יוסטון: ים, יבשה וחלל

אחרי אווירת הוד הקדומים באריזונה, הגעה ליוסטון, טקסס, זורקת אתכם כבמטה קסם לעולם של המחר. ולא שחסר ביוסטון קמצוץ מהעתיק העתיק הזה, ההפך הוא הנכון.

יוסטון (Houston) נוסדה כיוזמה של שני אחים ניו-יורקים שרכשו ב-1839 שטח ענקי של אדמת בור וחשבו שבעזרת הרבה כסף יצליחו לשכנע את הטקסנים להפוך את המקום לבירתם. כדי לקדם את התרגיל קראו לעיר על שמו של גנרל סם יוסטון, שניצח את הצבא המקסיקני והביא לטקסס את עצמאותה.

בירה היא לא הפכה, אבל יוסטון היא היום העיר המרכזית במדינת הענק הזאת. יש בה נמל, מהגדולים בארה"ב, מרכז לתעשיות מתקדמות ושדה תעופה חדיש. היה זה גילוי הנפט בסביבותיה שתרם לזינוקה הנחשוני מעיירה קטנה לעיר של מיליוני תושבים.  

למרות השגשוג והמודרניזציה שמאפיינים אותה, יוסטון עדיין שומרת במידה מסוימת על אופיה כארץ של קאובויים, כשמדי שנה, בסוף פברואר תחילת מרץ, מתקיימת בה תצוגת הבקר הגדולה בעולם, המספקת גם מופעי רודיאו ססגוניים.  

טיסה וירטואלית לחלל

שתיים מהאטרקציות הבולטות באזור יוסטון נמצאות מרחק נסיעה קצרה מהעיר. האחת, "מרכז החלל ע"ש לינדון ג'ונסון", היא חוויה מומלצת למטיילים עם ילדים שלא בונים על ביקור במרכז החלל ע"ש קנדי בכף קנאוורל, אורלנדו. פה יקחו אתכם, חבושים

בקסדות אורגינל, לטיסה וירטואלית לחלל, יפגישו אתכם עם החלליות המקוריות שנטלו חלק בתוכניות המבצעיות של נאס"א (מרקורי, ג'מיני, אפולו) ויאפשרו לכם להיכנס לאולם בקרה אמיתי שבאמצעותו עוקבים אחרי מסעות בחלל. כאן התחוללה דרמת מפתח היסטורית, כשב-20 ביולי 1969 התבשרו אנשי נאס"א ששלושת האסטרונאוטים ששוגרו לירח ב"אפולו 11" - נחתו עליו.

אטרקציה נוספת, האתר ההיסטורי "סן זקינטו באטל-גראונד", נמצאת ליד פארק דיר. שם, לדעת ההיסטוריונים, נולדה טקסס, אחרי קרב שנמשך לא יותר מדקות ספורות שבמהלכו הביסו הטקסנים את צבאו בן 5,000 הלוחמים המאומנים היטב של הנפוליאון הלטיני, גנרל סנטה אנה. במקום ניצבת אנדרטה שבראשה "הכוכב הבודד" של טקסס וליד המונומנט עוגנת אוניית קרב גדולה, בשם "טקסס" כמובן, שגם בה ניתן לבקר.

בעיר התחתית של יוסטון מזדקרים לא מעט גורדי שחקים. כדי לצפות בנוף העירוני המרשים אפשר להסתפק בעלייה לבניין טקסקו פלאז'ה, ליד הסיטי הול. כשיורדים ממנו אפשר להתחפר בעיר תת-קרקעית של חנויות ומסעדות, שמצדיקה את קיומה בעיקר בקיץ המהביל. 

בפארק ההיסטורי על שם סם יוסטון למרגלות גורדי השחקים, מרוכזים כמה מבנים עתיקים ומשוחזרים. גם ב"מרקט סקוור" ניתן לראות כמה מבנייניה הראשונים של העיר. וליד פארק הרמן, בתחומי הקמפוס היפה של אוניברסיטת רייס, כמה קילומטרים מדרום לדאון טאון, ממוקמת קריית מוזיאונים. בין החשובים בקרייה גם מוזיאון השואה, ובו עדויות של ניצולים המתגוררים ביוסטון.  

הצונמי של 1900

תארו לעצמכם שאתם הולכים לישון בליל סערה, ב-8 בספטמבר 1900, עטופים בערימת שמיכות, ולפתע

מוצאים את עצמכם שקועים במצולות הים, כשהבית, הרחוב והשכונה כולה הופכים לערימת שבבים. זה מה שקרה לעיר גלבסטון (Galveston), שהיתה בשנות התשעים של המאה ה-19 אחת העשירות בעולם. לאורך שדרת ברודוויי היפה ניצבו בתי פאר של עשירי המקום, מהם נותרו כיום רק חמישה בתים ששרדו את סופת ההוריקן ההיא. זו הותירה אחריה יותר מ-6,000 גוויות מתחת להריסות הבתים. 

עברו לא מעט דורות עד שהעיר הצליחה להתאושש מהאסון. היום מונה גלבסטון קצת פחות מ-60 אלף תושבים ומתפרנסת בעיקר מתיירות. לאורך 50 קילומטרים של חופים חוליים, אליהם מתנפצים גלי מפרץ מקסיקו, מפוזרים עשרות בתי מלון ומוטלים, חלקם מפוארים חלקם פחות והשאר הרבה פחות. 

אטרקציה נאה היא הגן הבוטני מודי (Moody), ובו שלוש פירמידות מזכוכית, שהמרכזית בהן מתנוססת לגובה עשר קומות ומשופעת בצמחים אקזוטיים מכל העולם. בפירמידה אחרת, "האקווריום", ניתן לראות צמחים תת-ימיים ודגים מכל האוקיינוסים בעולם, ואילו השלישית, "דיסקברי", מוקדשת לחלל.  

הבתים המפוארים שנותרו לפליטה לאורך שדרת ברודוויי נותנים יותר ממושג על אורח החיים הראוותני בגלבסטון של אותם

ימים רחוקים. אחד מהם, אשטון וילה, נבנה כבר ב-1859, ואילו המקושקש שבארמונות הוא "בישופ'ס פאלאס", שנחשב לאחד מ-100 הבתים המרשימים באמריקה.  

לפני האסון התפארה גלבסטון בנמל גדול ומשגשג, ששירת כמעט את כל טקסס וכמובן גם את יוסטון. חפירת תעלה מאוחר יותר, שאיפשרה הגעת אוניות עד ליוסטון עצמה, היתה, בנוסף להוריקן, מהסיבות העיקריות להידרדרותה.

גלבסטון התגאתה גם בכך שהיתה לעיר הראשונה בטקסס שהוארה בחשמל ושקרוניות הטרולי שלה שימשו אמצעי תחבורה ציבורי. העתקים של אותן קרוניות משרתים את תושבי גלבסטון עד היום. בניין האופרה, ברחוב סטרנד, שנבנה שש שנים לפני הסופה, היה בין המפוארים בזמנו ובאחרונה שוקם בהשקעה של מיליוני דולרים.

מוזיאון הרכבות המעניין, הממוקם במה שהיתה פעם תחנת הרכבת של העיר, מציע מגוון רב של דגמי רכבות וקרונות וסקירה על התפתחות הרכבות מאז תחילת עידן מסילות הברזל בארה"ב.  

המסעדות הטובות והחוף החולי מפתים תיירים רבים להגיע לגלבסטון. הים אומנם סוער למדי בחורף, אבל זה רק מספק סיבה טובה לגלשנים להתמודד עם הגלים השוצפים. אחרים, כמונו, מנצלים את מעבורת החינם בקצה המזרחי של האי כדי לעבור עם המכונית אל המשכו של כביש 87, המאפשר לנוע לעבר בוליבר (Bolivar), וממנו לשמורת אנאהואק (Anahuac) המדהימה. בשמורה מכונסים, בעיקר בסתיו ובאביב, רבבות עגורים, שקנאים ופליקנים.

• הכתבה הבאה בסידרה: לואיזיאנה
• לכל הכתבות בסדרה "חוצה אמריקה "