רוכשי יחידות הנופש מוכים שנית

"וורלדוויד רזורטס" היא אחת מהחברות שנוהגות לבשר לאזרחים תמימים שהם זכו ב"הגרלה" בפרס יוקרתי, וכאשר הם מגיעים למשרד כדי לקבל את השי, הם נתקלים בשיווק אגרסיבי של מכירת יחידות נופש, העולות עשרות אלפי שקלים. העסקה, אליה נגררים או מתפתים רבים, קושרת אותם בחלק מהמקרים ב"חתונה קתולית" עם צד שלישי, ומחייבת אותם בתשלום "מס שנתי" לכל ימי חייהם, עבור "זכויות" השימוש ביחידות הנופש. 

החברה הזאת, ששיווקה את יחידת הנופש, "עוזרת" עכשיו לאלה שרכשו אותן ממנה ומחברות אחרות להיפטר מהן: היא "קונה" אותן מהלקוחות, אבל לא היא משלמת להם, אלא להיפך: הם משלמים לה עבור "המחווה". 

• תביעה קטנה: איך לנצח את מוכרי עסקאות הנופש
  

פסק דין של בית משפט השלום בתל-אביב מלמד כי החברה נקטה בשיטת הטעייה כלפי בני זוג וגבתה מהם 32,775 שקלים במזומן, "כדי לרכוש מהם את הבעלות על יחידת הנופש ולשחרר אותם מתשלומי דמי המנוי השנתיים, שילדיהם יצטרכו להמשיך ולשלם כיורשיהם". השופטת אושרי פרוסט-פרנקל, שדנה בתביעה שהגישו בני הזוג נגד החברה, קבעה כי היא הפרה יסודית את חובת הגילוי וחובת תום הלב, וחייבה אותה להשיב להם את סכום הכסף ששילמו לה.

התובעים: "מסכת שקרים והטעיות"

בני הזוג ה' טענו בתביעתם כי הנתבעת פנתה אליהם במאי 2003 בהצעה לקנות מהם את הזכויות שהיו בידיהם לשבוע נופש באתרי תיירות של חברת "האטצינסון" בחו"ל (זכויות שנקנו מחברת "אטלס"). נציגי החברה הזמינו אותם, לדבריהם, לפגישה לצורך סיכום המחיר וחתימה על ההסכם.

השניים, שלא ניצלו כלל את זכויות הנופש מאז רכישתם, נפגשו עם רוני פרל, שהציג עצמו בפניהם כמנהל השיווק של "וורלדוויד רזורטס", וביקשו לדעת מהי התמורה הכספית שיקבלו עבור מכירת זכויותיהם. פרל, לטענתם, התחמק מתשובה, הכניס אותם לחדר הרצאות והרצה בפניהם ובפני מוזמנים נוספים על מה שצפוי להם אם ימשיכו להחזיק בזכויותיהם. לדברים, הוא אמר כי דמי המנוי השנתיים, 460 יורו בכל שנה, יצטברו במשך כ-50 שנים לסכום אגדתי. פרל הסביר, טענו, כי הדרך היחידה להשתחרר מהנטל הכספי, שיעיק גם על יורשיהם, הוא לשלם לוורלוויד רזוטרס סכומי כסף, כדי שזו תקנה מהם את הזכויות ותעבירם לצד שלישי.

בני הזוג שילמו 32,775 שקלים (7,500 דולר) וקיבלו אישור לפיו חברת "כרומוזום גנטיק" רכשה מהם את זכויותיהם. מאוחר יותר התברר לבני הזוג, בעקבות פנייה לחברת האטצינסון, שהולכו שולל, ושהסכום נלקח מהם במרמה, כיוון שבפועל יכלו להתנתק מזכויות הנופש על ידי הפסקת תשלום דמי החברות.

הנתבעת: הם הצטרפו למועדון

השופטת: "מצג שווא"

השופטת פרוסט-פרנקל, שקיבלה את התביעה, חייבה את הנתבעת להשיב לבני הזוג 32,775 שקלים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, ולשלם להם בנוסף הוצאות משפט בסך 6,000 שקלים.

בפסק הדין מתחה השופטת ביקורת על החברה ועל מנהל השיווק שלה, פרל. "נראה כי מדובר בעשיית עושר שלא בתום לב, כאשר פרל משכנע אנשים להעביר לנתבעת ללא תמורה את הזכויות שיש להם ביחידות נופש ובכך מתעשר על חשבון התובעים ושכמותם, אשר שילמו מחיר מלא עבור הזכויות... ולא זו בלבד, הוא משכנע אותם כי בנוסף להעברת הזכויות חינם אין כסף, עליהם לשלם 7,500 דולר כדי לקבל סבסוד בנופש עתידי".