קריאות ההרס של יתום
ח"כ אהוד יתום, האיש שרוצץ את גולגלתו של פלסטיני כבול, הוא תמיד הראשון לרוץ לתקשורת ולקרוא: להרוס!
כאשר שלושת "חבריו" של איוב, הצדקנים מכוח עצמם, הרבו להטיף לו מוסר ולשכנעו שכל הרעות שבאו עליו בצדק באו, אמר להם: "החרישו ממני ותחשב לכם זאת לחכמה".
כדאי שרעיו של הח"כ הפעיל-יעיל, הצף ליד כל מיקרופון ועל כל במה ומטיף לנהוג בכוח ובעוד כוח, בהרס ובעוד הרס, ירסנו אותו ולו במעט. כוונתי לח"כ אהוד יתום, זה שרוצץ באבנים את ראשו של פלסטיני כבול, פצוע ומוכה, כמובן בשם ביטחון האומה.
האיש נפסל לתפקיד ציבורי על-ידי בג"ץ. לכנסת כמובן יכול להיבחר כל אחד, בעיקר לאחר שקיבל חנינה מהנשיא בלחץ שני ראשי ממשלה לשעבר, וכך רחץ בניקיון כפיו. עם זאת, קשה להבין כיצד הפך רוצח ליקיר הליכוד ויקיר התקשורת, המאפשרת לו לקפוץ בראש בכל עניין, ובפרט אחרי פיגוע, ולדרוש "להפסיק במחוות כלפי הפלסטינים", כאילו הניסיונות לקדם שלום עם עם כבוש, מושפל, נגזל ומוכה יש בהם חסד שאין לאפשרו.
לשיטתו של יתום ולשיטת חבריו אנחנו תמיד הקורבן. ובכן, לא לגלות מחוות. היה פיגוע? יש להשיב בחיסולים ובפיגועים מנה אחת אפיים. זה אולי ימנע סוף סוף את פינוי ההתנחלויות, פינוי שלו הוא כמובן מתנגד בכל תוקף. ואם כבר פינוי, כי אז להרוס הכל.
כאהוב התקשורת הופיע יתום אצל הטובים והחכמים, לונדון וקירשנבאום, והסביר ש"אם חלילה" יהיה פינוי יישובים מרצועת עזה, יש להרוס את כל הבתים של המתפנים ואין לאפשר לאף ערבי לגור בהם, גם אם ישלמו תמורת הבתים הרבה כסף, אפילו המון כסף. להרוס, הכל להרוס. בשום אופן אין לתת לערבים, "אויבינו", "שונאינו" ומרצחינו לגור בבתי יהודים.
האיש הזה, שידיו טבלו בדם קורבנו, האיש הזה, שעודד הריסת בתי ערבים והשארת אדמה חרוכה ביישוביהם ורבבות חסרי בית, מופיע בשם המוסר היהודי, הכאב היהודי, הקורבן היהודי, ותובע נקמה והרס, נקמה והרס.
כדאי להזכיר למתלהבים מהמיית לבו של אהוד יתום וחבריו שכאשר הגיעה לישראל הצעירה העלייה ההמונית, שוכנו רבבות בבתי ערבים, בתים מהם ברחו, בתים מהם גורשו, בתים שלא נתנו להם לחזור אליהם, ביפו, בלוד, ברמלה, בחיפה, באשקלון, בעין-הוד וכמובן בירושלים. לכו לשכונת טלביה על בנייניה היפים. הם לא נבנו על-ידי יושביהם. אלה בתים של ערבים שלא הרסו אותם עם צאתם, ואף לא קיבלו פיצויים על החרמתם. מן הראוי שאלה שגרים בבתים של ערביי יפו וחיפה וירושלים ורמלה ולוד ישמיעו את קולם נגד ההרס שלו מטיפים אנשי הכוח, השכחה והאתנוצנטריות שונאת האחר.
אנשים כיתום שואבים סיפוק מעצם הרעיון להרוס, ובלבד שלפליטים הערבים לא תינתן ולו קורת גג. לאחר שהרסנו והרגנו ועקרנו וחיסלנו והפכנו כל עיר וכל כפר שלהם למחנה מעצר, לאחר כל זאת, כאשר שני הצדדים עייפו מההרג וההרס, והם מנסים לשנות אסטרטגיה של כוח לאסטרטגיה של פיוס, מטיף לנו הרוצח החנון: אין פיוס! לא משאירים בית על יסודותיו. להרוס, ובלבד שלהם לא יהיה. ואם אפשר כי אז יש לנצל את פיגוע ההתאבדות הראשון כדי להרוס את הניסיונות לקדם שלום ורגיעה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
