היסטוריה באו"ם: "אל מלא רחמים" בעצרת
במלאת 60 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, התכנס בעצרת האו"ם - לראשונה בתולדות הארגון - מושב מיוחד לזכר קורבנות השואה. אנאן קרא "להילחם באנטישמיות כאיש אחד" והזכיר כי גם היום נכשל העולם במניעת רצח עם. אלי ויזל הפנה אצבע מאשימה לבנות הברית, שלא עצרו את הטרגדיה ולא פתחו שעריהן ליהודים. ושר החוץ שלום תהה כיצד ייתכן ש-60 שנה אחרי, עדיין רודפים יהודים במדינות שחוו את הכיבוש הנאצי על בשרן
בפעם הראשונה בהיסטוריה נשמעה אמש (יום ב') תפילת "אל מלא רחמים", מלווה בשירת "התקווה", בעצרת הכללית של האו"ם. זה קרה בישיבת זיכרון מיוחדת וחסרת תקדים לציון 60 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שנפתחה בדקת דומייה לזכר קורבנות המשטר הנאצי.
כתבות נוספות:
- אנאן: האו"ם קם על חורבות אושוויץ
"אנחנו מתאבלים ומרגישים יום יום בחסרונם", אמר שר החוץ, סילבן שלום, בנאומו בעצרת. באוזני נציגים מהעולם כולו, הזכיר שלום כי לא היה בית באירופה שלא איבד אחד מבניו, ודיבר גם על האובדן האישי של משפחת רעייתו. "מהטרגדיה קמו שתי ישויות חדשות: האו"ם ומדינת ישראל העצמאית", אמר שלום, והציג שאלה רטורית: "מי היה מאמין ש-60 שנה אחרי אושוויץ וברגן-בלזן, יהודים עדיין נופלים קורבן למעשים אלימים, דווקא במדינות שחוו את הכיבוש הנאצי על בשרן?"
בנאום נרגש וגדוש דברי תוכחה, הדגיש שר החוץ את חשיבות הזיכרון דווקא היום, 60 שנה אחרי, כאשר גילויי האנטישמיות שוב נראים ברחבי העולם ומיעוטים נרדפים בשל מוצאם האתני. "הלקח חייב להיות שמירה על זכויות האדם ולחימה בכל סוג של אנטישמיות. אנו מתכנסים כאן למען אלה שזוכרים, למען אלה שכבר שכחו ולמען אלה שלעולם לא ידעו ... חייבים לזכור שהזוועה החלה לא בטנקים, אלא במילים ובהסתה".
"עבור ששת המיליונים, ישראל קמה מאוחר מדי. גם האו"ם, שמי יודע, אולי היה מונע את הזוועה. אנחנו כאן כדי להבטיח שהדבר הנורא הזה לא יתרחש שוב", אמר שלום, ששיבח את עמיתיו מן המדינות השונות ואת מזכ"ל האו"ם, שאיפשרו את הכינוס. את נאומו סיים שר החוץ במשפט בעברית ובאנגלית: "בשם ישראל והעם היהודי, אני עומד בפניכם ונשבע, בשם כל הקורבנות - לעולם לא עוד".
שגריר ישראל באו"ם, דני גילרמן, אמר לפני הטקס כי שלום מייצג "לא רק את מדינת ישראל והעם היהודי, אלא את ששת המיליונים שקולם לא נשמע היום".
אנאן: תרבות שלמה אבדה לעד
"לאחר מלחמת העולם, למד העולם אט אט על מימדי האסון הנושא", אמר מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, בדברים שנשא במושב המיוחד. "אסור לשכוח שהאו"ם קם על חורבות האסון, ובמטרה למנוע את הישנותו. אנו מתייחדים היום עם זכר הקורבנות ועם האבות המייסדים שלנו, שחרפו נפשם כדי להציל את האנושות ממי שדיכא אותה, ולהביא ליהדות, אך לא רק לה, מסר של תקווה".
מזכ"ל האו"ם הזכיר את העמים הנוספים שנפלו קורבן למשטר הנאצי, ובראשם הצוענים, ואת המשכילים והאומנים שסבלו מברוטליות המשטר. "אבל הטרגדיה של העם היהודי הייתה מיוחדת - שני שלישים מיהדות אירופה הושמדו, תרבות שלמה שהעבירה את אירופה אבדה לעד".
אנאן ציטט את אלי ויזל, ניצול שואה, אותו כינה "ידידי": "לא כל הקורבנות היו יהודים, אבל כל היהודים היו קורבנות". הוא אמר שמן הראוי שישראל תישא ראשונה דברים בעצרת, שכן כמו האו"ם, גם היא קמה על חורבות השואה.
"אסור להרשות שזה יקרה שוב. חייבים להיות מוכנים להילחם באנטישמיות ולעמוד כאיש אחד נגד כל האידיאולוגיות המבוססות על שנאה והוצאות מן הכלל, בכל מקום בו הן קורות. דיבורים זה דבר קל, אבל המעשה קשה הרבה יותר. יותר מפעם אחת נכשל העולם במניעת השמדת עם, זה קורה אפילו היום", סיכם אנאן.
ויזל: אם ארה"ב היתה פותחת שעריה - הכל היה שונה
אחרי מזכ"ל האו"ם נאם הסופר וחתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל. "אני מדבר אליכם בשם עם עתיק, שנפל קורבן לזוועות ... הורים ראו את ילדיהם נזרקו אל הכבשנים. כל המחזות הנוראיים האלה רודפים את חלומותנו גם 60 שנה אחרי".
ויזל תיאר את השנים המחרידות במלחמת העולם באירופה, "כאשר המוות היה נורמה והחיים - רק מזל". הוא העלה את השאלה מתי בדיוק החלה השואה - בליל הבדולח, בכיבוש פולין או בנהירה מזרחה, לתוך ברית-המועצות, של צבאות היטלר - וכן, מהיכן צמחה האידיאולוגיה האכזרית הזאת? "בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, 'להיות' הפך לפשע. ילדים יהודים נידונו למוות עוד לפני שנולדו. כמה מהם היו יכולים להיות בעתיד חתני פרס נובל? להמציא תרופות לסרטן? נוצר בית-חרושת שלם למוות, הרוצחים באו כדי לרצוח והקורבנות - כדי למות".
אלי ויזל שיבח את בנות הברית על שחרור אירופה ומחנות ההשמדה, אך לא חסך את שבט ביקורתו על התנהגותם בזמן המלחמה ולפניה: "העובדה העצובה היא שאם היו מתערבים בעלות הברית כשהיטלר כבש את אוסטריה וצכ'וסלובקיה, וארצות-הברית הייתה מאפשרת ליהודים להיכנס לתחומיה, והמנדט הבריטי היה פותח את שערי ישראל - הטרגדיה הייתה נראית אחרת לחלוטין. מעטים הגיבורים שיצאו להציל יהודים". את נאומו הנרגש, לקול תשואות הקהל, סיכם ויזל בשאלה פתוחה: "האם העולם יפיק את הלקח?"
156 מדינות תמכו, אבל הכיסאות נשארו ריקים
הטקס נערך לאחר מאמץ דיפלומטי ממושך, שהניב תמיכה של 156 מדינות בקיומו. למרות זאת, במליאת העצרת נראו כיסאות ריקים רבים במהלך הישיבה.
את היוזמה לכינוס המושב המיוחד, שהוגשה למזכ"ל האו"ם אנאן, הגישו ישראל, ארצות-הברית, רוסיה, אוסטרליה, קנדה, ניו-זילנד והולנד - בשם האיחוד האירופי. ירושלים לקחה חלק במהלך בעיקר מאחורי הקלעים, מחשש לטרפוד היוזמה.
במקביל למושב המיוחד חנכו המזכ"ל אנאן, שר החוץ שלום ומנכ"ל "יד ושם", אבנר שליו, תערוכת צילומים ורישומים על השואה, רובם ממחנה אושוויץ. התערוכה מוצגת בקומת הכניסה למוסדות האו"ם בניו-יורק תחת הכותרת: "אושוויץ - עומק התהום".
האירוע חסר התקדים באו"ם הוא רק ראשון בשרשרת אירועים לציון 60 שנה לשחרור מחנה המוות בידי בעלות הברית, ב-27 בינואר 1945. ביום חמישי יתקיים טקס באתר עצמו, בו ישתתפו נשיא המדינה משה קצב ומשלחות רמות דרג מכ-40 מדינות.
את הטקס באושוויץ-בירקנאו יכבדו בנוכחותם גם הנשיאים לשעבר קרטר, בוש וקלינטון. המשלחת האמריקנית תכלול גם את סגן הנשיא צ'ייני ואת ציר בית-הנבחרים היהודי מקליפורניה, טום לאנטוס (77), חבר הקונגרס היחיד שהוא ניצול שואה.
לפנייה לכתב/ת 
