מזוז לא למד את הלקח של רובינשטיין- פרשנות

זה קרב על כסף. כסף גדול - מאות מיליוני שקלים. לקבוצת דנקנר יש אדמות באילת ובעתלית, המשמשות היום

כאתר לייצור מלח ממי ים. הדנקנרים ביקשו לשנות את ייעוד הקרקע ולהפוך את השטח לדירות למגורים.

שינוי ייעוד של קרקע טעון אישור של בעל הבית של קרקעות המדינה: מינהל מקרקעי ישראל. המינהל הגיע להסכמה עם הדנקנרים למתן הטבות מפליגות. ההטבות נמדדות לפי הבחינה הבאה: כמה מהקרקע שתופשר תינתן לדנקנרים.

ההסכמה היא שהם יקבלו בין 30% ל-50% מערך הקרקע אחרי הפשרתה. אלה שיעורים שכל חקלאי שהזיע על גידולי המזון שלו יכול רק לחלום עליהם. בעקבות ההחלטה קמה צעקה ושתי עתירות לבג"ץ. גם היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, חשב שמדובר בשערורייה. התנהל מומ נוסף, והדנקנרים הפחיתו את דרישותיהם. מינהל מקרקעי ישראל - הפעם בראשות אהוד אולמרט - אישר את השערורייה.

העניין הובא פעם נוספת לעיון היועץ המשפטי לממשלה, הפעם מני מזוז. אתמול החליט מזוז כי מבחינתו, מהצד המשפטי, אין מניעה לאישור העיסקה. מזוז נמנע מלחשוב אם המחיר מופקע מדי. הוא מסתפק בעניין הזה בעמדת אגף התקציבים במשרד האוצר שטוען שהעיסקה סבירה. אפשר לשער שעמדת האוצר תשפיע על הסרת המכשול הבא בדרך למימוש העיסקה: חתימת שר האוצר.

כל עיסקה כלכלית של מינהל מקרקעי ישראל טעונה אישור שר האוצר. לאור עמדת אגף התקציבים, סביר שנתניהו יחתום. זאת, על אף שיש מסמך של מינהל מקרקעי ישראל, שקובע בצורה הברורה ביותר שאין צורך בקרקעות לדירות, לא באילת ולא בעתלית. המכשול העיקרי הוא בית המשפט העליון. החברה להגנת הטבע והתנועה לאיכות השלטון קיבלו צו ביניים המונע את העיסקה. עתה יתקיים הדיון המרכזי.

עמדת מזוז תמוהה במיוחד על רקע עמדתו של קודמו בפרשה קרקעית רחבה ומעניינת יותר. אז, בעתירה של הקשת הדמוקרטית המזרחית נגד הפיצוי שקיבלו חקלאים שמבקשים לשנות את ייעוד הקרקע, הצטרף היועץ לעמדת הקשת נגד מינהל מקרקעי ישראל. בית המשפט העליון קיבל את העתירה והגביל עד למאוד את התשלום לחקלאים.

מזוז כאילו לא למד את הפרשה, ובמסמך שלו כלל אינו מתייחס אליה.לבג"ץ יש הזדמנות להעמיד את מזוז במקומו. יש היגיון להחיל כללי פיצוי דומים לחקלאי ולבעל שטח לאידוי מים, לתעשיין, לסוחר ולכל אדם. התשלום הראוי הוא אפס אחד גדול, כי מדובר בשינוי ייעוד שאינו נדרש בידי המדינה.