כך גובים במד"א חובות

לפני כשמונה שנים חשה ש"ל מירושלים דפיקות לב חזקות תוך כדי קניות בסופר. היא מיהרה לתחנת מד”א הקרובה ברכבה הפרטי. "תוך מספר דקות מצאתי את עצמי בניידת טיפול נמרץ, מבוהלת ומבולבלת, מחוברת למכשיר א-ק-ג ולבלון חמצן", היא מספרת. היא הגיעה לבית-החולים הדסה עין כרם, שם עברה סדרת בדיקות. בתום הטיפול הודתה למד”א, ואת החשבון העבירה לרופא המטפל.

"לאחר שש שנים", היא אומרת, "קיבלתי לפתע שיחת טלפון ממשרד עורכי-דין, על כך שלא שילמתי את חובי על ההעברה לבית-החולים", חוב שתפח בינתיים

ל-958 שקלים. כל זאת לאחר שלא קיבלתי אפילו פעם אחת הודעת תשלום או התרעה על אי-תשלום.

ש"ל אינה היחידה. עשרות ואולי מאות אזרחים, שהשתמשו בשירותי מד”א, קיבלו לאחר שנים ארוכות של שקט התראות מאיימות ממשרדי עורכי-דין, שמד”א שוכרת את שירותיהם.

ביניהם איש מילואים שהעביר את הוראת התשלום של מד”א לידי הצבא וחשב שהעניין סודר, אזרח שמסר את הוראת התשלום בטעות לקופת-החולים (במקום לשלם אותה קודם), אדם שהסיע את אמו באמבולנס לאחר שנפטרה וטוען כי מעולם לא קיבל חשבון. כולם, אגב, היו מוכנים לשלם את מחיר ההסעה עצמה - אך מד”א לא אפשרה להם לעשות זאת, ודרשה לשלם קנסות והוצאות עורכי-דין.

באחרונה נראה שהתופעה נבלמה. לאחרונה ניתנו שני פסקי-דין, שבהם נמתחה ביקורת על שיטת גביית החובות של מד”א. במקרה אחד קבע השופט דר אחיקם סטולר, כי מד”א עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט כאשר בחרה להגיש תביעה במקום לפעול על-פי פקודת המסים. השופט הורה למד”א לשלם לנתבע 7,500 שקל (מד”א הגישה ערעור). במקרה השני מחק השופט את הקנס ואת שכר טרחת עורכי-הדין, והורה לנתבע לשלם את הוצאות הנסיעה בלבד.