נחתמו צווי ההתנתקות: חמישה חודשים לפינוי
חמישה חודשים פחות יום. זה הזמן המדוייק העומד לרשותם של המתנחלים להתפנות מבתיהם, על-פי צווי ההתנתקות, שעליהם חתם אמש ראש הממשלה, אריאל שרון. אתמול אישרה הממשלה את פינוי ההתנחלויות במסגרת ההתנתקות. בצהריים יתכנסו מורדי הליכוד להחליט כיצד יצביעו על תקציב המדינה, וזה המוקש העיקרי שנשאר בדרכה של תוכנית ההתנתקות
י"ג בתמוז התשס"ה, 20 ביולי 2005: זה התאריך הנקוב ליום הפינוי על צווי ההתנתקות, שעליהם חתם אמש (יום א') ראש הממשלה, אריאל שרון. למתנחלים יש מעתה חמישה חודשים פחות יום לעזוב את בתיהם.
הצווים נחתמו על-פי חוק יישום ההתנתקות ("פינוי-פיצוי") ובהתאם להחלטת הממשלה, שאישרה את פינוי ההתנחלויות ברוב של 17 שרים בעד מול חמישה מתנגדים: נתניהו, הנגבי, כץ, שרנסקי ונוה. הממשלה תתכנס שוב לאשר את פינויה של כל קבוצת התנחלויות. בצהריים יתכנסו מורדי הליכוד, להכריע בשאלה הקריטית ביותר - כיצד יצביעו על תקציב המדינה.
"בתוקף סמכותנו לפי סעיף 22 (א) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, ובהתאם להחלטת הממשלה מספר 3281 מיום י"א באדר א', התשס"ה (20 בפברואר 2005), אנו מצווים לאמור:
- השטח המפונה הוא השטח בצפון השומרון, כמפורט במפה שבתוספת (בצו השני נכתב: השטח המפונה הוא כל שטח חבל עזה).
- יום הפינוי של השטח האמור בסעיף 1 הוא י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005).
החתימה על צווי ההתנתקות (צילום: לע"מ)
"מדינת ישראל עשתה צעד בעל חשיבות מכרעת לעתידה. ממשלת ישראל אישרה את ההצעה שהבאתי בפניה והחליטה על פינוי היישובים ברצועת עזה וארבעה יישובים בצפון השומרון", אמר שרון בכנס של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים בירושלים, "ההחלטה שקיבלה ממשלת ישראל היתה החלטה קשה. קשה מאוד, אבל היא החלטה של תקווה לעתיד טוב יותר לכולנו".
לאישור פינוי ההתנחלויות קדם דיון של שבע שעות בממשלה, שבו הציגו השרים את דעתם בנושא. הממשלה תתכנס שוב לאשר את פינויה של כל קבוצת התנחלויות.
לאחר אישור הפינוי, אישרו השרים גם את תוואי גדר ההפרדה המתוקן ברוב של 20 תומכים מול מתנגד אחד - ישראל כץ. השר נתן שרנסקי נמנע. ישיבת הממשלה נמשכה שעות ארוכות, משום ששרים רבים רצו להביע את דעתם. ראש השב"כ, אבי דיכטר, הזהיר שכביש 443 יהפוך ל"מטווח ברווזים".
דיכטר ציין שבתוואי החדש של הגדר, יש שני רכסים שולטים משני צידי הכביש ואין שום אמצעי הגנה על הכביש. הוא אמר שצריך לשנות את זה, לתוואי שאושר בעבר, שהגדר תעבור צפונית לכביש.
נתניהו הגיב: "לא יכול להיות שזה יהיה המצב בכביש 443. אני אגן על התוואי הקודם בבג"ץ. לא יכול להיות שכביש מרכזי לירושלים לא ייכלל בשיקולים הביטחוניים הנוגעים לגדר". בעניין התוואי בדרום הר חברון אמר נתניהו "יש כאן חשיבות ביטחונית ואסטרטגית". השר רמון דרש לאשר את התוואי מיד, והתנצח עם נתניהו.
רמז עבה להתנגדות העזה שצפויה לשרון מצד מורדי הליכוד, שיגר ח"כ עוזי לנדאו, מראשי המורדים, בכנס פעילים בכרמיאל. לנדאו אמר שלמרות שהחלטות הממשלה הן חוקיות, הרי שאינן לגיטימיות. הוא ציין כי שרון הודיע כבר שהוא נכון לוותר על הכל, יישובי עזה, שומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן. "מה שנותר למשא ומתן האמיתי היא רק ירושלים, היא זו שתהיה בסופו של דבר בלב המשא ומתן, שרון בסופו של דבר יחלק את ירושלים". הוא גם אמר ש"בלשכת ראש הממשלה מדברים כעת כמו שדיברו לפני שירו על האלטלנה".
התחזית: חודש של תמרונים פוליטיים לקראת התקציב
עכשיו, כשגם ההצבעה ההיסטורית הזו מאחורי ראש הממשלה - הוא יכול להתפנות למאבק הגדול הבאמת: המאבק על כסאו, על המשך כהונתו ועל האפשרות להוציא את הנסיגה מעזה מן הכוח אל הפועל. אישור פינוי הישובים נותן אומנם תחושה של שינוי גדול, אבל מנגד - ראש הממשלה מתקרב בצעדי ענק אל המועד האחרון שבו ניתן להעביר את תקציב המדינה לשנת 2005, ורוב עדיין אין.
המורדים מאיימים להמשיך להתנגד לתקציב, למרות החלטת הכנסת והממשלה בעניין ההתנתקות, שינוי עומדת בהתנגדותה ואילו ש"ס הולכת על כל הקופה, מתוך הנחה של היו"ר, אלי ישי, כי הבחירות קרובות. לשרון, אם לומר זאת בעדינות, לא יהיה קל בחודש וחצי הקרובים. הוא יצטרך לתמרן בין המפלגות השונות והאינטרסים של כל ח"כ וח"כ.
אולי, בעבודה קשה, ובהבטחות תפקידים, יוכל ראש הממשלה לפורר את קבוצת המורדים, שחלק מחבריה מאותת איתותים מבולבלים. עד 31 במרס יש בכל זאת יותר מחודש.
במבחן התוצאה עד כה, מוביל שרון בנקודות על כל מתנגדיו, ויש להניח שגם הפעם יעדיף לשדר מנהיגות אמיצה וקור רוח ולא יתקפל מול האולטימטומים השונים. גם משאל העם נראה רחוק מאי פעם. שר האוצר, בנימין נתניהו, האיש שאמור להביא בחודש הקרוב את התקציב לקריאה שניה ושלישית, הצביע נגד פינוי היישובים מעזה.
אותו נתניהו, שהצביע בעבר ארבע פעמים בעד תוכנית ההתנתקות, ואף היה האיש שתבע את המונח "הרכבת יצאה מהתחנה" - הגיע לישיבת הממשלה, שתק רוב הזמן ולבסוף - הצביע נגד. בסביבתו אומרים כי יש תמימות דעים ביחס להצבעה הזו בקרב כל היועצים, ואולם אפילו מקורביו הפוליטיים של שר האוצר לא הבינו מה באמת ניסה להשיג.