אחרי הכרעת הדין: ענת שושן רוצה להתאושש
לענת שושן, שבעלה נרצח כך סתם בגלל כלב, אין מילה רעה על השופטים, שהרשיעו את ברק צרפתי בהריגת בעלה ולא ברצח. אחרי שניהלה מאבק ציבורי כדי למנוע את מעגל הרצח היומיומי והסתמי, היא מתפנה לחשוב על עצמה, ועל זרעו של בעלה, שהקפיאה. "אני רוצה להתאושש עוד קצת. אחר כך אחליט אם להרות", היא אומרת
"ברור לי שאנשים ימשיכו להירצח בלי סיבה, אבל אני מקווה שהמאבק שלנו וההדים שהוא עורר יהדהדו בראשו של הצעיר הבא שייצא מהבית, ואולי הוא יחשוב פעם נוספת לפני שהוא מכניס סכין לכיס", את התחזית הלא כל כך אופטימית הזו סיפקה אמש (יום ג') ענת שושן, אלמנתו של אבינועם שושן ז"ל שנדקר למוות לפני כשנה וחצי בחוף הים בחיפה.
ברק צרפתי דקר את אבינועם רק משום שכלבו רץ לעבר הכלב שלו. להגנתו טען שהרים חפץ חד שפגע בטעות במנוח. השופטים פסקו כי "גרסתו הזויה ובלתי סבירה", אך לא הצליחו להוכיח מעל לכל ספק שמדובר ברצח - והרשיעו הבוקר את צרפתי בהריגה.
"הכוח שמניע אותי והניע אותי כל התקופה הארוכה מאז הרצח של אבינועם הוא הנסיון למנוע את הרצח הבא. אני לא נאיבית. אני לא יודעת אם זה עוזר כשאנשים מזדעזעים לשמוע על המקרה שלנו", אמרה שושן ל-ynet.
"אנשים בכלל לא חושבים שיכול לקרות להם אסון מהסוג שקרה לנו. אנשים חוששים מפיגועים, מתאונות דרכים, לא מרצח על לא כלום. לא נותר לי אלא להתחנן בפני אנשים שיחשבו לפני שהם עושים דברים שכאלה, שיחשבו לפני שהם נוקטים באלימות, שיבינו שיש לדברים הללו תוצאות.
"במקרה שלנו ובהרבה מקרים אחרים זה לא רק בן אדם שנרצח, שלא נמצא איתנו יותר, אלא כל מי שסובב אותו - המשפחה, החברים, כולם נפגעים מהאסון. זה מלווה אותנו כל החיים. אני לא אחזור לעולם להיות אותה ענת שהייתי קודם".
האולר לא אותר
באפריל 2003, יום שישי אביבי בשעות אחר הצהריים, ישבו אבינועם וענת שושן בפארק "נירוונה" שבחוף הים בחיפה. יחד עמם היו שני כלביהם. בשלב מסוים רץ אחד הכלבים לעבר כלב אחר שהגיע למקום מלווה בשני צעירים שישבו בסמוך, ברק צרפתי ואושרי מלול. מלול בעט בכלבם של בני הזוג שושן ובמקום התפתחה קטטה, שבשיאה - כך חשדה המשטרה - שלף צרפתי אולר מכיסו, דקר את שושן בליבו והרגו. אח"כ קיפל לפי החשד צרפתי את האולר, החזירו לכיסו והוא ומלול נמלטו מהמקום. האולר לא נמצא עד היום.
בהכרעת הדין זיכו השופטים - נשיא בית המשפט המחוזי מיכה לינדנשטראוס, יצחק דר ויצחק עמית - את צרפתי מאשמת רצח והרשיעוהו בהריגה בלבד, עבירה שעונשה המקסימלי הוא 20 שנות מאסר. מלול הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות ובחבלה חמורה. המשך הדיון נקבע לחודש הבא.
זמן קצר לאחר הרצח פתחה שושן במאבק ציבורי נרחב בגנות האלימות, בניסיון להפסיק את מעגל הרצח היומיומי. בתחילת המשפט אף דרש פרקליטו של צרפתי, עו"ד דוד יפתח, להעביר את הדיון מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית משפט אחר מחשש שהמאבק הציבורי של שושן ישפיע על הכרעת הדין. שושן אינה מאמינה שלמאבקה הייתה השפעה כזו על תוצאות המשפט.
"אני סומכת על השופטים ובטוחה שהם אינם מושפעים מדברים כאלה. לא הייתה לי שום כוונה להשפיע על המשפט ומהלכו", היא מספרת. "הכוונה הייתה להגיע לציבור ולגרום לאנשים לחשוב על ההשלכות של מעשיהם".
שושן, שביקשה זמן קצר לאחר הרצח להקפיא מזרעו של בעלה המנוח כדי שתוכל להרות לו בעתיד, טרם החליטה אם תממש את ההריון. "אני מחכה שהמשפט יסתיים. אני רוצה להתאושש עוד קצת מבחינה נפשית ורק אחר כך אחליט לגבי העתיד. בוודאי שהנושא הזה יושב לי בראש כל הזמן ולא עוזב אותי, אבל עדיין לא קיבלתי החלטה", אמרה.
בני משפחתו של בעלה המנוח לא יהיו שותפים להחלטה, היא מדגישה. "כשאחליט להתחיל בהליכים, בני המשפחה של אבינועם יהיו מן הסתם שותפים, אבל מי שתקבל בסופו של דבר את ההחלטה זו רק אני".