בישראל 6,507 אנטנות סלולריות, 1,358 - סמויות

העמודים הכתומים של חברות הסלולר הפכו כבר מזמן לחלק מהנוף הישראלי. אבל מתברר שבמקביל מותקנות מעל לראשינו אלפי אנטנות סמויות, ש"מתחזות" למנורות, לגלאי עשן ולעציצים. הן מסתתרות בבניינים ציבוריים, בבתי חולים ובמוסדות חינוך, העובדים לא יודעים על קיומן, והכי מדאיג: איש לא יודע כיצד משפיעה הקרינה שלהן על בריאותנו

ynetפורסם: 03.03.05 , 08:49

יותר ויותר אזרחים ישראלים שפותחים את החלון בבוקר נתקלים בנוף האנטנות סלולריות. מבדיקת "ידיעות אחרונות" שמתפרסמת הבוקר (יום ה') עולה כי בישראל יש היום 6,507 אנטנות סלולריות, ולא פחות מדאיג: 1,358 מתוכן הן סמויות.

המאבק הציבורי נגד האנטנות הסלולריות הגלויות אילץ את חברות הסלולר הגדולות – "פלאפון", "סלקום" ו"פרטנר" – להפגין הרבה יצירתיות. הפתרון שלהן לעקוף את חרדות האזרחים, ובמקביל לשפר את איכות השיחות ברשתות שלהן, היה לפרוש אנטנות סמויות. האנטנות הסמויות "מתחזות" לפעמים למנורות דקורטיביות, לעיתים לגלאי אש או לתיבות חיבור לטלפון. הציבור לא מודע לכך, אבל הן מותקנות בהמוניהן במוסדות ממשלתיים, בבניינים ציבוריים, בבתי חולים, במוסדות חינוך ובעסקים פרטיים.

איך זה עובד? על גג מבנה הציבור מציבים אנטנה שנראית כמו אנטנת טלוויזיה. היא משדרת לאנטנות זעירות המותקנות במקומות מסתור בבניין, כמו תקרות אקוסטיות, מנורות ואפילו עציצים. כך, למשל, חברת "סלקום" הציבה 49 אנטנות זעירות בתוך בניין הכנסת בירושלים, ו"פלאפון" הציבה בבית החולים "אלישע" בחיפה 49 כאלה (האנטנות הזעירות בכל מבנה נספרות כאנטנה אחת, כמוקד שידור אחד).

למען בריאות הציבור

בקרוב: תושבים יוכלו להתנגד

דוד הכהן

על פי תיקון לתוכנית המתאר שאישר משרד הפנים, הוועדות המקומיות ברשויות השונות יוכלו למנוע הקמת אנטנות סלולריות ואף לדון בהתנגדויות של הציבור

בקרוב: תושבים יוכלו להתנגד להצבת אנטנות סלולריות

ספק אם העובדים במקומות הללו או האזרחים המגיעים אליהם מודעים לעובדה כי מה שנראה כמו גלאי אש בתקרת המסדרון הוא למעשה אנטנה של אחת מחברות הסלולר, המשלמת ממיטב כספה כדי להתקינה שם.

ספק אם סטודנטים, למשל באוניברסיטת הנגב או בפקולטה למשפטים בהר הצופים, יודעים שהם נחשפים לקרינת האנטנות הזעירות.

כל האנטנות הנסתרות פועלות ברישיון המשרד לאיכות הסביבה ועומדות בתקני קרינה. נוסף על כך קיים רישום של האתרים שבהם הן מצויות באתר המשרד לאיכות הסביבה.

יחד עם זאת, מיקומן המדויק אינו מצוין, וכך, למשל, האחיות באחד מבתי האבות בארץ לא יודעות כי מעל דלפק הקבלה שלהן מרחפת לה בחשאי אנטנה קטנה. את הארגונים הירוקים זה מטריד מאוד. "כל הנושא מעלה תמיהות מדוע יש לנהוג בדרך של תחבולנות, הצפנה והחבאה", אמרה אתמול הדס שכנאי, חברת מועצת עיריית תל אביב מטעם מפלגת הירוקים. "בכל מבנה שבו יש אנטנות סמויות צריך להיות שלט בכניסה, וכל אנטנה צריכה להיות מסומנת".

השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, אמר בתגובה כי יבחן ברצינות את ההצעה לסמן את האנטנות הסמויות. לדבריו, "מאז שנכנס לתפקידו הוא התרשם מהדאגה הציבורית הגדולה לנוכח תופעת האנטנות, וכחלק מפעילותו בנושא הוציא ב-1 במארס הנחיה חדשה לחברות הסלולריות. זו מחייבת אותן לפרסם בפומבי את המקומות שבהם הן עומדות להקים מוקדי שידור".

בפורום החברות הסלולריות אמרו בתגובה כי כל האתרים שבהם מצויות אנטנות סמויות מופיעים באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה, וכי האנטנות מסומנות על פי דרישת המשרד.

אנטנות סלולריות