40% מהמתגרשות - מסורבות גט ברבנות
ביום העגונה שמצויין בתענית אסתר, נמסרו לכנסת נתונים אודות נשים, שלמרות רצונן להתגרש מבעליהן, לא יכולות לעשות כן, כיוון שהממסד הרבני לא מאפשר זאת. "בישראל קיימים שני מוקדי שליטה על מערכת הנישואין והגירושין בישראל - ההלכה היהודית והבעל", הסבירה ראש המרכז לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן
ד"ר רות הלפרין-קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, הציגה סקר שהקיף נשים שחוו הליכי גירושין: מאה אלף נשים, 40% מכלל הנשים שהיו נתונות בהליך גירושין, היו נתונות במצב של סרבנות גט. 16% מהן היו נתונות במצב של סחיטה. 7% לא התגרשו בגלל סירוב הבעל. הסקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב נשים יהודיות בנות 25 ומעלה.
הלפרין-קדרי גורסת כי הפתרון לבעיה הקשה של מסורבות הגט חייב להיות כפול. "הנהגת נישואים אזרחיים, יחד עם יישום פתרונות הלכתיים קיימים. רק כך יוסרו שני מוקדי השליטה על מערכת הנישואין והגירושין בישראל - ההלכה היהודית והבעל".
לדבריה, נתוני בתי הדין הרבניים אינם משקפים את המציאות האמיתית בנוגע למסורבות גט. "מדובר בנשים שלא נמצאות בשום סטטיסטיקה אבל מבחינת מצבן האישי הן מסורבות גט. על פי תפישתנו, כל אישה שנתקלת בסירוב מתמשך מצד בן זוגה לגט, או בניסיון לסחוט ממנה ויתורים בנוגע להחזקת ילדים, מזונות או חלוקת רכוש היא מסורבת גט. הסחיטות יכולות להיות גם כסף שבן הזוג מבקש עבור הגט, או וויתור על הילדים".
לטענתה, "רק לעיתים רחוקות מצדיק בית הדין הרבני תביעת אישה לגירושין, כמו במקרים בהם האישה חווה אלימות או בגידה מצד בן זוגה. במקרים אלו האישה תוכר כמסורבת גט אם תיווצר בעייתיות. אולם אישה שהחליטה משיקולים אחרים שאינה רוצה עוד במוסד נישואיה - אין שום סיבה לתת לה גט, לפי הרבנות".
הם שמעו אותו מאיים שיפוצץ אותי
שולה (45) מירושלים, שמסורבת גט מזה שלוש שנים, מעידה כי גם אלימות במשפחה לא גורמת לבית הדין הרבני להתייחס ברצינות למצוקתה. שולה ספגה ב-20 שנות נישואיה אלימות קשה מצד בעלה. כיום עומד נגדו צו הרחקה ותיקים רבים במשטרה.
"אמרו לי שזה לוקח זמן, אבל לא עד כדי כך. אני מושפלת ומבוזה מהתנהגות בית הדין הרבני. לי ולבעלי ששה ילדים. אנחנו לא מסתדרים ויש אלימות שדווחה למשטרה הרבה פעמים. הוא מאיים עלי ואפילו ניסה להכות אותי בתחנת המשטרה בירושלים. לא מתאים לי ולילדי לחיות איתו. היה לנו מספיק ממנו".
שולה לא מעוניינת להתחתן מחדש אולם מצבה הכלכלי קשה מאוד בגלל שהיא נחשבת נשואה. "אני לא יכולה להתקדם בחיים מבחינה כספית. אני חיה בשכירות עם ילדי בעוני. עם משכורת של 2000 שקל. אני לא זכאית למשכנתא כי אני נשואה. ככה גם בארנונה, וגם אין לי מזונות מביטוח לאומי. כשאני פונה להוצאה לפועל לא עוזרים לי. אני במילכוד. העיקר שהוא קנה דירה מהכסף שלי. אנשים נכנסים אלי הביתה ובוכים. אין ריהוט, ומה שיש שבור. חיים מהיד לפה. אפילו לקנות דירה קטנה אני לא יכולה כי אין לי שום הטבות של אם חד הורית, כי אני נחשבת לנשואה", הסבירה.
שולה הגיעה לבית הדין הרבני לקבל גט לאחר שכל שאר העניינים סודרו בבית משפט לענייני משפחה. לטענתה בית הדין נתן לבעלה את הפתח לסחוט אותה. "הגעתי כדי לקבל את הדין ופתאום הם רוצים לשמוע אותו. אותי לא היה להם זמן לשמוע. זה היה משפיל. הוא התחיל להמציא חובות שאני חייבת לו על אף שיש פסיקה מבית משפט שאומרת שכל העניינים סודרו ביננו. הוא פשוט סוחט אותי. עד שהוא לא יהיה מרוצה מכל מה שהוא רוצה בתמורה לגט שלי אני כבולה".
לטענתה, יחס הדיינים היה מזלזל ומשפיל. "לקח לי המון זמן להתגבר על העלבון. באותן 15 דקות שהיינו שם, נכנסו בערך חמישה אנשים בעניינים אחרים, קוטעים את רצף הדיבור. ולאחר שבעלי אמר את השקרים שלו אני רציתי להגיב אבל אמרו לנו לצאת החוצה, כי פתאום היה להם עניין חשוב יותר לטפל בו. בסוף בלי לשמוע אותי, הם החליטו שעד שלא נסדר את העניינים הכספיים אין מה לדבר על גט. הם שמעו את הבעל שלי מאיים עלי, אומר לי שיפוצץ אותי אבל זה לא הזיז להם. ביקשתי שיכתבו את זה בפרוטוקול".
שולה תהתה: "למה לא נותנים לו עונש כמו קנס? מאסר אני לא מבקשת, כי הוא ירצח אותי, אבל משהו".
כאשר בית הדין הרבני מעוניין לנקוט בפעולות נגד סרבן גט יש אפשרות לעשות זאת בכוחו כוח רב. הלפרין-קדרי הסבירה: "הוא יכול להטיל סנקציות מכוח חוק ולשלול את רישיונו או את רישיון המקצוע שלו. הוא יכול להגביל לבן זוג את חשבון הבנק או למנוע את יציאתו מהארץ. הוא אפילו יכול לשלוח אותו למאסר". אבל נראה כי בתי הדין הרבניים מעדיפים לנקוט דרכים אחרות.
לפנייה לכתב/ת 
