מפעל המוות בעכו: "אף עובד לא נשאר בריא"
מתחקיר "7 ימים" עולה כי מאות מעובדי מפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו חלו במחלות קשות לאחר שנחשפו במשך שנים לחומרים מסוכנים ללא הגנה, ציוד מתאים ופיקוח. התוצאות האיומות: סרטן, עקרות ואשפוזים פסיכיאטריים. רופא תעסוקתי שבדק אותם: "לא מצאתי אפילו עובד אחד בריא". ההנהלה: פעלנו כנדרש
מאות מעובדי מפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו, מפעל ה-PVC הגדול בישראל, חלו במחלות קשות לאחר שנחשפו במשך שנים לחומרים מסוכנים ללא הגנה, ציוד מתאים ופיקוח. כך עולה מתחקיר מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות".
מהתחקיר עולה שרבים מהעובדים עברו הרעלות חוזרות ונשנות של כספית, אבל במקום לקבל טיפול נשלחו בהוראת ההנהלה ל"איוורור" במתקן אחר במפעל, שם נחשפו לגז הרעיל VCM, המוכר כמסרטן של הכבד. לאחר תקופת צינון הוחזרו לעבודה בכספית.
כמו כן, עובדים שנשלחו לנקות מכלים באחד המתקנים התעלפו בשל החשיפה לגזים רעילים, ונמצאו רק אחרי שעות בקרקעית המכל בידי חבריהם. הם נהגו להקשר לפני ירידה לניקוי המכלים, כדי שאפשר יהיה להצילם במקרה של איבוד הכרה.
פצצת מתקתקת? המפעל. צילום: גיל נחושתן
התחקיר חושף לראשונה את מימדי הפגיעה בעובדים: מתוך מאה שנבדקו, 34 סובלים ממחלות כבד, לבלב ודרכי המרה, אצל כמחצית מהם אובחנו גידולים סרטניים, ושבעה עברו כריתות שונות (ששה נוספים עברו כריתות בדרכי העיכול). 53 סובלים מהפרעות נוירולוגיות, 24 לקו באימפוטנציה ועקרות, 41 נמצאים בטיפול פסיכיאטרי, ושבעה מהם נשלחו לאישפוז פסיכיאטרי.
רבים אחרים סובלים ממחלות שונות בסינוסים, מחלות לב ויתר לחץ דם, ודלקות עור. רוב העובדים דיווחו על התפוררות ונשירת שיניים, ועל רעידות בגפיים. כל אלה, לדברי הרופא התעסוקתי ד"ר שוקי גושן שבדק אותם, תופעות מוכרות היטב של חשיפה לכספית ולחומרים הרעילים שבמפעל.
"זה המקרה החמור ביותר שנתקלתי בו, וכמוהו לא מצאתי אפילו בספרות המקצועים העולמית", אומר ד"ר גושן, "לא מצאתי בין העובדים שבדקתי ולו עובד אחד בריא".
"עובדים נוספים מתקשרים אלי מדי יום", אמר עו"ד ארז שניאורסון, שמייצג את העובדים בתביעה שהם עומדים להגיש נגד המפעל, "אני חושש ממה שיתברר כשיתגלו המימדים האמיתיים של האסון".
"משטר השתקה באיומים"
העובדים לא היו היחידים שהורעלו במפעל. מעדויות רבים מהם וכן מתצהיר של מהנדס בכיר ששימש חבר הנהלה, עולה גם כי בהוראת ההנהלה נדרשו העובדים לקבור בתוך שטח המפעל - לרוב באישון לילה - מאות טונות של פסולת רעילה, במקום לפנותה כחוק לרמת חובב.
בורות שנחפרו במיוחד למטרה זו כוסו בחול ים או במשטחי בטון, והחומרים המסרטנים מצאו את דרכם אל מי התהום. כמו כן הורתה ההנהלה, לטענת העובדים, להשבית מתקנים מזהמים לפני ביקורות של המשרד לאיכות הסביבה. אלפי טונות של גזים רעילים שוחררו, לטענתם, לאוויר בניגוד לחוק, ולפי דו"חות רשמיים המפעל הוא מזהם עיקרי של מפרץ חיפה.
מלבד עדויות קשות של העובדים נחשפות בתחקיר שיטות מגוונות בהן נקטה הנהלת המפעל כדי להסתיר את המתרחש מהמשרד לאיכות הסביבה, כולל שיתוף פעולה עם גורמים ברשות המקומית, ומשטר השתקה באיומים של העובדים. עובדים מדווחים על אלימות כלפיהם במקרים בהם ניסו להתלונן, לאחר ששכרם לא שולם במשך חודשים.
ב-13 באוקטובר 2003 ארע פיצוץ אדיר באחד המתקנים, במקום פרצה דליקת ענק, וענן שחור של גזים רעילים כיסה את האיזור. בעקבות זאת הושבת המפעל, וכרגע מתבררת בבית המשפט תביעה נגדו בשל עבירה על הוראות הבטיחות וזיהום הסביבה. העובדים, שאיבדו את מקום עבודתם, מעיזים עכשיו לדבר לראשונה.
"פעלנו בהתאם לנהלים"
ג'ון פרבר, בעליה של חברת ICC האמריקנית המחזיקה ב-55% ממניות המפעל, מסר בתגובה כי המפעל השקיע משאבים רבים לשמירת בטיחותם של העובדים ושמירה על איכות הסביבה וכי פעל בהתאם לכל הנהלים והחוקים של הגורמים הממשלתיים.
גם מנהלי המפעל לאורך השנים טענו כי המפעל פעל בהתאם להנחיות החוק לגבי בריאות העובדים והטיפול בחומרים מסוכנים. ד"ר אליו פלמה, הרופא התעסוקתי של המפעל בחמש שנות פעילותו האחרונות, אישר כי בבדיקות רפואיות של כל העובדים איבחן ש"משהו לא בסדר", אך למעט דיווח למשרד העבודה, הודה שלא פעל בעניין.
ד"ר פלמה אישר את טענות העובדים כי נויידו הלוך ושוב בין מתקני כספית ומתקני חומרים מסרטנים אחרים, למרות שאובחנו עם רמה גבוהה של כספית בגופם, ואמר: "זה נוהל מאוד רגיל".
התחקיר המלא יתפרסם בסוף-השבוע במוסף "7 ימים"