נפטר המנצח גארי ברתיני

המנצח גארי ברתיני, חתן פרס ישראל לשנת 1978, נפטר הבוקר (ה') בגיל 78. ארונו של ברתיני יוצב ב-11 בבוקר ביום א' הקרוב באכסדרת בית האופרה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב . ב-13:00 ייצא מסע הלוויה לבית העלמין בכפר ויתקין. הלוויה תחל ב-14:30.

ברתיני נולד בברה"מ אבל גר מרבית חייו בישראל. הוא נחשב לאחד המנצחים והמוזיקאים החשובים שפעלו בישראל וזכה להכרה בינלאומית רבה. בצעירותו הוא חי ולמד במילאנו, וכן בפריז שבה העמיק את לימודיו בניצוח, מוזיקולוגיה והלחנה. לאחר מכן השתקע בישראל והחל בקריירה ארוכה ומוצלחת.

בין השנים 1987-1997 עבד ברתיני באופרה הישראלית, תחילה כיועץ אמנותי ואחר כך כמנהל מוזיקלי. עוד קודם לכן כיהן שנים רבות כמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. הוא היה מנצח, מלחין, פרופסור למוזיקה באקדמיה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב ומייסד של ארגונים מוסיקליים רבים. בין השאר הוא ייסד את מקהלת "רינת" ב-1965 ואת האנסמבל הקאמרי הישראלי - היום התזמורת הקאמרית הישראלית - ב-1965. במשך שנים רבות כיהן ברתיני כמנהל מוזיקלי ולאחר מכן כמנהל אמנותי בפסטיבל ישראל.

בנוסף, היה ברתיני מנהל מוזיקלי של תזמורות שונות ברחבי העולם, בין השאר התזמורת הסימפונית דטרויט והתזמורת הסימפונית רדיו קלן. כמו כן שימש כמנהל הכללי של האופרה של פרנקפורט. ברתיני ניצח בקביעות על תזמורות מובילות בעולם וכן בבתי האופרה המרכזיים בעולם כולל לה סקלה, מינכן, המבורג ופריס. עד לשנים האחרונות היה ברתיני המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית מטרופוליטן בטוקיו.

במהלך הקריירה הארוכה שלו, ברתיני ניצח בפרמיירות רבות של יוצרים חשובים בני זמננו. ב-17 בספטמבר 2001, ימים ספורים לאחר מתקפת הטרור בארה"ב, הוא ניצח על התזמורת הסימפונית הגרמנית בברלין שניגנה את "רקוויאם" של מוצרט לזכר קורבנות האסון והקונצרט שודר בכל רחבי אירופה.

הרפרטואר שלו משתרע מהרנסנס ועד למוזיקה בת זמננו וכולל בכורות מאת מלחינים ישראלים ואירופאים חשובים כמו ליגטי, דלפיקולה, גהר, סתר, טל ואחרים. ברתיני זכה בפרסים רבים וביניהם פרס פרמיו אביאטי של איגוד מבקרי המוזיקה האיטלקי ובפרס הפקת השנה של איגוד מבקרי המוסיקה בצרפת על "בילי באד" (בריטן) ועל "מלחמה ושלום" (פרוקופייב) שהועלו באופרה בסטי. באופרה הישראלית ניצח על "אורפאו ואאורידיצ'ה" (גלוק), "אידומנאו" (מוצרט), דון ג'ובני (מוצרט), "בוריס גודונוב" (מסורגסקי), "נישואי פיגרו" (מוצרט) בביקור בית האופרה של המבורג, "Fרמן" (ביזה), "ורתר" (מסנה), "הקלע החופשי" (ובר), "ריגולטו" (ורדי) ועל הבכורות העולמיות של האופרות המקוריות "יוסף" מאת יוסף טל ו"אלפא ואומגה" מאת גיל שוחט.

יעקב מישורי, מגיש התוכנית "קלאסי בכיף" בגלי צה"ל: "הוא היה מאוד רב גוני. הוא לא היה רק מנצח, אלא גם מלחין מוכשר מאוד שכתב המון יצירות. ניגנתי תחת ניצוחו הרבה שנים בתזמורת רשות השידור ובפילהרמונית, ובעיני הוא היה ליאונרד ברנשטיין ישראלי. מנצח, בדרך כלל התפקיד שלו זה לעשות את הבאלאנס בין הנגנים השונים, הוא היה מעל לזה - היתה לו כריזמה, הוא ידע מה לדרוש ואיך לדרוש - ולא בכדי הוא היה אחד המנצחים הכי מבוקשים בעולם. כבר בגיל 28 הוא נבחן לפילהרמונית ויצר רושם אדיר. אני זוכר שבתור מאזין הקשבתי לו שלוש שנים אחרי זה ב-58' עושה את שוברט וזה היה נפלא. הוא גם לא החמיץ הזדמנות לנצח על יצירות של ישראלים ונתן להם מקום רב של כבוד. לנגנים יש לפעמים אי בטחון במנצח, אבל כשהוא היה על הדוכן ידענו שאין מה לחשוש - ותמיד נדע איך לעקוב אחריו. על הבמה הוא היה קפדן ורצה שיתייחסו בכבוד למוזיקה, אך מאחורי הקלעים הוא היה אדם כל כך נחמד עם חוש הומור. יהי זכרו ברוך".