כוח ולא מוח
האלוף אלעזר שטרן מנסה להכריע בכוח תפקידו את הוויכוח הפנים-דתי על יחידות ההסדר
אנשים דתיים, כמו סתם בני אדם, לא אוהבים שדורכים עליהם. אף שהכיפה המונחת על הראש אמורה למתן ולרכך את מכתה של דריסת הנעל הדורכת – בכל זאת מגע הפנים הנמעכות בחול והלשון המלחכת עפר ארץ, איננו גורם לתחושה נעימה. עניין של טעם.
בזמן האחרון יש מספיק סיבות לחוש כי רגל גסה מדי מנסה לרמוס את הציבור הדתי-לאומי. עוד זה מדבר וזה בא: התבטאויות פרימיטיביות ונגועות בגזענות נגד "מעורבות יתר" של דתיים בתקשורת; הסתלקותם של סרוגי כיפה מהממשלה; השירות הצבאי המתעצם ביחידות מעורבות של בנים ובנות, המקשה על חיילים דתיים רבים את השירות בצה"ל. וכמובן, תוכנית ההתנתקות המהוללת, אף שלא נרקחה כדי לפגוע בציבור הדתי, פוגעת קודם כל באנשים דתיים המהווים את עיקר ההתיישבות העתידה להיעקר.
גם מינויו של יונתן בשיא לתפקיד, נתפס כניסיון לתקוע טריז בתוך הציבור הדתי ולהשתמש באיש מתוכו כדי לפרק את מפעל ההתיישבות. ימים קשים עוברים על הציונות הדתית.
ועכשיו בא האלוף אלעזר שטרן, אדם דתי בעצמו, ומוסיף את השמן שלו למדורה: פיזור מחלקות ההסדר בשאר יחידות הצבא. דבר שעלול בסופו של דבר לחסל לגמרי את ישיבות ההסדר, אחד המפעלים הייחודיים של החברה הדתית. רק הוא היה חסר לנו עכשיו.
קראתי בעיתון שההחלטה התקבלה לאחר "עבודת מטה ממושכת". אני מת לראות את שני עמודי הפוליו של "עבודת המטה הממושכת". הרי אי אפשר לעשות עבודת מטה בלי להתייעץ עם רבני ישיבות ההסדר כמו שצריך. הרי ברור שהחלטה שכזו עלולה להביא לכך שמאות צעירים דתיים, שכל אחד מהם היה יכול להיות חייל קרבי, ימצאו את עצמם בישיבות שבהן השירות נדחה עד קץ הימים. במקום שירות שוויוני נקבל עידוד להשתמטות. אבל לשטרן, כמו לקצינים דתיים רבים בצבא, שהשירות המקוצר של ההסדרניקים מעלה להם את הסעיף עוד מימיו שלו כטירון בשנות ה-70, אצה הדרך. הוא מנסה להכריע בכוח תפקידו את הוויכוח הפנים-דתי הזה. בכוח ולא במוח.
לא רק על תוכן ההחלטה יוצא הקצף, אלא בעיקר על הצורה שבה התקבלה והאופן שבו הוצגה. הרי ניתן איכשהו למצוא גם צדדים חיוביים בעירוב של יחידות ההסדר ביחידות אחרות. אלא שגם דתיים לא אוהבים שמי שדורך עליהם הוא אחד משלהם. הדתיים לא מבקשים הנחה מיוחדת מבכיר מתוכם שהגיע במאמץ ובכישרון לתפקידו. הדתיים, אם תסלחו לי על ההכללה הנכונה, די גאים בכל אחד מבניהם שהגיע רחוק. אבל הם מצפים שלא ינסה להוכיח לממונים עליו ש"הוא יודע לטפל בהם". דתיים, כמו בני כל מיעוט אחר, לא ממש מתלהבים שאחד משלהם יעשה להם דווקא ויזכה לאהדה מיריביהם הפוליטיים על גבם.
העובדה שההחלטה השנויה במחלוקת של האלוף שטרן עוד באה ממש בעיצומו של ויכוח הסרבנות, רק מחזקת את תחושת הנרדפות. ציבור שאחוז החיילים הקרביים מבניו הוא הגבוה ביותר בחברה הישראלית, לא אוהב שלא סופרים אותו, שמחליטים בשבילו כאילו כל מה שנבנה במאמץ ובדם, איננו שווה בירור מעמיק יותר. קצת נימוס, בבקשה.
קדימה פחימה
טלי פחימה, הגיבורה החדשה של החוגים הפרו-פלסטינים, נשלחה למעצר בית ולהקת המעודדים שלה מהשמאל המטורלל פרצה במחיאות כפיים בבית המשפט. איזה אושר. אכן, נס גלוי: הולך ומסתבר כי לא מדובר במחבלת גדולה המטמינה מטעני נפץ, אלא סתם בגרופית של מחבל בכיר ושל המאבק הפלסטיני.
טלי פחימה קראה לחבריה המחבלים חומר סודי של צה"ל וסייעה להם בכך להימלט ממעצר או מפגיעה. מה היא כבר עשתה בסך הכל? עזרה לכמה מבוקשים להימלט. המבוקשים צודקים, טלי צודקת ויש יהודים שמוחאים להם כפיים.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
