מסמך: "הסוכריות" שקיבלה יהדות התורה

שינוי יצאה, חוזרים לסטטוס-קוו: ההסכם הקאליציוני הסופי שבין הליכוד ליהדות התורה, שעליו אמורים לחתום חברי יהדות התורה עד יום רביעי, מחזיר לקדמת הבמה את סוגיות השמירה על הדת, שהוצאו מההסכם הקואליציוני בממשלת שינוי. כך עולה מנוסח ההסכם המלא שהגיע לידי ynet.

להלן הסעיפים הנוגעים לענייני דת ומדינה:

6.2. יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת. אם תהיה פגיעה בנושא מנושאים אלה תחפש הממשלה דרכים לתיקון.

6.3. הצעות חקיקה פרטיות שיש בהן משום שינוי בסטטוס קוו בנושאי דת תופעל לגביהן משמעת קואליציונית להסרתן מסדר היום, אלא אם כן ניתנה הסכמת כל סיעות הקואליציה.

6.4. הממשלה תיזום פעולות לחקר ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל ובכלל זה ביצוע חפירות ארכיאולוגיות. מתוך דאגה לכבוד המת ייקבע כי במקום שבו יתגלו קברים או עצמות אדם – המשך העבודות באתר יהא על-פי הסדר שהממשלה תקבע בכפוף לחוק.

במידת הצורך תוקם ועדת שרים שתבחן את המצב המשפטי הקיים בסוגייה תוך בחינת סוגיית כבוד המת בדת ישראל ובדתות השונות והיא תמליץ האם ואיך יש מקום לשינוי או שיפור בהסדר המשפטי הנוכחי.

6.5. במסגרת שמירה על שלטון החוק, הממשלה תפעל לאכיפה נאותה של החקיקה הקיימת בנושאים דתיים.

6.6 תימנע פגיעה באורחות החיים של הציבור החרדי והדתי, באזורי מגורים חרדיים ודתיים מובהקים של ציבור זה בהם הוא מהווה רוב.

6.7. לא יופלה עובד לרעה בגין היותו שומר שבת.

6.8. הממשלה תכבד את השבת ואת מועדי ישראל.

6.9. יהדות התורה מביעה את חרדתה לאופיה היהודי של מדינת ישראל עקב הפרצות המתרבות בפעילות מסחרית בשבת ובמועדי ישראל. הליכוד והעומד בראשו יבחנו טענות יהדות התורה בעניין זה.

6.10. במהלך כהונת הכנסת ה-16 לא יועלה אחוז החסימה בבחירות לכנסת ולא יהיה שינוי לשיטת בחירות אזוריות אלא בהסכמת סיעת יהדות התורה.

6.11. יישמר מעמדו הייחודי של החינוך החרדי במערכת החינוך. יוקם צוות משותף במטרה לבחון את ההשלכות הנובעות מהמלצות כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל (להלן: "הוועדה") בעניין החינוך החרדי. הרכב הצוות ייקבע בהסכמה, והכל מתוך הכרת הצדדים בדרישות יהדות התורה לשמור על עצמאותו הארגוני, החינוכי והרוחני של החינוך החרדי. הצוות יוקם בסמוך לאחר פרסום המלצות הוועדה ויסיים את עבודתו בתוך שלושה חודשים מיום הקמתו.

6.12. הצוות המשותף שהוקם בסעיף 6.11 לעיל יפעל ליישום החלטת ממשלה מס' 1114 מיום 7.12.2004 וכן תיבחן הכללת גילאים נוספים במסגרת הארגונית הנזכרת בהחלטה, אופן התיקצוב, הבקרה והקריטריונים הנלווים להם.

6.13. בתוך 75 יום תתקבל ההחלטה לקביעת הדרך בה יינתנו שירותי הדת במדינת ישראל לרבות חקיקה – ככל שתידרש – החלטות ממשלה ותקצוב המתחייב מכך. בתקופה שעד לתום 75 הימים יתקיים שיתוף פעולה בכל הקשור לשירותי הדת ובכללו טיפול פרטני בשרותי הדת ביישובים בהם קיימות בעיות בתחום, התקצוב הדרוש ובניית מבני דת ובמידת הצורך, ככך שהצדדים יסכימו כי יש צורך בכך, תתקבל החלטת ממשלה בעניין זה. נציג יהדות התורה יהא חבר בצוות המטפל בעניין.

הסוכריות התקציביות: אלו הסעיפים הנוגעים לתקציב המדינה

7.1. לא יוטלו קיצוצים ייחודיים על תקציבי המגזר החרדי מעבר לקיצוצים שיוטלו על כלל המגזרים.

7.2. יוקצו 140 מיליון שקלים לתקציב הישיבות הגבוהות והכוללים.

7.3 יוקצו 150 מיליון שקלים לנושאים הבאים: גני ילדים, הסעות תלמידים, סמינרים, פנימיות, ביטוח תלמידים, תרבות יהודית ותתי"ם. ההקצאה לנושאים אלו תהיה בהתאם לסיכום שיושג בין אגף תקציבים לסיעת יהדות התורה. יבוטל הקיצוץ המיוחד בשיעור של 15% בגני הילדים שנעשה בתאריך 26.2.2004.

שר הפנים לשעבר, ח"כ אברהם פורז (שינוי), הציע ששינוי תעניק רשת ביטחון מוחלטת לשרון ולממשלתו, בתנאי שיהדות התורה לא תיכנס לממשלה, "רשת הביטחון הפרלמנטרית נועדה למנוע מצב של סחיטה של ראש הממשלה על ידי החרדים או המורדים בליכוד וכדי לאפשר לו לבצע את הנסיגה מעזה".

יחסי הכוחות: האדמו"ר מגור מול הרב אלישיב

רק הפתעה של הרגע האחרון תמנע את חתימת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה. אבל אולי תהיה הפתעה, שכן הסיעה מורכבת משני פלגים עיקריים - אגודת ישראל - הנשמעת רק להוראות מפי מנהיגה הרוחני, האדמו"ר מגור, ודגל התורה - הנשמעת למרותו של הרב יוסף שלום אלישיב, מנהיג הזרם הליטאי. כל מנהיג רוחני מושך לכיוון אחר.

יו"ר הסיעה ח"כ יעקב ליצמן והיו"ר המיועד של ועדת הכספים רוצה להיכנס לממשלה בכל מחיר ופועל בגיבויו של האדמו"ר מגור. ליצמן מוביל קו בסיעה לפיה שליטה בוועדת הכספים עשויה לפתור בעיות תקציביות רבות של המגזר החרדי. לתפיסתו, מדובר בצומת אסטרטגי שמעניק שליטה על העברות תקציביות ויש בו כדי לשמש גם כמקל וגם כגזר לשרי ממשלה שיציבו מכשולים על העברות תקציביות לחרדים.

לו הדבר תלוי בו, הסיעה יכולה היתה לחתום על ההסכם הקואליציוני מיד כאשר נכנע הליכוד והתחייב שלא להחיל את דו"ח דברת על החינוך העצמאי. ח"כ ליצמן אמר: "מטורף מי שחושב שאחרי כל מה שנעשה, נחזיר את המפתחות חזרה לטומי לפיד".

קבוצת המורדים פנתה אל ליצמן בדרישה שלא יכנס לממשלה, אבל השיגו את התוצאה ההפוכה, "היכן הייתם כאשר שינוי הובילה חורבן ביחסי דת ומדינה? ומדוע הצבעתם בעד כל הקיצוצים נגדנו? אנחנו לא חייבים לכם כלום!", הגיבו ביהדות התורה.

לכל מפלגה יש חיים רמון משלה

ח"כ משה גפני, עד לא מזמן "יקיר לשכת שרון", הפך לגורם משמעותי שבגללו לא מצליחים הצדדים לחתום על הסכם קואליציוני. ח"כ גפני מרגיש פגוע מהתנהלות הליכוד מכמה סיבות - ראשית, הוא לא הצליח להחזיר אפילו חלק מהשליטה על המועצה הדתית בירושלים, לכן היה חשוב לגפני להציג בפני מנהיג הזרם הליטאי שורה של הישגים כדי להצביע על מוכנות הליכוד לבוא לקראת החרדים אבל נתקל בסחבת מצד הליכוד.

במהלך המו"מ, דרש גפני שורה של העברות תקציביות ללא פריצת תקציב לטובת המגזר החרדי - 10 מיליון לרשת הגנים החרדיים, תקציב שקיים אך בשל סרבול ביורוקרטי של האוצר לא הועבר עדיין לייעודו. כמו כן ביקש להחזיר את הבטחת ההכנסה לאברכים, שנשחקה בשיעור של 8 אחוזים. הוא גם ביקש תקציב ליווי הסעות לגני ילדים בסך שמונה מיליון שקלים. דרישותיו לא נענו, ובכך איבד מניות רבות בבית הרב אלישיב. בשיחות פנימיות, אמר גפני: "הליכוד לא בא לקראתי, אז מדוע שאפעל בבית הרב לטובת כניסה לממשלה?"

ח"כ גפני הוא הדמות הטרגית של המו"מ. בדומה לח"כ חיים רמון (עבודה), גפני הוא אדריכל הממשלה הנוכחית עוד מהקיץ הקודם ובחלוקת השלל, הוא נותר ללא תפקיד. הסיעה דורשת עתה תפקיד נוסף עבורו - יו"ר ועדה או סגן במשרד ממשלתי, אך הדרישה נתקלת בסירוב הליכוד.

ח"כ מאיר פרוש מתנגד נחרץ לתוכנית ההתנתקות מחייך מאוזן לאוזן בכל פעם שהמו"מ עולה על שרטון. גורמים בסיעה מאשימים את פרוש כי הוא מנצל את חולשתו של חברו לסיעה ח"כ גפני בבית הרב אלישיב כדי להזרים לשם כל העת רבנים מיש"ע, כדי לשכנע את הרב ובמיוחד את בני ביתו, הבנות והנכדים נגד כניסה לממשלה.

בדיונים בסיעה חוזר ח"כ פרוש על עמדתו כי סירוב הסיעה להיכנס לממשלת שרון יביא למפלגה את המנדט השישי שנמנע ממנה בבחירות האחרונות בגלל מחסור של עשרות קולות בלבד. פרוש ייצא נשכר בכל מקרה, משום שהוא מיועד לתפקיד סגן שר התחבורה שם יוכל ליהנות מתקציב ולהרבות במינויים.

ח"כ ישראל אייכלר זוכה לאחרונה לקיטונות של בוז מצד מקורבי רה"מ ומואשם בהתססה של רבנים נגד כניסה לממשלה. ח"כ אייכלר יפנה את כיסאו מכורח הסכם רוטציה פנימי בעוד כחודש עד שלושה חודשים, לכן דרש במו"מ הקואליציוני שינוי לחוק יסוד הממשלה שיאפשר לסגן שר לכהן גם ללא היותו חבר כנסת. בליכוד סירבו בתוקף ליוזמה ואייכלר הפך לאיוב מספר אחד של המו"מ. את חברי סיעתו הוא מאשים כי הם נכנסים לממשלה במחיר של נזיד עדשים. 

ח"כ אברהם רביץ המיועד לתפקיד סגן שר הרווחה ללא שר מעליו זיגזג בתקופה האחרונה בשאלה האם לקבל תפקיד בממשלה החדשה. בעיתונות החרדית צוטט רביץ כמי שבירך את גפני על תפקידו החדש, אולם עד מהרה חזר בו והחליט לקחת לעצמו את התפקיד.

השניים מנהלים מאבק על דרכה של דגל התורה בקואליציה החדשה. ח"כ רביץ רוצה לקחת תפקידים עם הכניסה ואילו ח"כ גפני טוען שאין לקבל תפקידים בחודשיים הקרובים, כדי לבדוק אם שרון נאמן להתחייבויות. אבל גם את ההצהרות הללו של גפני ישד לראות בהקשר לעובדה שהוא אינו צפוי לקבל תפקיד לפי שעה.