פרשנות: אסד יצטרך לשלם לבוש במטבע קשה

"בדבר אחד אין ספק - סוריה תהיה חייבת לשלם מחיר כדי להפיס את דעת הממשל האמריקני. היא לא תצליח להיחלץ בלא כלום", הסביר פרופ' גלבוע. "לפי שעה, נראה כי החזרת השגרירה היתה פעולת המחאה הנמוכה ביותר בסולם גבוה מאוד של סנקציות, למרות שבהקשר המיוחד הזה, הצעד הוא אולי משמעותי יותר. 

"סוריה עולה על עצביה של ארה"ב מזה זמן רב - היא מסייעת לטרוריסטים בעיראק, תומכת בארגונים הפלסטינים ובאינתיפאדה בשטחים, מחמשת ומפעילה את חיזבאללה ומסייעת לאיראן. כל זה גורם לנשיא בוש לראות בה כמדינה תומכת טרור שהופכת למטרה מרכזית במלחמה גלובלית נגד הטרור".

למרות ההכרזה הדרמטית על החזרת השגרירה סקובי, צעדים אמריקנים נגד סוריה אינם עניין חדש. דמשק נמצאת שנים רבות ברשימת המדינות בתומכות בטרור. בשנה שעברה אף התקבל "חוק האחריות הסורית" ובו סנקציות כלכליות נגדה. רק לאחרונה דווח על סנקציות אפשריות חדשות שעלו לדיון במסגרת מסעה של מזכירת המדינה, קונדוליזה רייס, בצרפת, בת הברית לעימות עם סוריה.

"הנשיא בוש אף צירף את סוריה לציר הרשע ורק בנאומו האחרון על מצב האומה תקף אותה והזכיר אותה לצד איראן כמדינה שמאיימת על היציבות במזרח התיכון", מזכיר פרופ' גלבוע. "גם האיתותים כביכול של סוריה על מו"מ עם ישראל לאחרונה לא התקבלו בנחת בוושינגטון. לדעת הממשל, מדובר בצעד שקוף שנועד להקל את הלחץ על סוריה ולפתוח לה דלתות בוושינגטון מבלי שתצטרך לשלם במטבע קשה כמו נסיגה מלבנון או פירוק חיזבאללה מנשקו. אם ישראל היתה פותחת במגעים עם סוריה במצב שכזה, אין לי ספק שארה"ב היתה רותחת מזעם, אולם לא נראה לי סביר שמו"מ בין ישראל לסוריה ייתכן בכלל במצב שכזה".

אם כך, למה מצפה בדיוק ארה"ב ולאילו צעדים יש לצפות? לפי פרופ' גלבוע, לממשל יש שורת דרישות התחלתיות שללא מילוי קפדני שלהן, לא ייתכנו מגעים בין שתי הבירות. "אם סוריה לא תבצע מספר צעדים משמעותיים כמו: הוצאת כל צבאה מלבנון בטווח הזמן הנראה לעין; פיטורו של הנשיא אמיל לחוד ופיזור הממשלה המכהנת; סגירת משרדיהם של ארגוני הטרור בדמשק והפסקת התמיכה בהם; הפסקת התמיכה בחיזבאללה ופירוקו מנשקו והפסקת התמיכה בטרור בעיראק היא תמצא את עצמה במצב קשה מאד מול ארה"ב".

באילו תנאים תשקול ארה"ב אופציה צבאית?

עוד אומר פרופ' גלבוע: "שתי המדינות נמצאות על מסלול התנגשות מזה זמן רב, אולם הוא הואץ מאוד בעקבות ההתנקשות באל-חרירי, שגם אם סוריה לא יזמה אותו, היא נתפשת כאחראית לו. לפיכך, ממשל בוש מצפה לצעדים חד-משמעיים וברורים ולא במשחקים שנועדו למשוך זמן מול ארה"ב. אם זה לא יקרה, אין לי ספק שנראה צעדים דרסטיים הרבה יותר - ייתכן שמועצת הביטחון תטיל סנקציות כלכליות קשות על סוריה, בדומה למה שהיה עם לוב ועיראק, ובמצב הכלכלי הקשה של סוריה, זה עשוי להספיק.

"אם לא - יש בהחלט סבירות להפעלת כוח צבאי, כפי שבוש אמר זאת במפורש. אינני סבור שארה"ב תפעיל מיד כוח נגד סוריה, ובוודאי לא תשלח כוחות רגליים לשטחה, אולם אי אפשר לשלול זאת. כרגע זו עת הדיפלומטיה, כפי שאמרה זאת קונדוליזה רייס בנאום ההכתרה שלה עם כניסתה לתפקיד, ואם הדיפלומטיה לא תצלח, יישקלו צעדים קשים יותר. בכל מקרה, הנשיא אסד הצעיר הצליח לתמרן את עצמו למצב קשה מאד והוא יצטרך לשלם המטבע קשה בתמורה להקלה על הלחץ האמריקני שיגבר מאד בתקופה הקרובה".

"בראייתי", אומר פרופ' גלבוע, "אנו בעידן של מלחמת העולם הרביעית בין ארה"ב לטרור האיסלאמי הפונדמנטליסטי, אחרי המלחמה הקרה שנתפשה כמלחמת העולם השלישית. במצב כזה, אי אפשר לשלול את המצב שממשל בוש ימשיך במלחמה נגד משטר תומך טרור, כפי שהוא רואה בסוריה".

אך באיזה מצב תפעיל ארה"ב כוח צבאי? בעידן שאחרי המלחמה בעיראק יש כבר שורה של תנאים למצב שכזה. "כרגע, ארה"ב במגעים עם מדינות אירופה בנושא הסורי-לבנוני וזה אחד מהנושאים המשותפים לוושינגטון ולפריז. אם ימוצו כל האפשרויות הדיפלומטיות, יתקבלו החלטות מפורשות במועצת הביטחון (כפי שכבר אירע), תהיה תמיכה של דעת הקהל מבית; יהיה ברור שסוריה אינו שועה להפצרות ארה"ב ומדינות אירופה יתייצבו לימינה כמעשה של לגיטימציה בינלאומית - כבר לא יהיה מנוס מהפעלת צעדים תקיפים נגד דמשק".