יחד במרצ
לשם מה הריב הסוער על השם דווקא עכשיו, בשעה גורלית זו, שמביאה גם הזדמנויות חדשות?
עצוב ומדכא להיות עדים להתכתשויות במפלגה הסוציאל-דמוקרטית הישראלית סביב שמה. הדיון האם להמריץ מחדש או להישאר ביחד הוא דיון המטיל צל כבד על השמאל הישראלי בפרט ועל הפוליטיקה הישראלית בכלל. קשה להאמין שבעידן כה קריטי, שבו עומדים להיחרץ דינים וגורלות, יושבים אנשים ומתקוטטים על תווית. דומה הדבר למשפחה היושבת בבית בוער ומתווכחת על צבע המחצלת בכניסה.
מן הסתם, ניתן היה להניח כי העימות הגדול על שמה של המפלגה מגיע עם סיומה של דרך ארוכה, בה הותוו וגובשו האידיאולוגיה, המצע ורפרטואר התגובות על כל הנושאים הסוערים שמסביב. אפשר היה לשער שהמפלגה זיהתה קהלים פוטנציאליים שנשמטו ממפלגות אחרות, הסתערה עליהם וסיפחה אותם אליה, ועתה, כל שנותר הוא להתפנות לדיון על השם. לאחר שהושלמו התכנים נותר רק לחתום את בשם: יחד או מרצ. אבל יחד נמצאת רק בראשית דרכה, ורשימת המטלות שלפניה עדיין ארוכה.
מפלגה המאגדת מרכיבים שונים חייבת לעבור תהליך יסודי של היכרות הדדית, תיאום עמדות, מיצוב עדכני והרחבת מצבור בוחריה. הגעש והטלטלה הגדולים שעומדים לעבור על המערכת הפוליטית בשנה הקרובה יוצרים הזדמנויות פז למפלגות קטנות ובינוניות להגיע לאוכלוסיות חדשות. בספרות מדע המדינה נחשבת תקופה כזאת כתקופה של אפשרויות לשינוי ממשי במפת הבוחרים. אם כך, לשם מה הריב הסוער על השם בדיוק עכשיו? האם לא שיערו מנהיגיה של יחד, פוליטיקאים מנוסים כולם, כי מחלוקת כזאת תרע עימם ותזיק לתדמיתם הציבורית דווקא בשעה שהם עמלים כה קשה לשיקומה? האם לא חבל על כל האנרגיה והיכולות המופנות לפולמוס זה?
שתי תשובות עיקריות עשויות להסביר את הפרדוקס הזה - אחת חיצונית ואחת פנימית. ההסבר החיצוני נוגע להתמסחרות הפוליטיקה הישראלית והפיכתה לתהליך מתמשך של שיווק ויחסי ציבור. במקום אידיאולוגים ורועים רוחניים, מנווטים את השיח הפוליטי פרסומאים ויחצ"נים. אלה הם ממליכי המלכים החדשים ועל פיהם יישק דבר. פוליטיקה היא ביזנס או פס ייצור: השקפת עולם היא מוצר, אידיאולוגיה היא מוצר ומפלגה היא מוצר. על-מנת שהמוצר יהפוך לרווחי, יש לתייג אותו, ומכיוון שיש להפכו למותג חובה להעניק לו בראש ובראשונה שם אטרקטיבי, סקסי, שימשוך את קהל הסוחרים בשוק הגדול של מאבק העוצמה הציבורי. מכאן הדחיפות של המריבה על השם: יחד או מרצ, באיזו אריזה תימכר המפלגה לציבור? הסחורה עצמה, התכנים, הדעות, ההשקפות, יכולים להמתין; ממילא איש לא יעיין בהם ללא הזהר החיצוני. זילות הפוליטיקה אינה מסמלת רק את התגמדותה של המפלגה וכניעתה לשרלטנות הפרסום אלא מהווה גם זלזול ביכולתו ובנכונותו של הציבור לשפוט אלטרנטיבות על-פי איכותן ולא על-פי אריזתן.
ההסבר הפנימי נוגע לקושי להפנים שינוי ולהסתגל לתמורות. עד היום לא התרגלו רבים במפלגה הסוציאל-דמוקרטית לעובדה שהראש התחלף. יוסי ביילין עדיין נתפס כעוף זר ומוזר, שהשתלט על הבית ודחק את רגלי המייסדים. קרוב לשנה נאבק ביילין על הלגיטימיות של מנהיגותו, למרות שנבחר כדין לתפקיד. איך ימכרו אנשים אלה דמוקרטיה לציבור שלהם כשייפתח השוק למסחר? אין ספק שחלק מהמתדיינים על שם המפלגה עושים זאת מדאגה אמיתית להצלחת המפלגה. אך אחרים, בניסיון להשיב את הגלגל לאחור, מבקשים לנצל כל אמצעי כדי לערער את אמינותו של היו"ר החדש, מוכנים להיאבק עד הסוף, ואפילו ליפול על קידוש השם.
ד"ר מולי פלג, מרצה לתקשורת פוליטית בבית הספר לתקשורת במכללת נתניה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
