הדיוטי פרי כשר
ישראל אינה יהודית ואינה דמוקרטית, ופרשת המסעדות בנמל התעופה היא ראיה מצוינת לכך
המפלגות הדתיות בישראל, וכמובן הרבנות הראשית על כל שלוחותיה, הכריזו זה כבר שהם רוצים להפוך את ישראל למדינת הלכה. אחרי אלפיים שנה בהן עסקו בדיני נידה, בדיני מותרת או אסורה, בדיני כשרות ובהלכות ממון, בא להם יצר גדול לנהל מדינה ולקבוע את הלכותיה בכל מערכות החיים.
לא די לה, לרבנות האורתודוכסית, במונופול על חיי האישות ודיני המשפחה, לא די להם להשפיע על המסחר, על סדרי בתי המלון, לא די לה בשליטה על כשרות, לא די לקבוע סדרי תחבורה בחג ומועד - הרבנות ותומכיה רוצים לשלוט גם בתחבורה הבינלאומית. ויש להם כלי סחיטה נפלא: מסעדות שייפתחו בשבת בנתב"ג – תעודת הכשרות תישלל מהן. מה נאמר, דוגמה ליהדות אורתודוכסית של פיוס וקרוב לבבות.
לא מכבר הודיעו נציגי האורתודוכסים כי הם מוכנים שבתי אוכל, בתי תרבות, מוזיאונים, תיאטרון וקולנוע ומקומות נופש יהיו פתוחים בשבת, ובלבד שייפסק המסחר. הם דורשים לשים קץ לקניונים ולבילוי בקניות ובמכירות ביום השבת. נפלא. כמעט והתפתיתי להאמין להם. שהרי גם אני חסידה של הנביא ישעיהו, אשר הבטיח כי בבוא ימים טובים "וקראת לשבת עונג" (ישעיהו נ"ח, 13). ואני בעד עונג שבת ובלבד שלא יכתיבו על מה עלי להתענג.
בתהילים נאמר "וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום" (כ"ז, י"א). אלא שנושאי דגל היהדות שכחו מזמן ענווה מה היא. הם השתלטו על המעמד האישי, הביאו לנו את דיני השמיטה, דיני איסור מכירת מצות, ואת עיקור "חוק היסוד: כבוד האדם וחרותו" בכך שדרשו להוציא ממנו את סעיף שוויון האדם (שהרי שוויון האדם משמע גם שוויון האשה, שלא לדבר על הגוי), וכמובן השחילו לחוק זה גם את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
אלא שעתה מסתבר שאינה יהודית ואינה דמוקרטית, ופרשת המסעדות בנמל התעופה היא ראיה מצוינת לכך. כשרות לא תאושר, מזון לא יהיה למחכים בשדה התעופה לפעמים שעות, אבל המסחר, כן, המסחר ישגשג ויפרח. על הדיוטי פרי עדיין אין לרבנות שליטה.
עכשיו לכו תאמינו להם שאמנם הם רוצים להגיע לפיוס ותיאום עם הציבור הרחב שאינו אורתודוכסי קנאי. בדיוטי פרי הם לא יגעו, פוחדים לקומם נגדם את הרבים. מסחר, כסף, חגיגת קנייה – כל אלה מקובלים עליהם, ממש כשם שהם מעלימים עין ממשחקי הכדורגל ביום הקדוש. הם הרי זקוקים לתמיכתם הצעקנית של אלה שתמיד קל לגייס למאבקי כוח.
הרבנות מוכיחה שהיא רוצה שליטה - לא דמוקרטית, לא יהודית מבחינת עונג השבת וערך האדם, ומוסר הציבור - אלא יהודית בכפייה, יהודית שמרוויחה כסף כבד מהכשרות. כמו מהמונופול על הקבורה, שמספק פרנסה מובטחת.
כל פעם מחדש אני מופתעת מהקלות שבה "הדמוקרטיה" הישראלית, מכפיפה עצמה לממסד דתי אנכרוניסטי, חמדן לכוח ולממון, חסר שאר רוח ושונא כל מי שאינו מוכן לחיות בצל כנפיו המאיימות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
