סיפור על רופא מתמחה עייף וח"כית צדיקה אחת
לאסף טוקר, רופא מתמחה בסורוקה, נמאס משעות העבודה המטורפות והמתישות שלו בבית החולים, שנפרשות על פני 26 שעות רצופות ולפעמים אף יותר, כמעט ללא רגע אחד של מנוחה. הוא החליט לעשות מעשה וכתב מכתב לכל 120 נבחרינו בכנסת, כדי שאלו יעזרו לו לשנות את המצב. אלא שרק 30 מהם טרחו בכלל להגיב, כשאחד מהם, רופא בהשכלתו, הביע התנגדות נחרצת לכל שינוי בחוק. רק חברת כנסת אחת החליטה להפשיל שרוולים ולהירתם למאבקו של טוקר
לד"ר אסף טוקר, רופא מתמחה ברפואת ילדים מהמרכז הרפואי סורוקה, נמאס. מדי שבוע הוא מגיע לבית החולים לשתיים עד שלוש תורנויות הנמשכות משמונה בבוקר ועד עשר בבוקר ביום שלמחרת, בלי הפסקה, וכמעט בלי רגע של מנוחה, תוך שהוא נדרש לבצע החלטות גורליות בפגים, תינוקות וילדים. בתום שנתיים של תורנויות כאלה, הוא החליט לעשות מעשה.
טוקר פנה במכתב מרגש ל-120 חברי הכנסת, בו הוא כותב: "האיחוד האירופאי מגביל, החל מיולי 2004, את שעות עבודת הרופאים ל-48 שעות שבועיות, כולל תורנויות. מאמרים רבים מצביעים על כך, שעבודה במשמרות ארוכות פוגעת בשיקול הדעת הרפואי, מעלה את הסיכון לטעויות רפואיות המסכנות חיים ואף גורם לסיכון חיי הרופא עצמו.
"איני מוצא סיבה הגיונית, מדוע רופא שאחראי לחייהם של חולים במחלקה אינו מחויב בהגבלת שעות פעילות ומנוחה בדומה למקצועות אחרים בהם ישנה אחריות על חייהם של אחרים - טייסים, נהגים וכו'. אודה לך, אם תוכל לפעול להבאת הצעת חוק, המגבילה את שעות עבודת הרופאים במערכת הבריאות".
לרוב חברי הכנסת המנומנמים, מכתבו של טוקר לא ממש הזיז. רק 30 מהם טרחו בכלל לענות למכתבו, ואחד מהם, רופא בהשכלתו יש לציין, אף הביע התנגדות נחרצת לכל שינוי בהקלות בשעות העבודה של המתמחים. אלא שכמו בסדום, גם כאן היה צדיק אחד. צדיקה, ליתר דיוק.
- אסף, מה הביא אותך לכתוב את המכתב?
"אני עושה תורנויות בנקודות שבהן החלטות צריכות להתקבל תוך שניות כמו בטיפול נמרץ. אני ועמיתיי מרגישים שאחרי זמן כה רב של עירנות פעילה, אנחנו כבר לא מתפקדים בצורה יעילה. לא מזמן התפרסמו שלושה מחקרים על תוצאות שעות השינה המועטות של המתמחים והתפקוד הלקוי כל-כך שלהם. שבוע אחרי פרסום המאמר השלישי, על תאונות דרכים של מתמחים, תוך כדי תורנות, כתבתי את המכתב".
בתוך מספר ימים, החלו לזרום תשובות חברי הכנסת. אלא שרק 30 מחברי בית הנבחרים, טרחו להשיב לד"ר טוקר, והבטיחו לו להירתם למאבקו. אחד מ-30 המשיבים - הח"כ ד"ר אריה אלדד הביע התנגדות לקיצוץ שעות התורנויות של המתמחים.
"כרופא אני מתנגד להצעתך", כתב לו אלדד, "אם הייתי יכול לצורך הדיון לאסור גם עבודה פרטית של רופאים ולאכוף איסור זה, אולי היה טעם להצטרף, אם כי אני מכיר סיבות טובות מאוד שלא לעשות כן. אבל אם כל צמצום שעות עבודתם של הרופאים לא בא אלא כדי להפנות להם יותר שמות לעבודה פרטית, כלומר חוק גילדאי הבא להעלות את הכנסות הרופאים, אני מתנגד לו".
גם משרד הבריאות התנגד לקיצוץ שעות התורנויות של המתמחים. ד"ר מיכאל דור, ראש אגף רפואה כללית, השיב: "כיוון שעל הרופא ללמוד תוך עבודה, הקטנת שעות עבודתו תגרום להארכת תקופת התמחות בהתאם, ואז יהיה צורך להרחיב את ההתמחות ב-6 עד 8 שנים. אני חושש שבעתיד הנראה לעין, הצעה זו לא תהיה מעשית".
"יש מאמרים שאומרים שאחרי 16 שעות היכולת התפקודית של המתמחה היא שוות ערך לאדם עם רמת אלכוהול בדם שהיא מעל הנורמה", אומר טוקר, "אז אם משרד הבריאות רוצה שנלמד כמו שיכורים - זה עצוב. יכולת הלימוד שלנו במהלך תורנות, אחרי כל כך הרבה שעות, מצומצמת, ולא תורמת להרחבת הידע הרפואי, כך שטענות המשרד תלושות מהמציאות. עובדה שבכל בתי החולים של האיחוד האירופי, הוגבלו שעות התורנויות".
אבל, כמו שאמרנו, צדיקה אחת היתה בין נבחרינו. היחידה שהחליטה לפעול הייתה ח"כ זהבה גלאון, שהגישה השבוע הצעת חוק להגבלת שעות עבודת הרופאים המתמחים, האחים והנהגים. "כל המחקרים מראים שרופאים מתמחים שלא ישנים מספיק ועובדים שעות מטורפות, לא רק שממצים את הפוטנציאל שלשמו הם מתמחים, אלא שחוסר השינה הופך לחרב פיפיות", אומרת גלאון ל-ynet , "רופא עייף הוא רופא מסוכן שעלול לפגוע וזה לא אנושי".
- אבל משרד הבריאות טוען שאין תקציב.
גלאון: "הבעיה היא אכן תקציבית, אבל צריך להתמודד איתה. מה יותר חשוב, בריאות הציבור, או לחסוך על חשבון חיי החולים? אני לא הייתי רוצה לדעת שאני באה למיון ושאני נופלת על מתמחה שעבד סביב השעון. זה טירוף, רופאים שלא ישנים הם פצצות מתקתקות. לא הייתי רוצה להפקיר חיי אדם כך. בעיניי, נסיון מערכת הבריאות לחסוך על גבם של החולים גובלת בהפקרות. צריך ללמוד מהמודל האירופי, וליישם את הנסיון המצטבר של המחקרים, שהוכיחו שרופא עייף הוא רופא מסוכן".
לפנייה לכתב/ת 
