טיפים לחורף בריא
הטיפים הקטנים שיעבירו לכם את החורף בשלום: כמה ויטמין סי לקחת, מה בקשר למיץ בצל או מי מלח, איך יועילו שמנים אתריים או אמבטיה יומית, למה כדאי לשתות חלב ודבש ומה לא כדאי לאכול בחורף
ויטמין C – הרוקח יונתן בן-שמעון: "הנזלת אינה מחלה אלא תופעה המבשרת על פלישה ויראלית לגוף, שיכולה להיעצר בנזלת או להתפתח לדלקות אף, אוזן וגרון. צריכת ויטמין C ממקור טבעי יכולה להקל על הנזלת, במינון של 200-400 מ"ג ביום עד גיל חמש ו-400-800 מ"ג ביום מעליו".
מיץ בצל – נורית בר-דוד, ארומתרפיסטית בחברת "ארומה לייף", ממליצה לסחוט מיץ מבצל, להספיג צמר-גפן ולהחדיר לנחיריים. זה שורף, היא מזהירה, אבל מחסל את הנזלת.
מי מלח – כשהאף סתום, ממליץ בן-שמעון לטפטף מספר פעמים ביום מי מלח, אותם ניתן לרכוש בבית-מרקחת או להכין לבד: להרתיח ליטר מים, להמיס בהם כפית מלח ולקרר.
שמנים אתריים – בהצטננות, יש להרבות בשאיפת אדים הכוללים תערובת של שמנים אתריים מצמחי מרפא הידועים כבעלי יכולת חיטוי והקלה על גודש באף. יש לוודא שהתרכובות המוכנות, המומלצות לשימוש לתינוקות בני חצי שנה ומעלה, כוללות שמני אקליפטוס, קמפור, קורנית, מנטה וברגאמוט. במקביל ניתן לטפטף מספר טיפות מתערובת השמנים בפינות הסדין או הכרית של הילד, אך למנוע מגע עם העיניים.
חליטת צמחים לשיעול – בן-שמעון: "השיעול הוא תגובה טבעית רצוייה הפועלת להגנת דרכי הנשימה, ולכן לא רצוי להשתמש בתכשירים מדכאי שיעול. לעומת זאת, כדאי להשקות את הילד בחליטת צמחים מכייחים כמו קורנית, אקליפטוס ושומר, המרככים את הליחה ומזרזים את הוצאתה מהגוף. כשמדובר בשיעול יבש, ניתן להרגיעו על-ידי מציצת סוכריות ליקריץ או שתיית חליטת תה מצמח הטיליה".
בצל ודבש – למשתעלים שבינינו, בר-דוד מציעה לפרוס בצל לפרוסות דקות, לכסות בדבש טהור, להניח למשך הלילה ולשתות למחרת את הסירופ שנוצר. שיטה נוספת היא לערבב כמויות שוות של דבש וכורכום ולבלוע כפית או שתיים, שלוש פעמים ביום.
חלב ודבש – לדברי דפנה דנון מחטיבת התרופות ללא מרשם בחברת "נוברטיס", אפשר להציע לילדים לשתות כוס חלב חם עם דבש וכפית סודה לשתיה, או לחילופין, שייק משתי בננות, כוס מים וארבע כפיות סוכר. • שמנים לאוזניים – אם האוזניים כואבות, ניתן לטפטף לתוכן מספר טיפות של שמנים צמחיים מדוללים, כמו שמן עץ התה, שמן ציפורן ושמן זית. אחר-כך רצוי להגן על האוזן בצמר-גפן. דנון מציעה לערבב בכוס כף שמן-זית וארבע טיפות שמן לבנדר, להספיג את התערובת בצמר-גפן ולהכניס בעדינות לאוזן הכואבת.
הקלה לגרון כואב – כשהגרון כואב, בן-שמעון ממליץ להכין מיד חליטה מצמחי מרפא, כמו גרגיר, ציפורן ומרווה, ולשתות או לגרגר את החליטה מספר פעמים ביום. ילדים גדולים יוכלו ללעוס או למצוץ לכסניות מציצה המכילות אבץ ופרופוליס, היעילות גם לצרידות. ניתן לנסות גם סוכריות מסמבוק שחור או תערובת חלמון ביצה עם כפית דבש. בר-דוד מציעה במקרים כאלה לגרגר כוס מים חמימים עם כף מלח ומספר טיפות מיץ לימון טרי מדי שעתיים.
אמבטיה יומית – בר-דוד ממליצה לחזק את המערכת החיסונית של תינוקות וילדים באמצעות אמבטיה יומית עם טיפת שמן לבנדר.
שורש אסטרגלוס – אביטל הראל, נטורופתית בכירה בחברת "סולגאר", אומרת כי כמוסות של שורש אסטרגלוס עשויות לחזק את המערכת החיסונית ולהגן מפני זיהומים, בייחוד במערכת הנשימה. הוא יעיל בטיפול בשפעת, הצטננות וזיהומים ויראליים נוספים ואפילו מקל על סימפטומים של אסטמה. הטעם מזכיר חמאת בוטנים ולכן עשוי לערוב לחיכם של ילדים. אפשר לפתוח את הכמוסה ולערבב את האבקה במשקה או מזון.
תה קמומיל – לדברי בר-דוד, שאיפת אדים עם תה קמומיל תסייע לקיצור התקררויות.
מבער שמנים אתריים – אם מישהו מבני-הבית חלה, ניתן לטהר את האוויר באמצעות מבער עם שמנים אתריים, כמו שמן אקליפטוס, הדס, לימון, לבנדר, מנטה או אורן.
מה לא לאכול – הראל מציעה להימנע ממזונות מעוררי ליחה, כמו מוצרי חלב, חמאת בוטנים, חטיפי בוטנים ובננות בעת הצטננות או שפעת המלווה בשיעול רטוב או נזלת.
אוויר וחופש – כדאי לדאוג לאיוורור נאות של חדרי הבית, להימנע במידת האפשר משימוש במעליות ולנגב במטלית אפרכסות של טלפונים המשותפים למספר אנשים. אם בכל-זאת אתם או הילדים חולים, קחו מספר ימי חופש למנוחה, להשלמת שעות שינה ולמניעת הידבקות של אנשים אחרים בסביבתכם.
חיסונים – אפשר, כמובן, גם להתחסן נגד השפעת. ד"ר חורב ממליץ לחסן בעיקר ילדים הנמצאים בקבוצות סיכון, הסובלים ממחלות נשימתיות או החיים עם אנשים הסובלים ממחלות במערכת החיסון. חברת "הומגליל" מציעה חיסון הומאופתי לשפעת הנלקח דרך הפה ולא בזריקה ומתאים גם לילדים. לטענת אנשי החברה, יעילותו הוכחה במחקרים והוא אינו גורם לתופעות לואי. החיסון "דולי-וקסיל" נמכר בבתי-המרקחת ובחנויות הטבע ומחירו 59 שקלים.
תוכנית תזונה – דרך אחרת למניעת מחלות החורף ולחיזוק המערכת החיסונית היא תוכנית "המוטסט", הכוללת בדיקות-דם ובניית תפריט תזונתי אישי לפי "הרגישות התזונתית" ל-93 המזונות הנפוצים בארץ. בתשתית התוכנית, המופעלת על-ידי מרכז "נובו-מדיס", מונחת הקביעה שכאשר הגוף נאלץ להתמודד עם חלקיקי המזון שהוא אינו מעכל מסיבות של רגישות תזונתית, הנוגדנים אינם מתפנים לחיסונו ולשמירה על יכולת התנגודת שלו. לכן, הוא נעשה חלש ופגיע יותר, והווירוסים והחיידקים יכולים לחגוג.
מומלצים
