החופשה נהרסה בגלל "בילוי" במעלית תקועה
קצין הביטחון של מלון "פרדייז" באילת טען כי "זה דבר שבשגרה", אבל השופטת פסקה כי בני משפחה שנתקעו 20 דקות במעלית ללא מיזוג, אזעקה או תאורת חירום יקבלו פיצויים בגובה 10,000 ש"ח
בחודש שעבר נדון בבית המשפט לתביעות קטנות באילת מקרה יוצא דופן: בית המשפט התבקש להורות לבעלי מעלית ולאחראים להפעלתה לפצות נוסעים שנתקעו בה.
ארבעה בני משפחה תבעו מבית המלון "פרדייז קלאב" לפצות אותם בגין נזקים, סבל ועוגמת נפש שנגרמו להם בעת שנתקעו במעלית המלון. הארבעה, שמצאו עצמם ביום השני לשהותם במלון נעולים חסרי אונים במשך כעשרים דקות במעלית בין שתיים מקומותיו, טענו כי היו שרויים כל אותה עת במצוקה קשה.
השופטת דפנה בלטמן-קדראי שדנה בתביעתם, קבעה כי בית המלון וחברת פתאל המנהלת אותו נושאים באחריות לאירוע, וחייבה אותם לשלם לתובעים פיצויים בסך 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה, ועוד 1,000 ש"ח הוצאות משפט.
אחד מן התובעים סיפר בעדותו בביהמ"ש כי "היה מאד מחניק במעלית, שהגודל שלה מטר על מטר. לא הייתה תאורת חירום ומערכת האזעקה לא פעלה. ניסנו להזעיק עזרה. כל הדפיקות בדלת, במשך קרוב ל-20 דקות, לא הועילו. האוויר שלנו נגמר, בחוץ היה חום של בין 38 ל-40 מעלות, לא היה מיזוג, היה ממש מחניק. לאחר 20 דקות החשמל חזר לכמה שניות, פתחתי בכוח את המעלית וחילצתי את בני משפחתי. אחד מהם, שהוא חולה לב, איבד את ההכרה והתקשה לנשום. צעקתי, וקצין הביטחון של המלון הגיע וביצע בו החייאה עד שהגיע אמבולנס של מד"א. היינו בשוק, הוא התמוטט מול העיניים שלנו".
"זו הייתה פשלה גדולה", אמר תובע אחר. "אנו יודעים שמעלית יכולה להיתקע, אבל בצורה כזו - ללא תאורה, ללא אוויר, ללא אזעקה? רעדתי כולי. הייתי בטוח שאני הולך למות". עדה נוספת שתיארה את "הדרמה" אמרה "איבדתי את הצבע שלי. בחיים שלי לא הזעתי כמו שם".
השופטת: הוכחה רשלנות
קצין הביטחון של המלון ניסה להמעיט בחומרת האירוע: "מעלית נתקעת. זה דבר שבשגרה ואני לא חושב שיש פה מישהו שלא נתקע במעלית. זה לא דבר שצריך לעשות ממנו סיפור כזה".
השופטת, שלמדה מעדויות עובדי חברת שרות המעליות "כפיר", כי הם התריעו בעבר על בעיה בלוח החשמל של המלון, קבעה כי הוכחה רשלנות מצד הנתבעות. "אין זה סביר", אמרה, "שבמלון כלשהו תיתקע מעלית לפרק זמן כנטען, ללא שניתן יהיה להזעיק חילוץ וללא שאנשי המלון ידעו על התקלה".
"שוכנעתי", כתבה בנימוקים לפסק הדין, "כי לתובעים נגרמה עוגמת נפש רבה, שהשפיעה על אפשרות ההנאה מהחופשה, וכי לא רק שהם לא נהנו מהחופשה, אלא שאף סבלו סבל רב".
