הידד, אני קורא (זבל)

הוועדה לקידום מעמד הילד בכנסת דנה אתמול בהצעת האגודה הבינלאומית לזכויות הילד (אב"י) להטיל פיקוח על ספרי הילדים ולמנוע פרסום של ספרים בעלי מסרים לא חינוכיים. אגודת אב"י פנתה לכנסת בעקבות פניות של גננות, שהצביעו על ספרי ילדים בעלי מסרים ותכנים בעייתיים, שפה קלוקלת וכו'. בתום הדיון הוחלט כי אין להפעיל צנזורה על ספרי ילדים, אך הוועדה תבעה מהגננות ומהמורים, כמו גם מההורים, לגלות אחריות בעת רכישת ספרים.

רות פינה, חוקרת ספרות באב"י, אמרה לוועדה כי אי אפשר לדרוש מההורים לגלות בעצמם את המסרים השליליים הנמצאים בחלק מספרי הילדים. "יש דברים מדאיגים ביותר בספרות הילדים, כמו אי-קבלת האחר, תופעות של אלימות וגזענות, ערעור הסמכות ההורית ועוד. אבל מה אפשר לדרוש מההורים? אין להם כלים לדעת מה יש בכל ספר שהם קונים. לכן, אני מציעה שעל כל גב של ספר תיכתב תמצית העלילה".

לדברי מנהלת מחלקת פניות ציבור באב"י, רונית בר-שלום, "בעקבות בדיקה גילינו שאין שום הסדר או פיקוח על הוצאות הספרים. אנחנו לא מציעים צנזורה אלא איזשהוא יעוץ או ליווי של יועצים חינוכיים או פסיכולוגים לתהליך הפקת הספר, כי אנו מרגישים ורואים שגם הצרכנים - כלומר, ההורים - הם קהל שבוי".

"ערימות של פשע"

סופר הילדים יהודה אטלס גילה לוועדה כי בישראל מתפרסמים מדי שנה 1,400 ספרי ילדים – מהם, להערכת ארגון סופרי הילדים, אולי 20 אחוז שווים את הנייר עליו הם מודפסים. "הבעיות המרכזיות בספרים הן אלימות וגזענות", אמר. "לצערנו, הילדים היום קוראים מעט – ובעיקר, מעט ספרים ראויים. אבל אסור שתהיה צנזורה. ישנם ספרי אלימות כמו 'מקס ומוריץ' או 'יפתח המלוכלך', שעוזרים לילדים להתמודד עם הפחד באמצעות הומור. אלו ספרים שנוגעים בפחדים של כולנו. בטלוויזיה נשפכות בכל יום ערימות של פשע, אלימות גלויה ועוד, אז איך אפשר לומר שהספרים הללו יזיקו למישהו? הצעתנו היא לתמוך בגופי הביקורת שמבקרים את הספרים – בטאוני ספרות הילדים, שני אתרי האינטרנט שעוסקים בביקורת ספרות ילדים – אבל לזה אף אחד לא מוכן להקצות כסף".

בדיון אף הוצג דו"ח של מרכז המידע בכנסת שפנה לסופרים, אנשי אקדמיה ומבקרי ספרות ילדים, מהנחשבים בארץ, שנשאלו האם לדעתם יש להטיל צנזורה על ספרות ילדים. תשובתם, עולה מהדו"ח, היתה שלילית ונחרצת. ואילו סקר לא מייצג שהוצג אתמול הראה כי מרבית ההורים אינם טורחים לקרוא את ספרי הילדים שהם רוכשים, ושמעל ל-60 אחוז מההורים לילדים בגיל הרך נתקלו במסרים שליליים בספרים שהקריאו לילדיהם.

"שטח פרוץ לחלוטין"

בין התלונות שהוגשו לאב"י היו פניות רבות לגבי ספרו של הסופר מאיר שלו 'אריה בלילות'. רונית בר-שלום: "מאיר שלו הוא סופר מפורסם ומוערך ושמו מהווה חותמת עבור הרבה אנשים – לספר שהוא טוב וראוי. אנשי חינוך שניתחו את הספר הגיעו למסרים מיניים שלא היינו חושבים עליהם, וביקשנו לערוך דיון. לכן, אנו מנסים לחדד את האחריות של הגורמים המתאימים, אם זה הורים או הוצאות ספרים, שזה שטח פרוץ לחלוטין.

"יש כיום תפיסה שספרים זה דבר מבורך ונפלא ואין צורך לפקח עליהם. השיח כיום הוא על פיקוח על טלוויזיה ופרסומות, אך בספרים יש פוטנציאל גדול אף יותר להחדיר תפיסות וסטריאוטיפים ודעות קדומות. לכן, חשבנו שצריך ייעוץ וליווי של פסיכולוגים או אנשי חינוך – אולי באמצעות פיתוח של מערכת ייעוץ כזו בכל הוצאת ספרים. כמו שיש משחקים שמתאימים לגילאים שונים, כך אולי צריך לציין על הספר לאיזה גיל הוא מיועד".

מאיר שלו אמר אתמול בתגובה: "אני חושב שזכותם המלאה של אנשי חינוך להודיע שספר כלשהו מסוכן, מזיק ופסול למאכל אדם. אבל לא ברור לי מדוע הכנסת עוסקת בנושא. מוסד פוליטי צריך להתרחק מצנזורה ופיקוח על יצירות ספרותיות, ואני מתפלא על ח"כ רן כהן – שרוממות הדמוקרטיה בגרונו – העומד בראש הוועדה שדנה בספר ונתן ידו לאירוע לא דמוקרטי כזה. כל הסיפור מזכיר לי את הימים שבהם גננות וספרניות אמריקניות, ובראשן לואיזה מיי אלקוט, מחברת 'נשים קטנות', דרשו לסלק את ספרו של מרק טווין 'הקלברי פין', מבתי הספר ומהספריות בטענה שהוא לא חינוכי וכולל ערכים פסולים".