"הוא היה כמעיין המתגבר"

הלם ואבל השתררו הבוקר (ג') בקהילת המוזיקה בישראל, שהתמודדה בתקופה האחרונה עם מותם של יוצרים רבים וחשובים ובתוכם נעמי שמר, עוזי חיטמן, אריק לביא, ונאלצת להיפרד כעת גם מאהוד מנור, מהאהובים שביוצרים בישראל.

ראש הממשלה, אריאל שרון, העושה בוושינגטון, פירסם הודעה מיוחדת בעקבות מותו של הפזמונאי אהוד מנור: "הלך לעולמו אחד מענקי הזמר והשירה בישראל. אהבתו של מנור למילה הכתובה, לצליל המולחן ולחיבור המופלא ביניהם הייתה אינסופית. בכישרון, בחדות, בוירטואוזיות ובסקרנות אין קץ טיפל מנור בשפה העברית ובנו, הישראלים מכל זוית אפשרית. אנו נפרדים ממנו במילותיו שלו: 'איך שימרנו את הטעם, איך הלב היכה כמו רעם'".

שרת החינוך התרבות והספורט לימור לבנת ספדה למנור: "זה יום אבל לישראל, אחד מגדולי היוצרים של התרבות העברית החדשה הלך מאיתנו בטרם עת. מנור העשיר אותנו במאות שירים ותרגומים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית. לא ניתן אפילו להעלות על הדעת עד כמה היה עולמנו דל אילולא התהלך בינינו וכתב לנו עוד ועוד. הלב הרחב הזה שנתן לעם ישראל כל כך הרבה נדם ולא נותר אלא חלל עצום וגעגוע לילד מבנימינה שזוהרו נגע בנו. יהי זכרו ברוך".

מבית הנשיא נמסר כי "נשיא המדינה, מר משה קצב ורעייתו, מביעים את כאבם וצערם על פטירתו בלא עת של אהוד מנור - מגדולי המלחינים והיוצרים של הזמר הישראלי. אהוד מנור ביסס וחיזק את המכנה המשותף בחברה הישראלית ונתן ביטוי איכותי לרגעי השמחה והצער שליוו אותנו בחיי המדינה. אהוד מנור היה אחד המעצבים הבולטים של התרבות הישראלית, יהיה זכרו ברוך. אנו מביעים את תנחומינו למשפחתו ולמוקיריו".

המשנה לראש הממשלה, השר שמעון פרס, הספיד היום את אהוד מנור: "אהוד היה עשוי מצלילים ומשירים. כולו היה שירה מהלכת, מוזיקה מצלצלת, קולו היה מלא בשירים מרוממי נפש ומעצבים נשמה. בחייו עברו עליו אירועים קשים שגם אותם ביטא בשירה. שיריו היו סיפור מהלב אל הלב. זהו אובדן גדול לשירה ולתרבות הישראלית. גם אחרי לכתו שיריו יתנגנו בליבנו עוד ועוד".

ח"כ גילה פינקלשטיין, חברת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, הורתה למנהלי בתי הספר בארץ להקדיש שעה לזכרו של אהוד מנור. "אהוד מנור סימל את כל הטוב של הארץ הזאת, את הישראלי היפה, ויצירותיו הן סמל להזדהות חוצת מחנות".

השר מתן וילנאי: "אני המום וכואב את לכתו בטרם עת. שירת חייו מותירה אותנו כואבים, עם מורשת מפוארת של שירים המלווים אותנו בכל חיינו. היכולת של מנור לרגש את כולנו תהיה נצורה בליבנו".

השר שאול מופז: "הוא אחד המשוררים והפזמונאים הבולטים של מדינת ישראל והשאיר את חותמו על התרבות. שיריו נגעו לנפשם של כל האזרחים במדינה. הוא היה אדם שאהב את ארץ ישראל, את הדמויות שבה. שיריו 'אין לי ארץ אחרת' ו'אחי הצעיר יהודה' השפיעו עליי באופן אישי ועל רבים מתושבי מדינת ישראל. אנו מתאבלים על פטירתו, אני בטוח ומשוכנע ששיריו ייחרטו בליבותיהם של אזרחי ישראל לעולמי עד".

"הוא הותיר אותנו שבורי לב"

נורית הירש, חברה קרובה ושותפה ללא מעט שירים בהם "הבתים שנגמרו ליד הים", "בשנה הבאה", "רק בישראל", "אי שם" ו"בלדה לשוטר", אמרה: "אני מרגישה יתמות ואני כועסת עליו. היו לנו כל כך הרבה תוכניות משותפות לעתיד. רק אתמול נפגשנו, ישבנו אצל יפה ירקוני עם שושיק שני ועפרה ודיברנו על כל אלה שאיבדנו השנה. אמרתי לו: 'אהוד, דיר באלאק, תשמור על עצמך. אני לא רוצה לאבד את החברים הכי טובים שלי'. הייתי אמורה בקרוב להתארח בתוכנית שלו ושל עפרה במסגרת פסטיבל 'ימי זמר' בחולון ואפילו כתבתי במיוחד שיר לנכדה שלו, מה שמאוד שימח אותו. סיימנו לכתוב יחד שיר בדיוק לפני שבועיים לזמר חדש בתחילת דרכו בשם לירן טל, ואתמול בדיוק התלבטנו על השם. דיברנו על תוכניות לעתיד והוא הותיר אותנו שבורי לב.

"אהוד הוא חלק ממני, כמו אבר בגוף. אני לא יודעת מה עושים עם זה שהוא איננו. קבענו להיפגש הערב מחוץ להיכל התרבות בפתח תקווה שם אמור להתקיים טקס חלוקת פרסי 'הסרט שלנו'. השיר שלנו מתוך 'השוטר אזולאי' היה מועמד לפרס ודיברנו על הסיכויים. מה עושים עכשיו?".

הפזמונאי דן אלמגור מספר: "אהוד, נעמי שמר ואני נולדנו שלושתנו ב-13 ביולי. זה תמיד היה משונה בעינינו ששלושה פזמונאים שכמותנו נולדו באותו התאריך. נעמי היתה קשישה ממני בחמש שנים ואהוד היה צעיר בשש, נותרתי לבד ומה שנשאר הוא רק לקונן. אהוד היה אחד האנשים הכי פוריים והכי מגוונים שהכרתי. הוא היה שייך לדור תחתיי, הדור של הביטלס, והכשרון הגדול שלו היה המרחב העצום של הדברים שעשה. הוא תרגם עשרות מחזות זמר מ'עלובי החיים' ועד 'שיקגו', ולצד זה גם את שייקספיר ומולייר ומחזות מודרניים, הוא נגע בגל הקל ובטלוויזיה, ואין נושא בעולם שהוא לא כתב עליו. הוא היה קל כתיבה ואף פעם לא הבנתי איך הוא מספיק כל כך הרבה - גם להופיע מדי יום ברדיו, גם לתרגם, גם לכתוב, גם לא להפסיד את ההצגה היומית וגם להופיע בערב לפני קהל. איש חרוץ ומגוון ווירטואוז בכל הסגנונות. אנחנו מתחילים להישאר לבד, זה פשוט לא נתפס".

"פתח לי דלתות"

בועז שרעבי, ששר והלחין עשרות משיריו של מנור, אמר ל-ynet: "זו מכה, אני פשוט לא יכול לעכל. הוא היה קודם כל ומעל הכל בן אדם. הוא פתח לי דלתות בתקופה שבה לא כל כך התאקלמתי בשואו ביזנס בישראל. כל מי שפנה אליו, הוא קיבל אותו בזרועות פתוחות בחום ובאהבה. הוא היה איש אוהב ואהוב. הוא היה כמעיין המתגבר, אגדה בחייו, זה בלתי נתפס וכואב מאוד לומר עליו 'היה'. זו אבידה גדולה, אני מקווה שהקב"ה ישמור עליו ועל משפחתו".

חברו הטוב של מנור יואב גינאי הספידו: "אהוד ליווה אותי מהרגע שהגעתי ל'קול ישראל' כילד בן 15. הוא היה מורה, מדריך וחבר. הוא היה איש נדיר באופן שלא הכרנו, באנרגיות שלו ובמעיינות היצירה. כשהוא קיבל את פרס ישראל כתבתי לו שיר עם חנן יובל - את 'איש המעיין', שדיבר על היכולת שלו לגעת בכל אחד מאיתנו במילים, בשירים, בעוצמות שלא מוכרות. השירים שלו נכנסו למחזור הדם של כולנו ולא יצאו משם. הוא תמיד היה קשוב לקולות מהעולם ולקולות צעירים, הוא הכיר כל דבר חדש שיצא ולאורך כל השנים נהג להרים טלפונים לאמנים ועודד אותם".

אריאל זילבר: "חשבתי שהוא יחיה לנצח. יש לי שיר אצלו בעבודה. הוא אמר שהוא עובד עליו אז כל הזמן חיכיתי לטלפון ממנו, שיגיד מה קורה עם השיר. היה לו כשרון גדול לכתוב מנגינות. הייתי אומר לו 'אהוד יש לך שיר'? אז הוא היה אומר לי – 'קודם תביא לי מנגינה'. רק לקראת הסוף הוא כבר התחיל לשלוח לי שירים כתובים בלי מנגינות. הפעם האחרונה שנפגשנו היתה כשהוא הוציא אוסף שירים והוזמנו לתוכנית טלוויזיה אצל יאיר לפיד, באנו כל הזמרים ועשינו לו כבוד. היינו צריכים לקצר את השירים בגלל שהיו כל כך הרבה מהם והוא מאוד התנצל. הערצתי אותו על החריצות שלו, הוא עשה בלי סוף דברים. תמיד היה עובד על פרויקט, כותב מחזה, הולך ללמד או ללמוד. הכי שיגע אותי איך שהוא היה עובד – הייתי מנגן מנגינה ועל המקום הוא היה כותב את המשפט הראשי של השיר. הוא היה רגיש מאוד, קולט כל הרגשה שיש במנגינה ומיד שם לה מילים".

קובי אושרת: "אני עכשיו בבית שלו ומסתכל על התמונות, ופשוט לא יודע איך להתחיל, ומה בכלל להגיד. כל מילה נראית חסרת משמעות. על הפסנתר שלי מונח עכשיו שיר שנשלח אלי אתמול, שאנחנו אמורים לכתוב יחד לפסטיבל המחול בכרמיאל. זה כל כך פתאומי, בן-אדם בריא, מאושר, לא היה שום סימן. אתמול בערב עוד דיברתי איתו. צריך להסתכל על התמונות ולהקשיב לשירים. כמה שאהוד היה איש של מילים, המילים במקרה הזאת חסרות משמעות. השנה האחרונה היתה שנה לא קלה, אולי יש הפקה גדולה בשמיים שמישהו צריך את כל הכוחות שם".

"משפחה של כל אחד"

צביקה פיק: "זה יום עצוב במיוחד, יום עצוב לכל אדם בארץ. אהוד מנור שכתב לכולם, תרגם לכולם, עבד עם כולם, הפך, כמו בשבילי, למשפחה של כל אחד בארץ. עם כמות השירים היפים ביותר שהוא כתב, אתה מרגיש כאילו קרה לך אסון אישי. אני עבדתי איתו כבר מ'שיער' שבו התחלתי את הקריירה שלי והוא כתב לי את 'אני אוהב אותך לאה', מדובר בשירי נצח. אני שר את השירים שלו בהופעות היום לילדים קטנים ששרים ויודעים מכירים כל הברה וכל מילה. השנה האחרונה נוראית, כל האמנים הגדולים, הכותבים, אנשים שאתה גדל איתם ועובד איתם והולכים לפני הזמן, הרבה לפני הזמן. זה נורא ואיום".

ריקי גל: "הוא ילווה אותנו עוד שנים ארוכות כי הוא נצחי, ילד נצחי, פעלתן נצחי, שסיפר את סיפור חיינו ברגישות כ"כ גדולה. הוא כתב על אהבה, אהבה לארץ, אהבה בין בני זוג, אהבה למשפחה. אני אוהבת את כל שיריו, את השפה שהוא משתמש בה, את האהבה שלו לשפה. הוא כל הזמן אהב וכל הזמן אהבו אותו, מבט העיניים שלו היה כובש לב וממיס אותך".

לתיאטרון "הקאמרי" של תל-אביב תרגם אהוד מנור 22 מחזות ובהם "קופנהגן" מאת מייקל פריין, "אוליאנה" מאת דיוויד מאמט, "יחסים מסוכנים" מאת כריסטופר המפטון, ועוד. מנכ"ל תיאטרון נעם סמל אמר: "הוא היה אדם נפלא, מפרגן מאוד, מה שלא מקובל בעולם האמנות, ובעל רמת סקרנות וידע נדירים. הוא ידע כל מה שמתרחש על במות העולם אם זה בלונדון, ניו-יורק, רומא או פריז, היה תמיד מעודכן ומתעניין. היה לו כשרון ענק כמתרגם והוא תמיד ליווה את החזרות והתאים את הטקסטים לשחקנים בכדי שירגישו בתוך הטקסט הכי נוח שאפשר ובכך יאפשרו לשפה לזרום ולהיות קולחת. אהבתי והערכתי אותו, הוא היה מענטש".

המחזמר האחרון שתרגם מנור היה" שיקגו" שעלה בשנה שעברה בתיאטרון בית ליסין וזכה להצלחה רבה. מנכ"לית התיאטרון, ציפי פינס, אמרה: "אהוד ודן אלמגור היו הראשונים שתרגמו את שייקספיר לעברית מדוברת וקולחת. ב'בית ליסין' העלנו את 'אילוף הסוררת' על פי תרגום שלו. אנשים מכירים בעיקר את הפזמונים שלו אבל אהוד מנור היה איש תיאטרון לא פחות. היה לו דוקטורט בתיאטרון והוא לקח את התיאטרון מאוד ברצינות. הוא תרגם מחזות מכל גווני הקשת והוא מאוד אהב מחזות זמר. הוא היה בן-אדם גדול עם לב גדול והידיעה על לכתו פשוט כואבת".

הזמרת אילנית, לה כתב מנור בין היתר את "אי שם", השיר הראשון שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון בשנת 1973, אמרה: "קשה לי לדבר על אהוד בזמן עבר, הוא כל כך חי. זה פשוט לא יכול להיות. איך אדם שנמצא בשיא היצירה שלו פשוט מפסיק. זה לא פייר. אהוד היה איש צנוע ורגיש ואני חבה לו תודה עצומה על הקריירה היפה שהוא עזר לי לבנות בעזרת השירים שכתב לי. הוא כתב את השירים הראשונים ששרתי עוד בתקופת 'אילן ואילנית', אינספור שירים מ'איה הגן' דרך 'ללכת שבי אחריך', 'בשנה הבאה', 'אם ובנה' וכמובן 'הנה ימים באים'. עשינו יחד אלבום שלם של שירים ברזילאיים שהוא תרגם ברגישות רבה כאילו הוא נולד וגדל בברזיל. פגשתי אותו ממש לאחרונה במופע לילדים שעשיתי והזמנתי אותו ואת הנכדים שהיו משאת חייו. זו אבידה עצומה, שנה ארורה היתה לנו".

מנור, חתן פרס ישראל, היה גם זוכה פרס מפעל חיים למשורר בתחום הזמר העברי שהוענק לו בשנת 1994 מטעם אקו"ם. יו"ר אקו"ם, יוריק בן-דוד, אמר ל-ynet: "אני המום וכואב. איבדתי חבר. אין לי ספק שמכינים הפקה גדולה שם למעלה". יל פי נתוני האיגוד, בארבע השנים האחרונות היה אהוד מנור היוצר המושמע ביותר בכל רשתות הרדיו בישראל. מנור כתב 1,250 יצירות בעברית ותרגם מלועזית לעברית 620 יצירות.

אהוד מנור היה פזמונאי, מתרגם ומעבד של שירים, מחזות ומחזות זמר, אך אהבתו היתה נתונה לכל תחומי היצירה באשר הם, ובתוכם גם במחול. הכוריאוגרף רמי באר אמר הבוקר: "הוא ליווה אותי ואת להקת המחול הקיבוצית לאורך שנים. המפגש הראשון שלי איתו היה לפני 20 שנה כשתכננו את המופע 'קרנבל החיות'. אהוד כתב על עכבר שמחפש זהות טקסט

יפהפה ומאוד מרגש שעד היום מקסים. הוא הגיע לכל המופעים שלנו וראיתי אותו לא פעם עם הנכדים. הוא בהחלט היה איש יקר. בן אדם".