פלורידה: זריחתה של השקיעה

מי שראה את שקיעת השמש מעל ערבות הסרנגטי באפריקה או צפה בשקיעה מאחת המסעדות על הצוק באי היווני סנטוריני בטוח שצפה כבר בשקיעות היפות בעולם. אני גיליתי שהשקיעות המרהיבות באיים הפזורים לאורך החוף המערבי של פלורידה, אולי אפילו יפות יותר.

באותם איים חוליים יפהפיים, שפונים לעבר מפרץ מקסיקו, והפכו ברובם לשכונות מגורים יוקרתיות לפנסיונרים האמידים (והיהודים) של

אמריקה, אפשר לחזות בשקיעות מהממות של ממש. מחופי קלירווטר וסראסוטה בצפון ועד אלפי האיים הבלתי מיושבים שליד אברגליידס סיטי בדרום.  

כדי להגיע מבירת פלורידה טאלאהאסי למיאמי מומלץ לבחור במסלול הארוך, לאורך החוף המערבי של פלורידה, על כביש 19 היורד דרומה. נוסעים דרומה כ-350 קילומטר עד קלירווטר ועוצרים להשקיף על האיים היפים. מכאן אפשר לבחור לחצות את הגשר ולנסוע לאיים עצמם, או לפנות לכיוון טאמפה, עיר תוססת שמציעה לא מעט אפשרויות בילוי וביקור, החל ממוזיאונים מעולים, חיי לילה סוערים וכלה באטרקציה התיירותית הפופולארית - הבוש גארדנס, פארק שעשועים עם מתקני גלישת מים והחלקה מהמפחידים ביותר בעולם.

כדאי להקדיש לטאמפה כמה שעות של סיור בדאון-טאון, ולבקר בקמפוס של אוניברסיטת דרום פלורידה, שם ניצבים כתריסר מבנים מיצירותיו של האדריכל הגאון פרנק לויד רייט. על שורשיה הלטיניים של העיר ניתן ללמוד מביקור ברובע ההיסטורי איבור סיטי. מדובר ברובע קובני שהקים יצרן סיגרים גדול, ויישב שם 20 אלף מהגרים מקובה שעסקו בגלגול הסיגרים המעולים. בשנים האחרונות הפך האזור למרכז של מסעדות קובניות מעולות ולאתר בילוי לילי מועדף.

טאמפה נוסדה בתחילת המאה ה-19 ליד מחנה צבאי שחייליו לחמו באינדיאנים המקומיים, בני שבט הסמינול. במוזיאון הנרי ב. פלאנט ניתן ללמוד על ההיסטוריה של האזור כולל מלחמת ספרד-ארה"ב ב-1898.

העיקר הבריאות

קצת דרומית לטאמפה שוכנת סנט פיטרסבורג, שבסוף המאה ה-19 הוכתרה משום מה בתואר העיר שמזג האוויר שלה הוא הבריא

ביותר ברחבי ארצות הברית. מייד נמשכו למקום אלפי פנסיונרים שנהנים עד היום ממזג-אוויר מצוין.

חוץ מבריאות כדאי לפקוד את העיר בגלל מוזיאון סלבדור דאלי שמוקדש לאמן הסוריאליסטי. במוזיאון יש אוסף של אלף יצירות שאותן רכש מהאמן איל הון מקומי. מדובר בציורי שמן, ליטוגרפיות, פסלים, אקוורלים וצילומים. במוזיאון מתקיימים סיורים מודרכים בנבכי תקופותיו השונות של האמן האקצנטרי הזה. מוזיאונים מעניינים נוספים, אם כי אולי פחות חשובים, הם המוזיאון להיסטוריה של העיר והמוזיאון לאמנויות יפות.  

יש בעיר גם מוזיאון מעניין המוקדש לשואה, ברחוב פיפת' 55 סאות' וגם זה מעיד שלא חסרים פה נציגים קשישים של העם הנבחר. באזור המזח יש הרבה גלריות, חנויות ומסעדות לכל טעם. מי שמחפש חוויה בוטנית ימצא אותה בגנים השקועים שכוללים אפילו ביקור ביער גשם.  

שרשרת של איים מפרידה בין שטחה של סנט פטרסבורג, ששוכנת על חצי אי ובין מפרץ מקסיקו עצמו. על האיים זרועי החופים המקסימים נמצאים רוב מגדלי הדירות, המלונות והמוטלים שאליהם נמשכים כמו דבורים לדבש המוני אמריקנים מהצפון הקר ותיירים שוחרי שמש מאירופה. לאיים שמות הולמים - אי ירח הדבש, אי האוצר, מדירה ביץ' ועוד כמיטב הדמיון האמריקני שבושל בהוליווד.

לא מעט אמנים וסופרים אמריקנים בחרו בעיירה העשירה מכולן - סאראסוטה (Sarasota) - כיעד למגורים, ויחד אתם הגיעה למקום גם תרבות ברמה שלא הייתם מצפים לה באי שטוף שמש על חופי מפרץ מקסיקו.

זאת עיירה מטופחת יותר מהאיים הסמוכים לה מצפון ומדרום. פסלים פסבדו-קלאסיים ממוקמים בכל פינה ומהחנויות בשדרה

היוקרתית של חופי סארסוטה, מסביב לכיכר היפה סנט ארמנדס סירקל ניבט העושר.

האטרקציה העיקרית היא אחוזתו של הביליונר רינגלינג שממוקמת כמה קילומטרים מצפון למרכז העיירה. אותו ברנש, שהיה אחד מבעלי קרקס ענק שנשא את שמו, יזם את הקמתו של המעבר היבשתי המוביל לחופי האיים הצמודים לסאראסוטה, שהפכו לאתרי נדלן יוקרתיים לפנסיונרים אמריקנים אמידים. רינגלינג בנה לחוף המפרץ היפה ארמון ונציאני בארוקי והעניק לעיירה אוסף נדיר של ציורים אירופאים נדירים, ביניהם יצירות של רובנס, ששוכנו במוזיאון רחב ידיים.

נופש מחשמל

80 קילומטרים דרומית לסאראסוטה בחרו שניים מגדולי הממציאים בהיסטוריה להקים להם בתי קיט לימי החורף הקרים. תומאס אלווה אדיסון, ממציא הנורה החשמלית, הפונוגרף ועוד מאות המצאות, והנרי פורד, שפיתח את שיטת הסרט הנע וייצר מכונית זולה להמונים.  

השניים היו חברים בלב ובנפש והקימו זה ליד זה בתי חורף בעיר פורט מאיירס (Fort Myers), שנמצאת לא רחוק מהקצה הדרומי של פלורידה ומביצות האברגליידס. המסע שלהם דרומה החל אחרי שתומאס אדיסון התבשר מרופאיו, כשהיה בן פחות מ-40, שעליו לנוח מעבודתו באקלים חם - אחרת יתפגר מתשישות. אדיסון רכש 58 דונם על גדות נהר בפורט מאיירס ולשם נסע להתאושש

מדי חורף. המעבר לפלורידה - מדינת הבריאות, כבר אמרנו? - עזר לאדיסון להאריך ימים עד גיל 84, ובמהלך השנים הללו התאמץ פחות לרהט את פנים ביתו, ודווקא השקיע יותר בגנים המופלאים מסביב לבית.

בין העצים שנטע במו ידיו היה עץ בניאן בגובה של קצת יותר ממטר שקיבל מחבר שביקר בהודו. אותו עץ, שכונה בשם "העץ המהלך", הפך להיות העץ הגדול ביותר בארה"ב ונמצא בכניסה לבית, שממנה יוצאים הסיורים בגנים ובבית. כדאי להסתובב בבתים החמודים שנמצאים ברחובות הקטנים שמסביב לבתיהם של אדיסון ופורד. גם המוזיאון ההיסטורי של העיר ראוי לביקור ומציג את תולדותיה של פורט מאיירס, שהצמיחה ממציא מפורסם נוסף - פרנקלין מיילס, שפיתח את התרופה לצרבת אלקה זלצר. אסור כמובן גם לדלג גם על חופיה היפים של פורט מאיירס כמו אסטרו איילנד, שנפרשים יותר מ-20 קילומטר מדרום למרכז העיר.

הכתבה הבאה: שמורות הטבע של פלורידה