"הרפורמות של נתניהו הן בכיוון הנכון"

פרופ' סטנלי פישר (61), סגן יו"ר קבוצת סיטי גרופ, התאגיד הפיננסי הגדול בעולם, ולשעבר הכלכלן הראשי בקרן המטבע הבינלאומית, יהיה הנגיד הבא של בנק ישראל.

שמו של הכלכלן המוערך אף הוזכר כמועמד מוביל להחליף את נגיד הבנק המרכזי האמריקני, אלן גרינספן. זאת, אם המועמד הדמוקרטי, ג'ון קרי, היה זוכה בבחירות לנשיאות ארה"ב.

פישר הוא יהודי אמריקני דובר עברית, יליד רודזיה (כיום זימבבואה). הוא היה מעורב בהכנת התוכנית הכלכלית של שנת 1985 שחילצה את המשק הישראלי מאינפלציה דוהרת. כמו כן לימד באוניברסיטה העברית בירושלים.

מעוז: בחירה מוצלחת

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה, מכיר את פישר, שנים רבות היכרות אישית ומקצועית. לדבריו, מדובר באדם בעל ידע רב בתחום ובעל יכולת ראיה מרחבית, בכל הקשור לתהליכים כלכליים. "הוא מכיר את הכלכלה הישראלית על בוריה, כולל את הפוליטיקה הפנימית שלה", מעיד מעוז שישמש כיועץ שר האוצר בשנים 1992-1990, ובמסגרת תפקידו הכיר את פישר.

לדבריו, מדובר באיש מקצוע, מוכר ומוערך בקהילה הבינלאומית, בין השאר בזכות מעורבותו בתוכנית לשיקום מדינות (IMF), במסגרתה שימש פישר גם כראש המשלחת הכלכלית לאינדונזיה.

קשריו ומעמדו בשדרת הפרלמנט האמריקני, אומר מעוז, יכולים גם הם להביא תועלת לישראל.

ברמה האישית, מתאר מעוז את פישר, כאדם סמפטי, נעים הליכות, אדם היודע להקשיב, אך עם זאת סמכותי. 

"חידוש התהליך המדיני הוא בעל חשיבות אדירה"

בחודש נובמבר אשתקד השתתף פישר בחגיגות היובל לבנק ישראל בירושלים ושם אמר: "אני לא רואה שום אלטרנטיבה למדיניות הנוכחית של הבנק המרכזי בישראל: משמעת פיננסית ועמידה ביעדי האינפלציה לצד גמישות כלכלית ונכונות לספוג תנודות בשער החליפין של המטבע.

"העצה המרכזית שאני יכול לתת לממשלת ישראל היא להסדיר בחקיקה את עצמאותו של בנק ישראל, במיוחד לאור העובדה שישראל היא היחידה מבין השווקים הצומחים שאין לה חוק מסוג זה.

"ממשלת ישראל הלכה רחוק מדי בהתערבותה בנושאים הפיננסיים המופקדים בידי הבנק. עצה נוספת שאני יכול לתת היא שהבנק צריך לראות ביציבות פיננסית מטרה, אבל לאו דווקא מטרה מיידית. ייתכן שאתם צריכים לקחת דוגמה מבנקים מרכזיים, למשל בבריטניה, שבה קובעים יעד אינפלציה לשנתיים ולא לשנה. יעד כזה מאפשר גמישות אינפלציונית מסוימת שמאפשרת לכלכלה ולתעסוקה לצמוח.

"מצד שני כדאי ללמוד מהבריטים גם בשל העובדה שהם מדייקים ביעדים האינפלציוניים שלהם כלפי מעלה ולא רק כלפי מטה. צריך לקחת בחשבון שאינפלציה שלילית היא בעיה לא פחות מאינפלציה חיובית גבוהה. אני רוצה לצטט דברים שאמר כאן נגיד הבנק לשעבר, ארנון גפני, בחגיגות היובל הקודמות שערכתם ב-1979: 'השאיפה לשלב יציבות פיננסית עם צמיחה ותעסוקה מלאה היא יותר Wishful Thinking מאשר אפשרות', אמר אז גפני. ואולם, מדיניות שמירת היציבות הפיננסית הוכיחה שהדבר אפשרי במדינות רבות ובהחלט גם בישראל. ישראל השתלבה מאוד בשווקים הפיננסיים בעולם בשנים האחרונות, ומדיניות הבנק של ישראל שמרה כאן על היציבות ועוררה בכך אמון ברחבי העולם".

תומך ברפורמות של נתניהו

בראיון עיתונאי לפני כחודשיים הביע דעתו על הרפורמות שמקדם שר האוצר בנימין נתניהו: "כמעט הכל נעשה בכיוון הנכון, והרפורמות אף נעות בקצב מתאים. יש דברים שכבר מדברים עליהם 20-15 שנה, כמו הפרטת אל-על, בזק והבנקים, אז טוב שדברים מתחילים לזוז. המיסים בישראל גבוהים, מערכת הרווחה גדולה מדי וצריך להקטין אותה. עם זאת, צריך למצוא דרך לעזור לחלשים בחברה".

לשאלה מה דעתו על המדיניות של בנק ישראל השיב פישר: "יש סביבת אינפלציה נמוכה ונכון עשה הנגיד, דוד קליין, כשהוריד את הריבית באחרונה. אני מאלה שסבורים שאינפלציה נמוכה מדי גרועה כמו אינפלציה גבוהה מדי. כך כשיש אינפלציה שנמוכה אפילו מ-2%, בוודאי שניתן להפחית את שערי הריבית. אני יכול לומר שאפילו צריך להמשיך להוריד את הריבית".

השתתף בהכנת הכתבה עידו אפרתי