נתניהו: נגיע לעשיריה הפותחת בעולם ברמת החיים
בתום שנתיים לכהונתו כשר אוצר, מצהיר נתניהו: "אני מבקש להציב יעד - להגיע תוך 10 שנים לעשיריה הפותחת בעולם ברמת החיים ובהכנסה לנפש, לשפר את רמת החיים במדינה ולהשיג את הממוצע של מערב אירופה", ומודה: "כשהייתי ראש ממשלה, לא הורדתי מסים ולא ריסנו את הוצאות הממשלה - וזו הייתה טעות מג'ורית"
"אני מבקש להציב היום יעד לעשור למדינת ישראל - להגיע תוך 10 שנים לעשיריה הפותחת בעולם ברמת החיים ובהכנסה לנפש, לשפר את רמת החיים של כל אזרחי המדינה ולהשיג את הממוצע של מערב אירופה". כך אמר היום שר האוצר, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בתום שנתיים לכהונתו בתפקיד.
עוד אמר נתניהו: "לפני שנתיים, כשהמשק עמד על סף קריסה כלכלית, אנחנו הצגנו תכנית להבראת כלכלת ישראל ונתנו תחזיות מסוימות. היו שגיחכו, היו שתקפו, היו שביטלו, אבל היום אנחנו כמובן יכולים למדוד את התוצאות. אינני מתכוון להתעכב על השנתיים שעברו, אף על פי שאגע בזה אבל עיקר מעייני זה לשנתיים הקרובות, ובעצם לעשר השנים הקרובות".
"נמשיך בהורדת מסים ובהפרטות"
לדברי נתניהו, המהלכים שבוצעו עד עתה היוו את השלב הראשון בתוכנית הרב-שנתית. הוא הדגיש כי המפתח להצלחת התוכנית הוא המשך הצמיחה במשק, המותנה בהמשך יישום מדיניות של כלכלה חופשית, לרבות הורדת מסים, ביטול מונופולים, מעבר מקצבאות לעבודה, קיצוץ בבירוקרטיה, הפרטת חברות, והגברת התחרות במשק.
נתניהו ציין מדינות קטנות כמו אירלנד וסינגפור שזינקו קדימה בשנים האחרונות, עברו את ישראל שנותרה מדשדשת, והגיעו לפסגת הכלכלה העולמית. "תחילה הייתה במדינות אלה עלייה מתונה במדד אי-השוויון בגלל המעבר ל'תרבות עבודה', אך מיד לאחר מכן הן הקטינו את הפערים, העלו את רמת החיים של אזרחיהם, ומחקו את העוני כמעט לחלוטין", אמר נתניהו בהתייחסו לביקורת על כך שמדיניותו מגבירה את העוני ואי-השוויון.
נתניהו הדגיש כי בכוונתו להמשיך בקו של הורדת מסים, ריסון הוצאות הממשלה, והמשך ההפרטות, כשעל הפרק עומדות הפרטת חברת בזק, בנק לאומי , הפרטת ופיצול בז"ן, והשלמת תשתית כבישים מהירים ורכבות.
הרפורמות המתוכננות להמשך הן רפורמה בניהול מקרקעי ישראל, בשדות התעופה בישראל, השלמת הרפורמה בחברת החשמל, הפרטת תעשייה אווירית, הפרטת התעשייה הצבאית ועוד כעשרים רפורמות נוספות. זאת, בנוסף לרפורמה בחינוך ובשלטון המקומי ובעתיד, לדבריו, גם במבנה תקציב משרד הביטחון.
עוד הציג נתניהו את החזון שלו למהפכה חברתית-כלכלית בפריפריה. מהפכה זו כוללת את חיבור הנגב והגליל (כמו גם את ירושלים) לגוש דן באמצעות רשת רכבות ארצית; מהפכת תעסוקה בתיירות באמצעות מיזמי ענק של תיירות בגליל ובאילת; וצמצום הפער הדיגיטלי בפריפריות באמצעות תוכנית של מחשוב לכל ילד.
"טעות מג'ורית שלי"
נתניהו הדגיש כי יש לדבוק במדיניות הכלכלה החופשית, וציין כי באירלנד התמידו בכך תוך-כדי חילופי ממשלות לאורך תקופה של כחמש עשרה שנים.
"כשהייתי ראש ממשלה, לא הורדתי מסים ולא ריסנו את הוצאות הממשלה – זאת הייתה טעות מג'ורית. עכשיו כשבאתי כשר אוצר ב-2003, באתי עם אותו ניסיון שצברתי אחר-כך", אמר.
נתניהו ציין כי לפי תחזיות ה"אקונומיסט" לצמיחת משקי המערב בשנתיים הקרובות, הצמיחה בישראל בשנתיים הקרובות תהיה הגבוהה ביותר במערב".
"עלייה מדהימה בהיקף הקצבאות"
"עד לאחרונה (לפני התוכנית הכלכלית שהונהגה לפני שנתיים) אנחנו העלנו מסים, הצנחנו מונופולים, דכאנו עבודה לטובת קצבאות, ניפחנו את המגזר הציבורי, הפסקנו להפריט, בלמנו תחרות וכתוצאה מזה קבלנו את ההיפך. במקום לצמוח - איבדנו שנים של צמיחה ולמעשה הנצחנו את העוני.
"מדיניות הקצבאות ללא הבחנה - גם לנזקקים האמיתיים וגם לנזקקים מדומים - הביאה לגידול עצום במקבלי הקצבאות בגיל עבודה ולשיעור השתתפות נמוך בעבודה - חצי מהאנשים לא עובדים. אנחנו הרגלנו במדיניות הזאת אוכלוסיות שלמות בתוכנו לא לעבוד, והדבר הזה מוביל בהכרח במוקדם או במאוחר לפגיעה בקצבאות שאנחנו רוצים לתת לנזקקים שלא יכולים לעבוד.
"הקצבאות הביאו אי צדק חברתי"
"כדי לממן קצבאות לאוכלוסויות שיכולות לעבוד ולא עובדות העלנו את שיעורי מס לאלה שעובדים, ושיעורי המס האלה גורמים לכך שמפעלים יקרסו או שיברחו לחו"ל. כתוצאה מזה יותר אנשים נפלטים למעגל הקצבאות, מה שגורם לנו להגדיל שוב את שיעורי המס, מה שגורם לעוד אנשים לצאת למעגל הקצבאות וחוזר חלילה, היינו במעגל קסמים שהביא אותנו באמת על סף קריסה כלכלית.
"מדיניות הקצבאות, במקום להביא צדק חברתי, הביאה לאי צדק חברתי, הגדילה את העוני ואי השיויון. כשאתה מפסיק את הקצבאות לאנשים שיכולים לעבוד, אתה מעלה זמנית את אי השויון ואחר כך אתה מוריד אותו. לקחת למישהו, נניח בחור בן 30 שיכול לעבוד, את הקצבה אז ברגע זה הוא מוגדר כעני. בסטטסיטיקה אתה רואה את העוני גדל. התחלה הוא לא עובד, עד שהוא מבין שאין לו ברירה ואחר כך הוא נכנס לעבודה".
"המעבר הוא קשה, זה כמו ניתוח כואב. הייינו במצב כואב לפני שנתיים. העוני התרחב, האי שויון התרחב, זה כואב. עכשיו כשאתה לוקח את זה זה גם כואב, אבל אחר כך מפסיק לכאוב, והחולה מתחיל ללכת. אנחנו סילקנו מהארץ קרוב ל 100 אלף עובדים זרים יש עבודה בבנייה, בחקלאות, בניקיון בשרותים. מעסיקים ישראלים משוועים לידים עובדות ישראליות. כלומר, המפתח להתקדמות שלנו זה לעשות את האבחנה הזאת: מי שיכול לעבוד שיילך לעבוד , מי שאינו יכול לעבוד נעזור לו".
פרץ: "הרזה הפך לשחיף"
יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, תקף בחריפות את דברי נתניהו ואמר: "נתניהו חזר אין ספור פעמים על שאיפתו שישראל תהיה כמו אירלנד. באירלנד שכר המינימום גבוה ומגיע ל-9 דולר, יותר מאשר בבריטניה וארה"ב. באירלנד ישנו מודל של שותפות בין המעסיקים, העובדים, הממשלה והארגונים החברתיים. אף אחד מהגופים הללו לא זז קדימה מבלי ליצור הסכמה עם הגופים האחרים. נתניהו מתנגד למודל הזה ואינו מסכים בשום פנים ואופן להעלאת שכר המינימום. לא מובן לי כיצד הוא רוצה להידמות לאירלנד.
"לפי נתוני הלמ"ס, שליש מהשכירים משתכרים שכר בושה של פחות מ-2,000 שקל. במשל השמן והרזה של נתניהו עם תחילת תוכניתו הכלכלית חל עדכון. הרזה הפך לשחיף המשתכר שכר רעב של פחות מ-2,000 שקל והוא סוחב על גבו את המיליונר שתפח והפך לסומו".
שוחט: "המספרים מופרכים מיסודם"
שר האוצר לשעבר, ח"כ אברהם (בייגה) שוחט (עבודה), אמר בתגובה לדברי נתניהו: "בשיעורי הצמיחה הקיימים ובמצב המדיני הקיים כיום המספרים עליהם מדבר שר האוצר מופרכים מיסודם, ומחייבים צמיחה שנתית של קרוב ל- 8% לשנה...ברוב השנים בהן כיהנו בנימין נתניהו ואריאל שרון כראשי הממשלה, למעט שנה אחת, הייתה הצמיחה לנפש קרובה ל-0 ובחלקם שלילית".
לדברי שוחט, "מעולם לא היה מצב בו עשרות אלפי אנשים לא קיבלו במשך חודשים רבים משכורות בשירות הציבורי. לא היה מצב בו במשך שלוש שנים כמעט ולא ניתנה פרוטה לסל התרופות. לא היה מצב בו בהינף יד קוצצו למעלה מ-50% מתקציבי המענקים לרשויות המקומיות החלשות, דבר שהביא לקריסתן הכלכלית ולהורדת רמת השירות". לדבריו, "באם הכיוונים שמציע שר האוצר יימשכו נמצא את עצמנו במדינה בה הממשלה מסתלקת מאחריות לאוכלוסיות רבות, רמת אי השוויון גבוהה מאוד ויגדלו דורות שלמים של עניים חסרי השכלה וחסרי שירותי בריאות ונהייה רחוקים מאוד מהמדינה עליה חלמנו".
לפנייה לכתב/ת 
