פונוגרפיה אינה עניין של גיאוגרפיה
תביעות נגד משתפי קבצים בישראל הן נגזרת של המדיניות הבינלאומית של תעשיית המוזיקה וככזו, הן בלתי נמנעות, ככל הנראה. ספק אם תביא לחיסול התופעה. מוטי אמיתי טוען כי ברשות הפדרציה נתונים המעידים על ירידה בהיקף השימוש ברשתות שיתוף הקבצים בעקבות הגשת תביעות. מותר לפקפק בקביעה זו
הגשת תביעות נגד משתפי קבצים ישראלים הייתה רק עניין של זמן מהרגע בו החליטה הפדרציה הבינלאומית של תעשיית הפונוגרפיה (IFPI) להרחיב את המאבק בפיראטיות למדינות אירופה ואסיה. גם אתרים רוסיים ספק חוקיים המציעים להורדה מוזיקה בזול הוזהרו כי יתבעו. הסניף הישראלי של הפדרציה, המייצגת ברחבי העולם את חברות המוזיקה הגדולות, הוא בסך הכל פיון קטן שמיישר קו עם המהלכים הבינלאומיים של תעשיית המוזיקה נגד משתפי הקבצים.
החל מאמצע השנה גם משתפים "כבדים" בישראל צפויים לקבל מכתבים הדורשים מהם להפסיק לשתף קבצים פיראטים ולשלם פיצויים בסך אלפי שקלים לחברות המוזיקה הגדולות או להסתכן בתביעה משפטית. הצבת רף גבוה של העלאת 50 שירים בכל יום מבטיחה כי בשלב ראשון יתבעו קובץ גולשים. האם גולשים שמעלים "רק" 40 שירים יכולים להירגע? לא מומלץ.
גם ילדה בת 12 נתבעה
7,000 גולשים נתבעו ברחבי העולם בשנת 2004 עקב חשד לשיתוף קבצים בלתי חוקי ברשת, בהם גם מורים, מנכ"לים של חברות ואפילו ילדה בת 12, בריאנה להרה מניו יורק, שהגיעה להסדר עם איגוד חברות המוזיקה בארה"ב, במסגרתו שילמה הילדה לחברות 2,000 דולר.
הפרשה הזו מבליטה במיוחד את הבעייתיות וחוסר התבונה במאבק הנוכחי של תעשיית המוזיקה, שנלחמת בחובבי מוזיקה, חלקם לקוחות בעבר ובהווה, אחרים הם לקוחות פוטנציאליים בשוק המוזיקה הדיגיטלי החוקי, שיירש בסופו של דבר את התקליטורים.
יו"ר ומנכ"ל הפדרציה העולמית, בעל השם הסמלי ג'ון קנדי, הגן לאחרונה על המדיניות הזו. "התביעות לא גורמות לנו להרגיש נפלא", הוא אמר לאחרונה למאזיניו ב-Midem, הכנס השנתי של תעשיית המוזיקה, "אבל צריך לזכור שבמשך שנים ישבנו בשילוב ידיים כאשר המוזיקה שלנו נגנבת. ניסינו לחנך אנשים נגד התופעה ולעורר מודעות. פנינו למישור המשפטי רק כמוצא אחרון נגד המשתפים הכבדים בלבד". קנדי הבטיח תביעות נוספות ב-2005 וייחל ליום בו "לא יהיה בהם צורך עוד".
תעשיית המוזיקה מנופפת בנתונים המצביעים על ירידה נמשכת במכירות התקליטורים בשנים האחרונות, ומאשימה בכך את תוכנות שיתוף הקבצים. במקביל, נתוניה מצביעים על גידול של פי 10 (!) בשיעור השירים החוקיים שנמכרו באינטרנט. דומה כי הפדרציה נכשלת בהבנת הנתונים האלה, המצביעים על דעיכת דרכי ההפצה המסורתיות של המוזיקה ונסיקה למוזיקה הדיגיטלית.
שיתוף הקבצים לא יחוסל
שוק המוזיקה הדיגיטלית הקיף בשנה שעברה כ-330 מיליון דולר או כאחוז אחד מכלל מכירות המוזיקה, כאשר נתון זה צפוי להכפיל עצמו ב-2005, על פי חברת המחקר ג'ופיטר. האצת התהליך וטיפוח שירותי מוזיקה יעילים וזולים תהיה הדרך האפקטיבית היחידה "לייבש" את ביצת הפיראטיות או להורידה לרמה נסבלת.
מוטי אמיתי טוען כי ברשות הפדרציה נתונים המעידים על ירידה בהיקף השימוש ברשתות שיתוף הקבצים בעקבות הגשת תביעות ומבטיח להמשיך "עד שתיפסק התופעה". מותר לפקפק בקביעה ובתחזית. במקביל לירידה בשימוש ברשתות שיתוף קבצים גדולות כמו "קאזה" ואולי גם eMule, נרשמה עליה מטאורית בשימוש בביטורנט, Shareaza, Area, Soulseek ועוד. אם יתבעו גם משתמשים ברשתות שיתוף קבצים אלה, יצמחו אחרות. המאבק המשפטי של תעשיית המוזיקה בעיקר גורם לשכלול טכנולוגיית שיתוף הקבצים ולפיתוח מודל מבוזר ועמיד יותר. כנראה שהציידים והניצודים זקוקים אלה לאלה. בטבע קוראים לזה אבולוציה.
לפנייה לכתב/ת 
