מזרן או מכשירים? מה ההבדל ומה עדיף

ההבדל ההיסטורי: בתחילת דרכו הורכב הפילאטיס מעבודה על מכשירים ומיטות אימון שנשאו שמות מפוצצים כמו "קאדילק" ו"רפורמאר". מכשירים אלה, הקיימים גם היום, מורכבים ממערכות של קפיצים וחבלים המספקים לשרירים את ההתנגדות שהם זקוקים לה כדי להתחזק. לעומת זאת, בעבודת הרצפה שנוספה לשיעורים רק כמה עשורים אחר כך, כוח המשיכה הוא שיצר את ההתנגדות שנדרשה לגוף. לשם כך נעזרו המורים באביזרים כמו כדור, גליל או גומייה.

יתרון המכשירים: אם בשיעורי המזרן רפרטואר התרגילים הוא מרשים, הרי שבמכשירים הוא כמעט אינסופי. באימון מכשירים המתאמן גם מרגיש כאילו הוא בשיעור פרטי, שכן מספר המשתתפים לא עולה על חמישה-שישה. בשיעורי הרצפה יש 15-10 מתאמנים בקבוצה.

אז מה יעיל יותר: היועצים שלנו דרור רז ודליה מנטבר רואים את היתרון הבולט של המכשירים על המזרן בכך שהם מציעים שליטה רבה על תנועות

הגוף. יתרה מזאת, העובדה שיש תלמידים מעטים בכל כיתה מאפשרת למורה לפקח טוב יותר על התלמידים ולוודא שהם מבצעים כל תרגיל במדויק. לעומתם, תמר צחי לא מוצאת יתרון מוכח של המכשירים על פני המזרן. לדבריה, אם מבצעים את תרגילי המזרן כפי שדורש המורה, הרי שהם קשים ויעילים לא פחות. על דבר אחד מסכימים כולם בכל מקרה. מבחינה שיקומית המכשירים עדיפים, משום שהם מאפשרים עבודה ממוקדת בכל סוג של פציעה.

ואיך מרגיש שיעור מכשירים: את ההיכרות האישית שלי עם המכשירים ערכתי בעקבות הכתבה אחרי שנה מאתגרת של אימוני מזרן. בכיתת האימון של דרור רז בנווה צדק מצאתי את עצמי מרחפת באוויר על ה"קאדילאק", ממש כמו פיטר פן. היחס האישי שקיבלתי מהמדריך הכריח אותי לדייק בביצוע התרגילים. מהשיעור יצאתי אחרי שנמתחתי כמו שלא תיארתי שאפשר. הכרתי שרירים שלא ידעתי שהם קיימים, והעיקר, הרגשתי גבוהה בחמישה סנטימטרים. המינוס היחיד בשיעורים האלה היה מחירם היקר.