אינפוגרפיקה: מה זה ולמה זה טוב?
כמה פעמים פתחתם עיתון, ראיתם טקסט ארוך וחשבתם לעצמכם "לא ממש מתחשק לי לקרוא שלושה עמודים כדי להבין מה קרה שם". כאן בדיוק מסייעת האינפוגרפיקה. כי אם תמונה אחת שווה אלף מילים, איור אחד שווה אלף תמונות
שפת האינפוגרפיקה מובנת לרובנו, לא בגלל שלמדנו אותה, אלא כי אנחנו מזהים אותה באמצעות ידע קודם או היכרות עם מושגים יומיומיים שימושיים.
הראשונים שהשתמשו באינפוגרפיקה היו הקדמונים.
כשהאדם הקדמון צייר על קירות המערה עדר של איילים ונמר אחד, למשל, הוא בעצם דיווח על אירוע שקרה.
זה לא ממש השתנה מאז. אני זוכרת את הילדים שלי יושבים עם ערימת אבני "לגו" ודפי הוראות עם שרטוטים והנחיות מורכבות מונחות לפניהם. והם, בלי להתבלבל, בנו טירות קסומות ויצרו עולמות מופלאים רק על פי ההוראות. אף אחד לא אמר להם שהם עושים שימוש באינפוגרפיקה ושהם ייתקלו עוד הרבה פעמים ב"שפה" הזו.
היום אנחנו עושים שימוש באינפוגרפיקה גם במדיה המודפסת (עיתונים, ספרים, מגזינים), ובמדיה הדיגיטלית (אינטרנט, טלוויזיה, תוכנות). הנה כמה דוגמאות:
אייקונים ולוגואים
אייקון או לוגו נוצרו על מנת לתפוס את עינו של המתבונן. עבודת יצירת האייקונים והלוגואים אינה פשוטה, בתוך סימן מאוד סכמטי ומינימליסטי צריך להכניס מידע ומסר. אייקון הוא סימן שמעורר אסוציאציה. יש אייקונים שאם תחשבו שנייה למה הם נראים כך או אחרת - זה לא ממש ברור.
למשל, למה השמש נראית כעיגול עם קרניים? ומדוע כשרוצים לציין אהבה מאיירים לב? ניקח לדוגמה את סמלי הזכר והנקבה שבנויים על אלמנטים שמזוהים בתודעה שלנו. הסמל של הזכר מתחבר אל החץ וקשת וסמל הנקבה מתחבר למראה. גם תמרורים הם אייקונים. ובאמת, בהבזק של שנייה אנחנו צריכים לדעת לקרוא את האייקון בלי לטעות.
גרפים וטבלאות
כאשר רוצים להעביר מידע מדויק, כמותי בדרך כלל, הדרך הטובה ביותר היא בעזרת הגרפים והטבלאות. יש כמה סוגי גרפים: גרף עמודות - המשמש בדרך כלל כגרף השוואתי, גרף קווי - המראה מגמה, וגרף "עוגה", המראה את השלם וחלקיו. לעיתים נעזרים בטבלאות להשלמת התמונה המספרית המדויקת. הגרפים עוזרים לראות את תמונת המצב מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים. ואם מישהו מתעניין בפרטים, במבט שני, מעמיק יותר, הוא יוכל ללמוד מהגרף את מה שמעניין אותו.
תרשימים ותרחישים
בעולם שלנו אין רגע דל, ואנחנו תמיד מאוד ממהרים. מכיוון שאנחנו בכל זאת רוצים לדעת, התרחיש והתרשים תופסים מקום חשוב. כמי שעשתה תרשימים רבים בחייה, השתדלתי להביט במבט שואל על חמשת ה-W בסיום העבודה: Who, What, Why, Where, When וכשראיתי שהאיור שעשיתי עונה על כל השאלות הללו - ידעתי שהוא יעיל.
דוגמאות אין ספור עולות במוחי לתרשימים שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי. בין אם מדובר במבנה טילי הסקאד במלחמת המפרץ, תרשים של הכור האטומי בדימונה, תרחישים של מחבלים ומכוניות מתפוצצות, תאונות דרכים, סיפורה של החללית קולומביה, איתור הצוללת דקר בים, ולאחרונה, איך נוצר גל הצונאמי.
התרחיש או התרשים באים לאותו מקום שאף אחד אחר לא יכול להיות.
מצלמה לא יכולה להנציח רגעים מסוימים ומילים לא תוכלנה להסביר בפשטות את מה שאירע. בעת האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר שימוש באינפוגרפיקה: גם בטלוויזיה, בהדמיות התלת מימדיות שנועדו להסביר טוב יותר תהליכים ותרחישים שונים, וגם באתרי אינטרנט, בהם מוצגות הדמיות אינטראקטיביות המותאמות לגולש.
מפות כאלמנט אינפורמטיבי
מעבר לשימוש שלשמו הן נועדו (להגיע ממקום למקום) המפות המאוירות עוזרות להבין מידע תלוי מקום. כולנו רגילים לראות את מזג האוויר - בדרך כלל על מפה. כאשר פורסמו תוצאות הבחירות בארה"ב, הן הופיעו בעיקר על מפת אמריקה הצפונית, ונצבעו על פי האזורים שבהם נבחר מועמד זה או אחר.
המבט שלנו כקורא היה מבט מקיף. מה שמעניין אותנו זה לראות תמונה כוללת. כך גם בספרי טיולים. המפות לא בהכרח נועדו לסימון שבילים, והן מסייעות לנו בעיקר בהתמצאות ובהכרת פני השטח. המקומות האטרקטיביים מסומנים בבולטות יתרה, ולעיתים באיור או באייקון כדי למקד את הקורא.
לא אחת מצאתי את עצמי מנווטת עם מפה שהוצמדה להזמנה לחתונה, (והיום מרבית החתונות מתרחשות בתוך פרדסים שכוחי אל), וכשהגעתי באיחור של שעתיים, הסקתי שזו אשמתו של מי שאייר את המפה, ופשוט שכח לסמן את הצפון.
איורים רפואיים
תרשימי מדע ורפואה הם בעלי אופי שונה. כאשר אני מאיירת איור כזה, אני תמיד נזכרת באיורים הקלאסיים של גוף האדם. האיור בא לשרת אותנו במקום שבו לא ניתן להכניס מצלמה (כמו חדר ניתוח או איבר בגוף). האיור המדעי נטול דם, הוא בא לפרש, להסביר ולהראות תהליכים בתנאים סטריליים לחלוטין. לדוגמה: סיפור הפרדת התאומות הסיאמיות - רק איור יכול להראות לנו באמת מה קרה שם.
הוראות הפעלה והסברים
מי שהביאה עדנה להוראות ההרכבה בעת האחרונה היא לא אחרת מאשר חברת "איקאה". פעמים רבות בתום סיור קניות מתיש בחנות של "איקאה" אני ניגשת בחיוך מתחנף אל מחלקת שירות הלקוחות ומבקשת חוברות הדרכה שנלוות אל המוצרים. "כן, יש לי אוסף כזה...". נפלא כמה שזה פשוט.
אבל אנחנו נתקלים בהוראות כאלו כל יום, על קופסת דגני הבוקר - מסבירים לנו איך פותחים את הקופסה, או אפילו על השדכן במשרד - כדי להראות לנו כיצד מכניסים את הסיכות (משהו שאני לומדת בכל פעם מחדש). גם חובבי הצעצוע שחבוי בביצי "קינדר" פוגשים הוראות המסבירות כיצד להרכיב אותו בהצלחה.
להפעיל את הדמיון
חשבתם פעם על מי שישב ואייר את האיורים האלו? הם נראים כל כך ברורים מאליהם. אז איך עושים זאת? על מנת שהאיורים יהיו נכונים, מדויקים ואמינים, חשוב להבין את הנושא לפני שיוצרים את הקו הראשון. לכן בכל עשייה של איור נפתח לפנינו צוהר קטן לעולם חדש.
מבחינתי זה מרתק. רבים מאיורי האינפוגרפיקה שעשיתי, החלו בשרבוט של מי שסיפק לי את המידע לאיור. ב"ידיעות אחרונות" - שם ניהלתי את מחלקת האינפוגרפיקה - קיבלתי את השרבוטים למיניהם מהכתבים. כמובן שהייתי חייבת לדבר עם כל כתב ולקבל ממנו מידע מפורט עם תיאורים והסברים למה שקרה.
נכון שלעיתים הייתי צריכה להפעיל את הדמיון, אך שנים רבות של ניסיון מסייעות מאוד בעניין הזה. גם היום, אני מקפידה לקבל את מירב הנתונים, תוך שאני נעזרת בספרות ובמידע נוסף. לעיתים אני מקבלת שרבוטים, כאשר נעשה איור מדעי או תרחיש - לא תמיד המדען, הרופא או כותב הספר יודעים גם לאייר.
וכך אני מוצאת עצמי לעיתים מול חידה, ומול המשימה להפוך שרבוט שנראה שיצא זה עתה מגן הילדים הקרוב - לתרשים מדויק ונכון. בכל המקרים, התרשימים עוברים בסופו של התהליך אל המומחה או אל הכותב, שבודק ומאשר את נכונותם.
מהאדם הקדמון ועד האדם המודרני, האדם עוסק בהעברת מידע. את כפות הידיים החליפו כלי הציור, את הקירות החליפו בדי ציור ומסכי מחשב, אך דומה שדבר אחד לא השתנה: תפקידו של מאייר האינפוגרפיקה הוא ללמוד את המציאות, להפעיל את הדמיון ולאייר את הקו הדק ביניהם, ולבסוף להפוך כל מתבונן למבין.
לפנייה לכתב/ת 
