למרות הוראת מש' הבריאות: למה יש ערים ללא פלואוריד?

בשאר היישובים שנדגמו התגלו פערים גדולים ברמת ההפלרה: מ-0.1 מ"ג לליטר בפארק שיאים 2000 בנתניה ועד ל-1.2 מ"ג לליטר ברחוב הגליל בטבריה. התקן מתיר רמה של עד 2 מ"ג לליטר.

למעט כמה מקומות בודדים, מי השתייה בישראל מופלרים", מתעקשים במשרד הבריאות. "כ-80% מאוכלוסיית המדינה מקבלת תוספת פלואוריד – הן ביישובים שבהם יותר מ-5,000 תושבים, שבהם חייבת הרשות המקומית להוסיף פלואוריד למים על-פי התקנות, והן ביישובים שבהם פחות מ-5,000 תושבים, שבהם מפלירים מים באופן וולונטרי".

הפלרת המים בישראל שנויה במחלוקת: במשרד הבריאות תומכים בכך בעקביות. גם בג"ץ לצידו. בעמותת "אדם, טבע ודין" מתנגדים להפלרה הן מסיבות בריאותיות והן מנקודת מוצא של נזקים סביבתיים. מומחה התזונה ד"ר מרדכי הוכברג, לדוגמה, הוא מתנגד קנאי להפלרה. "בהתאם לקודים הרפואיים הנהוגים בכל המדינות המתוקנות אי-אפשר לכפות על אדם לקחת תרופה ללא ידיעתו ובלי הסכמתנו, אלא אם כן נשקפת סכנה לציבור כולו. עששת שיניים לא עומדת בשום הגדרה כזאת".

גם בעולם לא חסרים מתנגדים להוספת פלואוריד למים מסיבות שונות ומשונות – החל בטענה שילדים השותים מים מופלרים חשופים יותר לספיגת עופרת מהסביבה, דרך טענות שפלואוריד מגדיל את הסיכון לאלצהיימר ולסוגים מסוימים של סרטן ועד לטענה שהוא מגביר את התופעה של שברים בעצמות, במיוחד בקרב קשישים. לטענת הוכברג וההידרולוג שמעון צוק מ"אדם, טבע ודין", רק אירלנד וישראל מחייבות הפלרה על-פי חוק. בשאר חלקי אירופה לא מפלירים, ובארה"ב נתון הנושא לשיקולה של כל מדינה ומדינה.