על הרגליים
ארגונים חברתיים וההסתדרות יצאו למאבק נגד העסקה פוגענית. רק שלא ישכחו שמעסיקים רבים עדיין לא משלמים כאן שכר מינימום
המאבק נגד "העסקה פוגענית", מונח חדש בארץ, התחיל באמצע 2004. הובילו אותו ארגונים חברתיים יחד עם ההסתדרות, והוא התנהל סביב האיסור על קופאיות לשבת במהלך המשמרת.
אחרי סיקור תקשורתי נרחב, שהביא לקריאה לחרם צרכנים על הסופר-פארם, ומנגד לפרסום מודעות ענק בשם הקופאיות הטוענות שהן מעדיפות לעמוד, נפתר הסכסוך בסוף נובמבר, כשההנהלה חתמה על הסכם לפיו יקבלו כל הקופאיות שטיחונים אורתופדיים לעמוד עליהם, יזכו לבקרה רפואית וכן להפסקות ארוכות יותר. בתחילת דצמבר הכריזה גם הנהלת השופרסל, בהנחיית הבעלים נוחי דנקנר, על כוונתה להכניס כיסאות לקופות בתוך שלושה חודשים.
עו"ד יובל אלבשן, מהחטיבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית, שהוביל את מאבק קופאיות הסופר-פארם, מגדיר העסקה פוגענית: "העסקה הפוגעת בעובד וגורמת לו לשוב לביתו מושפל. התייחסות אל העובד כאל סחורה". היא כוללת איסור על ישיבה במהלך העבודה, מניעת הפסקות או יציאה לשירותים, כבילה למעסיקים באמצעות חוזים משונים, ניכויים מהשכר בשל חסרים בקופה או טעויות אנוש וכן שלל פגיעות מיוחדות לעובדי קבלן וכוח-אדם. עוה"ד דפנה רובינשטיין ואורלי בנימין הגישו הצעת חוק האוסרת העסקה פוגענית. ההסתדרות מתכוונת להפוך את המאבק לנושא הדגל שלה ב-2005.
למרות חשיבותו של המאבק החדש, צריך לזכור כי המאבק על חוקי המגן (כמו תשלום שכר מינימום) ושאר זכויות העובדים האלמנטריות אינו רושם הישגים מרשימים. יש להיזהר מלספק למעסיקים הגדולים עוד כרטיס ל"מועדון החברתי". תאגידים שלמדו שהשקעה בקבוצות כדורגל מקומיות יכולות לתת מראית עין קהילתית-חברתית ולכסות על אי-תשלום שכר מינימום לעובדיהם, ישמחו לדעת שכמה כיסאות פלסטיק יכולים לעשות עבורם את אותה העבודה.
בשם הקופאיות?
מומלצים
