פסיכולוג: "תושבי קטיף בהכחשה - כדי לשרוד"

"ההכחשה של תושבי גוש קטיף לפיה הם לא יפונו בסופו של דבר - מאפשרת להם לשרוד". כך אומר ל-ynet הפסיכולוג ברוך כהנא, תושב ההתנחלות נווה דניאל בגוש עציון, ביום מאשרת הממשלה את הפינוי מעזה. כהנא, שנפגש  לאחרונה עם גורמים בשירותי הרווחה בגוש קטיף ושוחח עם רבנים במקום, משרטט בשיחה עם ynet את "המנגנונים הנפשיים" הפועלים בקרב המתנחלים בימים אלה, כשברקע החשש מ"אובדן המשמעות". 

לדבריו, "בתקופת פינוי ימית למשל, במקומות כמו עצמונה, אנשים המשיכו לבנות מבנים ממש עד שהגיעו משאיות הפינוי. זה היה סוג של מנגנון הגנה, להמשיך כרגיל למרות המציאות. אותו מנגנון הגנה פועל גם עכשיו, ההרגשה שלהם היא שהם לוחמים, לא מפונים. מול הפינוי קשה להם יותר להילחם, לעומת המלחמה למשל נגד מחבלים ושגרת החיים של פצמ"רים. גם אנשי מקצוע שנמצאים שם, לא מתקדמים לקראת הכרה או השלמה עם הפינוי".

• כל המידע על ההתנחלויות ברצועה
  

כהנא הוסיף כי "כשאנשים מרגישים שהם נחוצים, חיונים, שיש להם תמיכה מהעם, הם יכולים להמשיך להתמודד. הם מרגישים שפעם קראו להם לדגל, הם באו ועכשיו לא ברור מה הם עושים שם ולמה. כשלאדם יש פירוש ומטרה הוא מסוגל לספוג הרבה דברים, כשאין משמעות - הוא יכול להתרסק.

"נכון לרגע זה לא ידוע על התמוטטויות או אובדן. הציבור שלנו מאוד חזק, מהרבה בחינות, וגם מבחינת ההתמודדות הרגשית מול תוכנית ההתנתקות. הסכנה היא שאם דברים יקרו בפועל - אז אנשים יתמוטטו.

"כל עוד המאבק נמשך אני לא דואג לשלומם הרגשי. כל זמן שציבור ההורים מרגישים עצמם חזקים ונלחמים, הם מעניקים כוחות לכולם, גם לילדים. ברגע שיהפכו מלוחמים לעקורים יהיו תופעות קשות. אני לא אוהב לחזות קטסטרופות אבל קשה לא לחשוב על זה. אני בחששות גדולים, גם ברמת הפרט וגם ברמת הציבור".

מה יקרה ביחסים בתוך המשפחות עצמן?

ידוע שביישובים שנמצאים בתקופה קשה או ציבורים שעוברים טראומה מתרבים מקרים כמו גירושים, כי אנשים מגיבים אחרת לדברים. גם הידרדרויות של אנשים, שעוד החזיקו מעמד בזמן שיגרה, יתפרקו בזמן לחץ, ומדובר בדכאונות, חרדות ועוד תופעות קשות.

יש דרכים להקל על מצוקת המתנחלים בפינוי?

"ככל שהציבור יותר חזק ונשאר מלוכד, הוא יותר מחזק את הפרטים שבו. אם היו מעבירים אותם כישובים שלמים, זה היה מקל על השבר. עדיין המצב היה רע מאוד אבל ככל שנשמרת הלכידות החברתית, פוחתים החרדה והפחד".

הפיצויים לא יסייעו?

"זה לא ציבור שהגיע לשם בשביל הכסף, כך שרוב האנשים לא ירגישו שהפיצויים מקלים על השבר או ממש מפצים אותם רגשית. מה שיעזור לצמצם את השבר הוא שמבחינה אידיאולוגית וציבורית יחזקו אותם. כמו משאל עם או בחירות, אז אפשר לתלות את העקירה בהחלטת העם ולהשליך על הרוב חלק מ'האשמה'. ההרגשה היא ש'עבדו עלינו', שבגדו בנו, 'מי שאהבתי אותו וסמכתי עליו בגד בי'".

"צריך להיות גם פיצוי אידיאולוגי - מהמערכת הפוליטית ומהתקשורת. אם היה דיאלוג פומבי והיו מרגישים שמדברים איתם ולא עליהם, זה היה מקל במשהו. בצורה שדברים מתנהלים יש הרגשה שהחליטו לכתוש אותם נפשית, הם הפכו לאויבי העם, משמיצים אותם, ויש חוסר דיאלוג מוחלט.

"אנשים שנמצאים שם הם לא אנשי כהנא או קיצוניים אחרים, הם שקולים יותר ופחות מתלהמים, הם לא יקראו לחיילים נאצים ויעוררו פרובקציות אלימות, אבל ההרגשה היא קשה, הם מרגישים שהם סבלו בשביל העם ועכשיו זורקים אותם".