פיתוח ישראלי: שחלה הוקפאה, הושתלה – וחזרה לתפקד
ב"הדסה" הצליחו, לראשונה בעולם, להקפיא שחלה של כבשה באמצעות מכשור מיוחד, ולאחר מכן להשתיל אותה ולהחזיר אותה לפעילות רגילה. המשמעות: נשים שאיבדו את פוריותן במהלך טיפול במחלת הסרטן יוכלו לשוב לפעילות הורמונלית מלאה לאחר הצלחת הטיפולים. ההישג המדעי גם עשוי להאריך את משך הזמן שאיברים להשתלה יכולים להימצא מחוץ לגוף החולה
רבל גייס את ד"ר אמיר אל-עמי מהמחלקה לכירורגיית לב וחזה בבית החולים. הצוות השתמש לצורך כך במכשיר חדש שפותח בישראל המאפשר הקפאה איטית – והצוות יצא לדרך החתחתים של הניסויים המדעיים.
השחלה הוקפאה, הופשרה וחזרה לתפקד
"רצינו לנסות את השיטה באיבר מאוד דומה מבחינה פיסיולוגית", הוא מסביר, "ולכן בחרנו בכבשים. זאת משום שלשחלות של כבשה יש דמיון היסטולוגי (במבנה ובמראה התאי והאנטומי שלהן, ע.מ.) לשחלות של בני אדם. המכשיר שפותח מאפשר לנו לעשות את פעולת ההקפאה באופן איטי ומבוקר. במשך 3 שעות אנחנו מורידים את טמפרטורת השחלה, עד שהיא מגיעה למינוס 196 מעלות בהקפאה של חנקן נוזלי".
לאחר הצלחת ההקפאה, הפשירו החוקרים את השחלה בתהליך איטי, ולאחר מכן השתילו אותה בגופה של הכבשה. "ניסינו את הטכניקה שלנו ביותר מ-10 כבשים עד שהצלחנו", הוא מספר, "וכשהצלחנו, חזרנו על כך בעוד 4 כבשים נוספות, ובסך הכל זה הצליח ב-5 כבשים". מאמר על ההישג פורסם בגיליונו האחרון של כתב העת המדעי Fertility and Sterility, ואף זכה בפרסים מטעם האגודה האמריקאית לפוריות והאיגוד הישראלי לחקר הפוריות.
"לאחר ההשתלה", הוא מפרט, "הוכחנו שהשחלה חזרה לעבוד באמצעות בדיקות של רמת ההורמונים בדם, שאיבה של ביציות והדמייה של MRI, שהראתה כי לשחלה יש אספקת דם, היא מתפקדת ומייצרת ביציות באופן תקין. ההשתלה היא אתגר הקפאתי, פוריותי וכירורגי גדול, בין השאר משום שזה די מסובך להשתיל שחלה. לשם כך נעזרתי בד"ר אל-עמי, שהוא כירורג לב מומחה מהדסה, משום שכל ההשתלה, שהתבצעה במיקרוסקופ, כוללת כלי דם קטנים מאוד, ודרשה שימוש בחוטים דקים המשמשים ברפואת עיניים".
תקווה לנשים שעוברות כימותרפיה
להתקדמות המדעית משמעות גדולה בשימור פוריות של נשים המועמדות לטיפול כימותרפי. עד כה ניתן היה להקפיא תאים ורקמות של שחלה – אך לא איבר שלם. מספר הנשים הצעירות הנזקקות לטיפולים כימותרפיים נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, ותופעות הלוואי הקשה של הטיפולים היא אובדן הפוריות.
כיום מקובלות שלוש שיטות לשימור פוריות בנשים לפני טיפול במחלת הסרטן: הקפאת עוברים – המהווה פתרון יעיל ומתאימה בעיקר לנשים נשואות; הקפאת ביציות שלמות – שעלולה להיות בעייתית, שכן הביצית המופשרת עלולה לאבד את יכולת התפקוד שלה; והקפאת פרוסות שחלה, שמצריכה ביצוע של כירורגיה לפרוסקופית, שבמהלכה מוצאת השחלה ונחתכת לפרוסות.
השימוש בהקפאת עוברים או ביציות עלול לעכב את הטיפול האונקולוגי, מכיוון שהוא מצריך מתן טיפול הורמונלי ושאיבת ביציות לאורך מספר ימים. לכן עלול הדבר לעורר דילמה כאשר הטיפול האונקולוגי חיוני להצלת חיי האישה לעומת שימור הפוריות שלה.
שימוש עתידי נוסף: תחום השתלת האיברים
לפיתוח החדש עשויה להיות גם השלכה גם על השתלות איברים, משום שהוא עשוי להאריך את משך הזמן שבו ניתן להשאיר איברים מחוץ לגופו של התורם. כיום יש חלון זמן קצר של שעות ספורות, כ-6 עד 10 שעות במרבית האיברים המושתלים ועד 24 שעות בחלק מהם, שרק במהלכו ניתן להשתיל אותם בגופו של הנתרם. "היום משתמשים באמבולנסים, מסוקים ומטוסים כדי להספיק ולהביא את האיבר", הוא מוסיף, "וייתכן שבעתיד הטכניקה שפיתחנו תשמש כחלוצה בתחום של הקפאות איברים".
מתי הטכניקה החדשה תוכנס לשולחן הטיפולים? ד"ר רבל ממהר לצנן את ההתלהבות: "רק בתוך שנתיים-שלוש, לכל הפחות, נוכל ליישם את זה בבני אדם. חשוב לבדוק את כל ההיבט הבטיחותי של הטכניקה הזו, לנסות אותה על חיות מעבדה נוספות כמו פרות, ולקבל לאחר מכן אישור מוועדת האתיקה לניסויים בבני אדם. כל דבר שמעבירים ממחקר לבני אדם צריך לעשות מאוד בזהירות ובצורה מאוד מבוקרת, ויש הבדל גדול בין מחקר על בעלי חיים לבין טיפול בבני אדם".
לפנייה לכתב/ת 
