"המודיעין האמריקני כשל בהערכותיו על עיראק"

המודיעין האמריקני טעה כמעט בכל ההערכות שלו ערב המלחמה בעיראק. כך קבעה ועדת החקירה המיוחדת שמינה הנשיא בוש, שממצאיה פורסמו הערב (יום ה').

בדו"ח שיוגש לנשיא, נכתב כי ועדת החקירה התבססה גם על ממצאים של ועדות חקירה שהוקמו לצורך הענין בבריטניה, אוסטרליה וישראל. "דו"ח ועדת באטלר על איכות המודיעין הבריטי היה מקור חשוב עבורנו, כמו גם העבודה של ועדות אוסטרלית וישראלית", נכתב בדו"ח.

הדו"ח קובע: "בגלל קריסת הכלכלה והתשתית של עיראק עקב הסנקציות, סדאם הורה באופן חד צדדי להשמיד את מאגרי הנשק הכימי והביולוגי בשנת 1991 ובחר להתמקד בהקלת הסנקציות לפני שיחזור לפיתוח נשק להשמדה המונית".

מדוע בכל זאת לא הודיע סדאם חוסיין על המהלך ולא איפשר לעולם לדעת את האמת? "בניסיון להפגין כוח, הן בתוך עיראק והן כלפי איומים איזוריים כמו איראן וישראל, עיראק בחרה לערפל את התשובה לשאלה האם יש לה נשק להשמדה המונית. מכך נבעה קביעת המודיעין האמריקנית ושירותי מודיעין רבים אחרים ברחבי העולם, האמינו שעיראק ממשיכה להחזיק נשק לא קונוונציונלי, בעיקר בגלל שעיראק התנהגה כאילו יש לה נשק כזה", קובע הדו"ח.

"טעויות כמעט בכל ההערכות"

למרות זאת הוועדה מעריכה כי סדאם היה "נחוש לשים יד על רכיבים של תוכניות לנשק להשמדה המונית, כך שיוכל להפחיד את אויביו ולהרתיע יריבים פוטנציאליים כמו איראן, ישראל וארה"ב".

הדו"ח מוגש בתום שנת עבודה, ומציע לבוש 74 המלצות כיצד לשפר את קהילת המודיעין של ארה"ב. מיד בתחילת הדו"ח קובעים מחבריו: "הגענו למסקנה שקהילת המודיעין טעתה כמעט בכל הקביעות שלה ערב המלחמה לגבי הימצאות נשק להשמדה המונית. זה היה כשלון מודיעיני גדול. הסיבות העיקריות היו חוסר יכולת של קהילת המודיעין לאסוף מידע, שורה של שגיאות בניתוח איזה מידע ביכולתה לאסוף, וכישלון בהבהרת השאלה עד כמה הניתוח התבסס על הנחות ולא על ראיות.

"בנושא כל כך חשוב אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כשלונות בסדר גודל כזה. אחרי בחינה מעמיקה, הוועדה לא מצאה עדויות לכך שקהילת המודיעין סילפה את העובדות לגבי הנשק להשמדה המונית. מה שאנשי המקצוע במודיעין אמרו לך (לנשיא בוש) לגבי התוכניות של סדאם חוסיין, זה מה שהם האמינו. הם פשוט טעו", דברי הדו"ח.

אחת השאלות שהטרידו את הנשיא בוש, כשמינה את הוועדה המיוחדת, היתה לא רק הנושא העיראקי, אלא האם המודיעין האמריקני טועה גם בהערכותיו לגבי איומים אחרים דוגמת צפון קוריאה ואיראן.

בדו"ח צויין: "יש לנו חדשות טובות וחדשות לא טובות. החדשות הרעות הן שאנחנו יודעים בצורה מטרידה מעט מדי על תוכניות הנשק ואפילו פחות מזה על הכוונות של רבים מיריבינו המסוכנים ביותר. החדשות הטובות הן, שיש לנו כמה הצלחות מודיעיניות מוצקות, בעיקר תודות לטכניקות חדשניות של סוכנויות המודיעין. הבדיקה שיכנעה אותנו שיש צורך בשינויים דרמטיים כדי למנוע כשלונות בעתיד".

הפרק שדן ביכולות המודיעינית האמריקנית מול איראן וצפון קוריאה, אינו מופיע בחלקו הגלוי של הדו"ח.