפני שהוא נפטר".

"הכי. זה המקום שבו אני מרגישה הכי בבית וברור שזה חסר, אבל אין טעם למחזר את עצמך והתחדשות לוקחת זמן. רציתי לחזור לבמה חדשה וזה יקרה. האלבום הזה מאד Up To Date ואני משערת שבקרוב נתחיל לעבוד על מופע".

"ככל שמתבגרים העולם הפנימי נהיה רחב ועמוק יותר. אני שמה על עצמי פחות מסיכות ומשלימה עם מי שאני לטוב ולרע. אני לא מנסה להיות מה שאני לא ומהבחינה הזו השנים עושות לי טוב. נהייתי אמיצה יותר ופחות אכפת לי מה אומרים, אני פחות תמימה ואני יודעת שיש עליות ומורדות בחיים. יש תקופות שבהם פרשו אותי על העיתונים יש תקופות אחרות, הכל בפרופורציה וזה בסדר".

"אין בי אי נוחות, אם לזו הכוונה. כשאני מסתכלת אחורה אני נראית לי יותר ילדותית ופחות בשלה, אבל אני לא מצטערת על שום דבר, זה לא מביך אותי, אני גאה בתוצאות. יש שירים שסביר להניח שהיום לא היו נכנסים לאלבום כי הטעם משתנה ואני השתניתי, אבל בכל אחד מהדיסקים שהוצאתי אני יכולה היום למצוא פנינים וזה משמח".

"מאיר כתב לי את 'הולכת ממך' שזה השיר שאני הכי אוהבת. נוצר ביננו קשר מאוד מיוחד וביקרתי אותו מדי פעם. באחת הפעמים הוא נתן לי את הטקסט הזה ששכב במגירה המון זמן. כשהתחלתי לכתוב לאלבום, שלפתי אותו מהמחברת והוא פשוט הלחין את עצמו. זה מעניין, המילים של מאיר הן הכי מפולפלות וחריפות ולמרות זאת הן פשוט מתנגנות מעצמן.

המילים של השיר נפלאות. הוא כותב: 'האם אתה אוהב אותי או רק את עצמך בעיניי? האם אתה חושב עליי או רק על עצמך במחשבותי? האם אתה רואה אותי או את בבואתך באישוניי? האם אתה שואל עליי או רק על מצב אהבתי? תן רמז, תן סימן, תן אות שאכפת לך ממני לפחות. רק עליך מדברים ומדברים שעות. נכון שזה מפחיד ומסוכן לאהוב אותי ממש, ממש אותי, יכולה ככלות תאוותי לשמוט אותך עייף ומרוקן'. זה לא נפלא? הכתיבה שלו היא הכי נשית בעולם. הוא הבין אותנו".