כל שנה: כ-100 פניות על תקיפות מיניות בצה"ל

102 פניות התקבלו בשנת 2004 במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית על הטרדה או תקיפה בעת השירות הצבאי - את הנתון המדאיג הזה מסרה אמש (יום ב') ל-ynet נועה הריס, מנהלת מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית באזור השרון, בעקבות פרסום דבר מעצרו של אלוף-משנה, החשוד שאנס חיילת שהיתה פקודה שלו.

לדברי הריס, "התופעה ידועה ומוכרת כבר שנים. אנחנו מקבלים הרבה פניות. ישנם מקרים שהצבא משתיק אותם, כמו למשל שלא ממצים חקירות במצ"ח, משהים בדיקת תלונות. מגיעות אלינו פניות על תקיפה, פגיעה, אונס כל המקרים האפשריים קיימים גם במערכת הצבאית. ב-2003 התקבלו בכל המרכזים 96 פניות על רקע הטרדה או תקיפה במהלך השירות הצבאי.

"כשאשה מותקפת, זה לא משנה מה הרקע לתקיפה, אם זה במהלך שירותה הצבאי או בתקופה וסביבה אחרת, הרגשות וההלם זהים, כך שאי-אפשר לאפיין תקיפות מיניות בסביבה צבאית. אנחנו עובדים בצורה הדוקה עם הגורמים בצה"ל, ומנסים להקל על המתלוננות. גם את סוגי התקיפה במערכת הצבאית לא ניתן לאפיין. יש מכל הסוגים, בעיקר בולט ניצול המעמד והתפקיד".

אורית אדאטו: המודעות בצה"ל עלתה

אורית אדאטו, נציבת השב"ס לשעבר וקצינת ח"ן ראשית בדימוס, אמרה ל-ynet: "המודעות עלתה בעניין. יש יותר פניות ויותר תלונות. באופן כללי, הנושא הגיע לסדר היום הציבורי וגם הצבא עושה מעשים משמעותיים למיגור התופעה. רמת המודעות גבוהה יותר ורמת הטיפול עולה. אם המקרה האחרון אכן נכון, הוא חמור מאוד וכנראה לא בודד.

"כל הנושא של מרות וסמכות היה ויימשך, אבל כנראה שפחות, כי היום חיילות מרשות לעצמן להתנגד. האיום שבכוח, בדרגות ובחשש שמא יבולע לה להעיז לגלות עדיין קיים, כמו בכל מסגרת שהיא. לכן בצבא הגדירו כעבירה בכלל מערכת יחסים בין מפקד לפקוד, גם אם זו בהסכמה. הנחת היסוד אומרת שלא יכולה להיות הסכמה בין שני אנשים שאחד הוא בעל כוח והשפעה על השני.

"בצבא לא חייבים להגיד 'לא'. עצם העובדה שהיו יחסים, זו עבירה. המפקדים היום מבינים, מודעים וחושבים במושגים אחרים, אפילו 'אם היו עושים את זה לבת שלי, איך הייתי מגיב'. הצבא הלך ונפתח והפך ליותר שקוף יחד עם חקיקה, פסיקה ואכיפה. תודות ללוחמנות של חברות כנסת ומחוקקות שלא ויתרו לצבא והכריחו לשנות נורמות. המערכת הצבאית התפכחה.

לדברי אדאטו, "עלתה רמת המודעות בקרב חיילים ומפקדים, ולא רק חיילות ומפקדות, כי יש גם מטריד ולא רק מוטרד. למיטב ידיעתי ההתייחסות לתלונות היא מאוד רצינית. במקרים של חוסר ראיות או קשיים אחרים בהם באזרחות המשפט היה מבוטל, בצבא מגיעים לדין משמעתי שהוא מאוד מוקפד וחריף. זה תלוי במדיניות של צמרת הצבאית. יש שינוי בערכיות ובהתייחסות לנושא הטרדות ותקיפות מיניות בצה"ל. מה שפעם היה נורמטיבי היום הוא חריג וראוי לגינוי".

אדאטו, שכיהנה כנציבת שירות בתי הסוהר, הגיבה גם לקביעתו של השופט ש"כּוּסית" זו מחמאה לפעמים, בהתייחס לאסיר שהגדיר במילה זו עובדת סוציאלית בכלא חרמון: "זו אמירה אומללה שמעבירה מסר הפוך ממה שבית משפט אמור להעביר, ועוד יותר כשמדובר באסיר ועובדת מקצועית בשב"ס. החלטת השופט מעבירה מסר לקוי ולא ראוי".

מומחית למגדר: המסרים בצבא רוויי מיניות

ד"ר דיאנה לוצאטו, מרצה לסוציולוגיה ולמגדר במכללה האקדמית תל-אביב-יפו, אמרה ל-ynet: "כמעט כל החיילות סבלו מהטרדה מינית בדרגות חומרה כזו או אחרת. מדובר על מסגרת פטריארכלית, גברית ובלתי שיוויונית, וכמו בכל תרבות לא שיוויונית, תופעות של תקיפה והטרדה מינית נפוצות. אפשר לראות אפילו מהמילים שמשתמשים בהם את נחיתות האשה ועליונות הגבר.

"משתמשים במילים כוחניות ומיליטנטיות. עשיתי מחקר על חולצות של חיילים, והיה מדהים לגלות שהמילים והמסרים שהם משתמשים בהם רווי אלימות ומיניות. זה פשוט לא יאומן. נשים מגיעות לצבא כשמעמדן נמוך מלכתחילה. בנוסף, זו מסגרת סגורה שלא מוציאה דברים החוצה. בכל מקום קיימים מקרים כאלה אז כמובן שגם בצבא.

"במהלך השנים חל שינוי, קודם כל בקרב הצעירים היום, הם יותר שיוויונים ויותר מודעים, יש שינוי בגישה ובחינוך עוד לפני שמגיעים לצבא. יש מקרי הטרדות, שלפעמים בכלל לא מוגדרים כהטרדות, לא מדווחים ולא מטופלים. כמו בכל מקום, גם בצבא יש סלחנות יתר על מקרי הטרדה מילולית ומינית שעלולים להוביל לתקיפה או אונס.

"יש שינוי אבל הוא איטי. המודעות גוברת והתופעה יורדת, אבל לא בקצב מספיק. היום מתייחסים בצה"ל מאוד ברצינות לתלונות, וגם זה שיפור, פעם בכלל לא היו מתייחסים לתלונות. בתקופות שהאלימות בחברה גואה, אז באופן ישיר עולים גם מקרי האלימות נגד נשים".

• קו חירום לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית פועל בטלפון: 1202.