הקנס לשבס: המדינה מבקשת 67 אלף, הסניגור - שקל אחד

נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, אורי גורן, יודיע בעוד שבועיים מהו גובה הקנס שיוטל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, שהורשע לפני כחודשיים בעליון בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים.

הפרקליטות התחייבה בפני בית-המשפט העליון כי לא תבקש לגזור על שבס עונש של מאסר בפועל. היום (ה') היא ביקשה מבית-המשפט לגזור עליו את הקנס המירבי הקבוע בחוק - 67 אלף שקלים.

עורך דינו של שבס, מיכה פטמן, ביקש מבית-המשפט לגזור על מרשו קנס סמלי בלבד של שקל אחד, וזאת בטענה ששבס הואשם בתחילה בכתב אישום חמור ביותר, אך בסופו של דבר זוכה מרוב העבירות, במהלך המשפט שהתנהל תשע שנים.

עו"ד פטמן הוסיף כי שבס נפגע כלכלית בעקבות הפרשה, וכיום הוא עובד בחו"ל, שכן אינו יכול להתפרנס עוד בארץ. עוד הוא ביקש לבטל את הרשעתו, בטענה שבסופו של דבר הורשע בעבירות בהן מעולם לא הואשם ועל סמך יסודות משפטיים שכלל לא הופיעו בכתב האישום. הסיכויים לכך קלושים.

עקב נסיעתו של שבס לחו"ל, ההחלטה על גובה הקנס תינתן רק ביום חמישי בעוד שבועיים.

העליון זיכה - ואז הרשיע

לפני קצת יותר מחודשיים הרשיע בית-המשפט העליון את שבס בעבירות של מרמה והפרת אמונים, בפרשת קידומה של עסקה ביטחונית עם מדינה זרה ובפרשת האחים הקבלנים שולדנפריי.

הרכב מורחב של תשעה שופטי עליון בראשות הנשיא, השופט אהרון ברק, החליט לבטל זיכוי קודם של שבס בעליון, אשר התקבל כשנתיים קודם לכן מחמת הספק. "ניגוד העניינים שבו היה מצוי הנאשם בשתי הפרשיות פגע מהותית בטוהר המידות של השירות הציבורי", נימקו השופטים את החלטתם. בדעת יחיד היה המשנה לנשיא, השופט אליהו מצא, שביקש להותיר את הזיכוי בעינו.  

באוקטובר 2000 הרשיע בית-המשפט המחוזי בתל-אביב את שבס בעבירות שיוחסו לו, בהן תיווך בעסקה הביטחונית מאחורי גבו של ראש הממשלה רבין ז"ל, תמורת סכום הנאמד ב-5 עד 10 מיליוני דולרים. אך מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר ערער לעליון, ושם כאמור זוכה מחמת הספק. בפרקליטות מתחו ביקורת חריפה על הזיכוי והגישו בקשה לדיון נוסף - ובו, כאמור, השיגו הרשעה.  

בפסק הדין, שהתקבל בנובמבר האחרון, הדגיש השופט ברק את חשיבות תחימת הגבולות בעבירת המרמה והפרת האמונים: "עובד הציבור הוא נאמן הציבור. משלו, אין לו ולא כלום, וכל שיש לו, למען הציבור יש לו. נאמנות מחייבת הגינות, יושר, ענייניות, שוויון, סבירות ואיסור הימצאות במצב של ניגוד עניינים... הגשמתם של אלה מחייב התנהגות על פי הדינים והנהלים, שמירה על אמון הציבור ועובדי הציבור ועל טוהר פעולותיהם. לשם הבטחת מטרות אלה בא האיסור הפלילי באשר להפרת אמונים. הוא בא למנוע התנהגות של עובדי הציבור שהיא מסוכנת לחברה ולסדרי הממשל. עובד ציבור המפר אמונים מכרסם בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת".

"תמימי דעים אנו כי עבירת המרמה והפרת האמונים היא אחד המחסומים העיקריים שהציב המחוקק למניעת הידרדרות השירות הציבורי ממינהל תקין למינהל קלוקל", הסבירו השופטים. "עלינו לשוות לנגד עינינו כי אך כפסע הוא המרחק בין מנהל מושחת לתהליך של כרסום משמעותי באופיו ובחוסנו של המשטר הדמוקרטי. כאשר עובד ציבור פוגע פגיעה מהותית בערכים הנמצאים ביסוד עבירת המרמה והפרת האמונים, אין להירתע משימוש בהליך פלילי נגדו".