האייטולות והגרעין

"ייסודה של מדינת ישראל הוא המאורע הנורא ביותר בהיסטוריה... די בפצצה גרעינית אחת כדי להרסה" (נשיא איראן לשעבר, האשמי רפסאנג'אני, בנאום שנשא בסוף 2001). "המשטר האיסלאמי הוא האופציה לישראל" (מנהיג המדינה, האייטולה עלי חמנאי, בתחילתה של אותה שנה). "הגידול הסרטני הקרוי ישראל צריך להיעקר מהאזור" (הנ"ל, בנאום שנשא לא מכבר).

אלה הם שלושה ציטוטים נבחרים מתוך נאומים מספר אשר מהם נשקף גורלה של ישראל, לו רק היה בידי מנהיגי איראן לעצבו. זה 18 שנה חותרת איראן בחשאי לבנות נשק גרעיני, ותחילה סברו המומחים כי מטרתה היא לאזן את האיום הגרעיני שנבע מעיראק. עכשיו, משעיראק הסדאמית נמחתה, לא יכול להיות ספק כי האיראנים שואפים לגזור מישראל את ההגמוניה הגרעינית במזרח התיכון. אם תצליח בכך, ישתנה אזורנו לבלי הכר. אין לישראל צורך בכוח גרעיני כדי למנוע את השמדתה, אבל פעמים אחדות התפתו שכנינו למחשבה כי יהיה בכוח צבאותיהם הגדולים להכריע אותנו. ההרתעה הגרעינית הישראלית איפשרה לערבים להשלים עם חוסר התוחלת שבניסיונות הללו ושיכנעה את סאדאת לעשות עימנו שלום.

המצב ישתנה כאשר איראן תהיה בעליה של פצצת גרעין. מתחת למטרייה גרעינית יוכלו סוכני טרור ואף צבאות סדירים לתקוף את ישראל בלי חשש מפני יום הדין. כל השכונה, הכוללת את עיראק, מדינות המפרץ, טורקיה והרפובליקות של מרכז אסיה, תתנהג באופן שקשה לחזותו. חששותינו מפני המעצמה האזורית הזאת נובעים לא רק מכוונותיה, אלא אף ממעשיה.

ארגון החיזבאללה הוא אגרופה של טהראן במזה"ת. החמאס והג'יהאד האיסלאמי סרים למרותה וממומנים על ידיה.

אריאל שרון לא היה צריך להסביר את כל זאת למארחיו האמריקנים, אבל בין האורח למארחיו ניטשה מחלוקת על מידת קרבתה של איראן לפצצה ועל האופן שבו יש לנהוג בה, אם יוגשם הרע שבתרחישים. ישראל חוששת כי בקרוב יתגברו מומחיה של איראן על כמה מכשולים טכנולוגיים, ומשעה שיצליחו בכך, תקצר דרכם לייצורו של נשק גרעיני.

לעומתנו סבורים מומחי הביון האמריקנים כי להישג הזה תגיע איראן לא לפני ראשית העשור הבא. דעתו של מוחמד אל-ברדעי, מנהל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ממוקמת בתווך: לפני חודשיים אמר כי אין בידי ארגונו הוכחות לכך שאיראן זוממת לייצר נשק גרעיני, אבל באותה נשימה גם קבע כי יש בידה הידע הנחוץ לשם כך, וכי אם אומנם תחתור להשיג נשק כזה, היא תוכל להשיגו בתוך שנתיים או שלוש שנים.

לאיראן יש טילים היכולים להגיע לישראל, ומנהיגה החדש של אוקראינה, ויקטור יושצ'נקו, אף העיד לאחרונה כי אישים בממשל הקודם בארצו מכרו לאיראנים רכיבים להרכבת טילים שכאלה. לפי עדותם של ראשי הביון הצבאי האמריקני, אפשר שבתוך 10 שנים יהיו בידי איראן טילים בליסטיים צולחי יבשות.

יש מומחים הטוענים כי המתח האידיאולוגי באיראן התרופף מאוד, כי בני הדור הצעיר בוחלים בתיאוקרטיה, וכי גורלם של כוהני הדת השולטים במדינה ייחרץ בקרוב. הצרה היא שהנבואות האלה נשמעות זה שנים אחדות, וכל אימת שמתגלים סימנים לרפורמה ליברלית, היא נהדפת על-ידי השליטים. מה נעשה אם הפצצה תשיג את הדמוקרטיזציה? כיצד ננהג אם בריטניה, גרמניה וצרפת, השלישייה האירופית המתדיינת עם איראן, תגיע לידי מסקנה כי אין ברירה אלא להכניס את המדינה המשוגעת הזאת למועדון המדינות הגרעיניות? ומה נעשה אם ארה"ב תיכנע להן, מפני שלא יהיה בכוחה לפתוח עוד חזית? אריאל שרון לא הביא עימו תשובות, ומסופקני אם יש לו כאלה.