מילון הכולסטרול: כל מה שצריך לדעת כדי להישמר

למרות הקונוטציות השליליות שמעוררת המילה כולסטרול, ללאהחומר השומני הזה, אנחנו לא יכולים לחיות. כולסטרול מיוצר רק על ידי בעלי חיים, ואינו מצוי בצמחים. גופנו מייצר כולסטרול במעבדה של הגוף – הכבד, ומצוי בכל תאי הגוף ובזרם הדם.

הגוף משתמש בכולסטרול כדי לייצר הורמונים רבים, בהם הורמוני המין, חומצות מרה וגם ויטמין D. למעשה, כל איברי הגוף משתמשים בכולסטרול. הכולסטרול מרכיב את הקרומים שעוטפים את מיליארדי תאי הגוף, שהופכים בכך ליחידות תפקוד עצמאיות.  

אבל רמות גבוהות מידי של הכולסטרול הפכו לאחד הגורמים העיקריים לתמותה בעולם המערבי. הכולסטרול תורם לתהליך טרשת העורקים המוביל למחלות לב וכלי דם קטלניות, להיווצרות כבד שומני, ולתחלואות רבות אחרות.

בשנות ה-90 התחוללה מהפכה בכל הנוגע לתוחלת החיים: זו עלתה פלאים מאז הצגתן של תרופות הסטטינים, שמפחיתות את רמות הכולסטרול. התרופות האלה לא רק מפחיתות את הכולסטרול, אלא גם מצמצמות את היווצרות הרובד הטרשתי שסותם את כלי הדם ובולמות את תהליך ההידרדרות למחלות קטלניות.

לא בכדי כינו הקרדיולוגים את הסטטינים 'תרופות המאה ה-21'. גם המודעות הגוברת לתזונה נבונה ומאוזנת ולחשיבות של פעילות גופנית תרמה לרפואה מונעת, גם מהיבטי הכולסטרול. הנה לפניכם מיטב המושגים, המחקרים, העדכונים והחדשות אודות הכולסטרול.

אומגה 3

חומצת שומן המצויות בשמן דגים. אומגה 3 אינה ניתנת לייצור מלאכותי, והיא מצויה בדגים, שמן פשתן, ושמן קנולה. חומצת השומן אומגה 3 מעורבות בלחץ הדם, מנגנון קרישת הדם, ייצור הורמונים, דלקות, טמפרטורת הגוף ופעילות המוח. ד"ר ניר ברק, מומחה לרפואה פנימית מבית החולים בילינסון, מסביר כי לאומגה 3 גם תכונות המפחיתות את רמות הטריגליצרידים בדם ומעלות את הכולסטרול הטוב - HDL, בנטילת גרם אחד ליום לפחות. ברק עוד מציין כי לאחרונה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני ליצרניות האומגה 3 לפרסם כי המוצר אכן מסייע למניעת מחלות הלב. לאומגה 3 אין תופעות לוואי, פרט לריח קל לא נעים בזיעה.

ביצים

הקלישאה הוותיקה גורסת שאין לצרוך יותר מארבע ביצים בשבוע. אולם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו כי צריכה מרובה של ביצים אינה מגבירה את הסיכון ללקות במחלת לב. אומנם נמצא שלאחר אכילת ביצה נרשמת עלייה מסוימת בכולסטרול ה"רע" (LDL) אך במקביל חלה גם עלייה ברמת הכולסטרול ה"טוב" (HDL) והיחס בין הכולסטרול הכללי לכולסטרול ה"טוב" משתפר.

דיאטה

בעבר מקובל היה כי דיאטה דלת כולסטרול היא הטיפול העיקרי להורדת ערכי כולסטרול, אלא שבשנים האחרונות השתנתה הגישה, לאחר שהתברר כי רובו של הכולסטרול העודף נוצר בכבד, ומקורו אינו בתפריט התזונתי. עוד נמצא כי צריכה של מזונות עשירים בכולסטרול כמו ביצים במידה מתונה, אינם מעלים באופן ניכר את רמות הכולסטרול בדם. לפיכך נוטים היום הרופאים להמליץ על צריכה מתונה של כולסטרול בתפריט היומי, כשהטיפול העיקרי הוא בתרופות הסטטינים, ובפעילות גופנית המעלה את רמות הכולסטרול הטוב- HDL.

היפרכולסטרולמיה

רמות גבוהות של כולסטרול בדם. המצב עלול להתרחש בשל נטייה גנטית יחד עם הרגלי חיים הכוללים צריכה מוגברת של שומנים ומחסור בפעילות גופנית. "כיום מקובל לחשב לכל אדם באופן אינדיבידואלי את רמות הכולסטרול המתאימות לו" מסביר ד"ר ניר ברק, "שקלול זה כולל את המין, ההיסטוריה המשפחתית, מחלות הרקע ונתונים נוספים הקובעים את הערך הבריא".

ויטמינים

חוקרים מאוניברסיטת ניו-יורק גילו במחקר שערכו ופורסם בכתב העת Journal of Clinical Investigation כי כמה ויטמינים דווקא מעלים את רמות הכולסטרול ה"רע" בגוף. בדרך כלל הכבד מפרק כולסטרול מסוג VLDL - Very Low Density Lipoprotein , וכך הוא לא יכול להפוך לכולסטרול מסוג LDL, שיכול להיכנס למחזור הדם. אולם בניסויי מעבדה, שנערכו בין היתר על עכברים וחולדות, מצאו החוקרים כי ויטמין E, C ובטא-קרוטן מנעו מתאי הכבד לעבוד ביעילות ולפרק את ה-VLDL – והדבר גרם לכך שיותר כולסטרול יווצר בגוף.

חלב אם

אחד היתרונות הבריאותיים הגדולים של ההנקה בא לידי ביטוי רק אחרי שנים רבות: ממחקר שפורסם בכתב העת לרפואת ילדים "פדיאטריקס" עולה שרמות הכולסטרול אצל מבוגרים שינקו חלב אם בינקותם נוטות להיות נמוכות יותר מאשר אצל אלה שלא ינקו. החוקרים מציינים שהממצאים הם ראיה נוספת לכך ששורשיהם של תהליכי סתימת העורקים, שגורמים למחלות לב, נמצאים הרבה לפני גיל הבגרות.

החוקרים, בראשות ד"ר כריסטופר אואן מהמרכז הרפואי סנט ג''ורג בלונדון, משערים שהחשיפה המוקדמת לחלב אם עשויה לקבוע את המטבוליזם של השומן בגוף בהמשך החיים. מי שינקו מסוגלים לעבד טוב יותר את השומן, מה שמוריד את רמות הכולסטרול ומקטין את הסיכון למחלת לב.

חומצות שומן טרנס

לשומן יש שני מבנים מרחביים אפשריים: ציס וטרנס. השמנים הצמחיים בטבע מופיעים במבנה ציס. בתהליך עיבוד תעשייתי של שומן, הופך השומן ממבנה "ציס" למבנה "טרנס" משיקולים מסחריים, שכן אורך חיי המדף של שומן טרנס ארוך יותר. בכל המחקרים נמצא שלמבנה טרנס יש השפעה ישירה על היווצרות טרשת עורקים. לדברי הדיאטנית מריאנה אורבך, רוב המרגרינות, כמו גם רוב מוצרי המאפה, מטוגנים קפואים או קרקרים מכילים את חומצות השומן הטרנס.

טריגליצרידים

סוג של שומן, שרמתו בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. רוב שומן הגוף מכיל טריגליצרידים. הערכים התקינים הם 10-190 מיליגרם לדציליטר. ערכים גבוהים עלולים להעיד על שחמת הכבד (צירוזיס), על תת-פעילות של בלוטת התריס, על תזונה עשירה בשומנים, על מחלת כליה או על דלקת הלבלב. ערכים נמוכים עלולים להעיד על תזונה לקויה, על תזונה דלה בשומן, על ספיגה לקויה של המזון ועל פעילות יתר של בלוטת התריס.

טרשת עורקים

רמות גבוהות של כולסטרול גורמות להיווצרות טרשת עורקים: היווצרות רובד (פלאק) טרשתי על דפנות כלי דם. המדובר בשקיעת סידן, היווצרות של דלקת מקומית והפעלה של מערכת קרישת הדם עד כדי היווצרות קרישי דם. התוןצאה הסופית: חסימה בכלי הדם הגורמת להתקף לב או שבץ מוחי.

יכולת שכלית

אנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול פועלים טוב יותר במבדקי יכולת שכלית, כך עולה ממחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת בוסטון בארה"ב. המחקר שכלל 789 גברים ו- 1,105 נשים מעל גיל 18, מצא כי אלה עם רמות גבוהות של כולסטרול (200 מ"ג לדציליטר או יותר) גילו יכולות זיכרון, ריכוז, הסקת מסקנות וארגון גבוהות יותר מאלה עם רמות נמוכות יותר של כולסטרול. אף שבמחקר לא נכללו אנשים הנוטלים תרופות להורדת רמות כולסטרול, משערים החוקרים כי התרופות, אף שעשויות להציל חיים, עלולות גם לפגום ביכולת השכלית.

יחס כולסטרול רע/טוב

עד לפני מספר שנים נהוג היה לחשב את היחס בין רמות הכולסטרול הרע LDL לטוב HDL. עם זאת, הוכח כי לערך זה אין ממש בכל הנוגע לסיכונים בריאותיים. כיום עיקר תשומת הלב נסובה אל רמות ה-LDL (עיין ערך כולסטרול רע).

כבד שומני

כרבע מהאמריקנים סובלים מהכבד השומני, תהליך בו תאי הכבד הופכים בשלב ראשון לגדושים בשומן, ובשלב שני מופיעה דלקת בתאי הכבד. אלה הסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול בדמם, הסובלים מעודף משקל וחולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לסבול מכבד שומני. במקרים בהם תיווצר דלקת כתוצאה מהאגירה השומנית בכבד, עלול הכבד להצטלק (מחלת שחמת הכבד), עד כדי כשל בתפקודו וצורך בהשתלה. אין טיפול ספציפי לכבד שומני, אולם אם הגורם שמוביל לבעיה מאותר, ניתן לשפר את המצב. אם החולה הגיע לשלב של שחמת, המדובר במצב בלתי הפיך.

כולסטרול כללי

חומר דמוי שומן המיוצר בכבד והמצוי בכל תאי הגוף ובזרם הדם. הגוף משתמש בכולסטרול כדי לייצר הורמונים רבים, חומצות מרה וגם ויטמין D . כל איברי הגוף משתמשים בכולסטרול לצורך קיומם היום-יומי. הערכים תקינים הם פחות מ-200 מיליגרם לדציליטר. ערכים גבוהים: מצביעים על סיכון לפתח מחלת לב טרשתית, על תת-תפקוד של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), על מחלת כליות, על סוכרת או על צמקת כיס המרה (צירוזיס).

רמות של 240 מיליגרם לדציליטר מכפילות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. הריון עלול להעלות את רמות הכולסטרול. ערכים נמוכים: נגרמים בשל תפקוד יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מחלות כבד, ספיגה לקויה של מזון, תזונה לקויה, זיהום בדם או חוסר בוויטמין 12B. כאן המקום להדגיש שאין משמעות רפואית רבה לסך הכולסטרול. מערך בדיקות מלא של פרופיל השומנים מעניק אינפורמציה רבה יותר. בהחלט ייתכן מצב שבו תיראה רמה גבוהה של סך הכולסטרול, בעוד שפרופיל השומנים יהיה תקין, והנבדק בריא.

כולסטרול טוב

HDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הטוב', הינו מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, שם מפורק הכולסטרול. בכך מסייע ה- HDL לגוף להיפטר מעודפי שומנים. ערכים תקינים: גברים - 29-62 מיליגרם לדציליטר; נשים - 34-82 מיליגרם לדציליטר. רמות גבוהות לרוב אינן מזיקות. הרמות אצל נשים לפני גיל הבלות גבוהות מעט מהרגיל, כנראה בשל האסטרוגן המגרה את הכבד לייצר ולהפריש יותר HDL. גם פעילות גופנית מעלה את רמות ה- HDL. רמות נמוכות עשויות להצביע על סיכון למחלות לב, על היפרליפידמיה (יתר שומנים בדם) או על סוכרת מבוגרים.

 כולסטרול רע

LDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הרע', הוא מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף. רמתו מחושבת למעשה מתוך ערך הכולסטרול הכללי בדם. הערכים תקינים הם 60-160 מיליגרם לדציליטר. רמות גבוהות: עשויות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב טרשתיות. רמות נמוכות עשויות להצביע על ספיגת מזון לקויה או על תזונה לקויה. אלה הסובלים ממחלת לב או סוכרת, נדרשים לרמות LDL נמוכות מ- 100.

ליפופרוטאינים

שומנים ובהם הכולסטרול הם חומרים שאינם מסיסים במים. כדי שיועבר הכולסטרול ממקום למקום בגוף, הוא עושה זאת בצורת גופיפים המורכבים מטיפות שומן. על מנת שאותן טיפות שומן תהפוכנה למקור אנרגיה זמין לרקמות הגוף, נקשרות הטיפות לחלבונים המשמשים כסמנים המאותתים על "בואה של רקמת השומן", אלה הם הליפופרוטאינים.

סטטינים

משפחת תרופות החוסמת אנזים בגוף המעורב בייצור הכולסטרול LDL, במיוחד בכבד. מאז תחילת השימוש בסטטינים, חלה עליה בתוחלת החיים של אלפים ברחבי העולם. זו אולי הסיבה שבחרו רופאים לכנות את הסטטינים "תרופות המאה העשרים ואחת". השימוש בסטטינים הביא לא רק לשיפור בתוצאות המעבדה של רמות הכולסטרול, אלא הפחית את שיעור התקפי לב ושבץ מוחי. תרופות סטטינים הנמכרות בישראל: ליפידל, ליפיטור, סימוביל, לובאליפ, סימבאקור.

סיבים

חוקרים קנדיים מצאו כי תזונה עשירה בסיבים תזונתיים וירקות מפחיתים כולסטרול ממש כמו נטילת סטטינים. לדברי החוקרים, אלה שנאסר עליהם להשתמש בתרופות הסטטינים, בשל תופעות הלוואי שלהם, יכולים להסתפק בתזונה מתאימה. חוקרי אוניברסיטת טורונטו בנו תפריט דיאטה עשיר בחלבוני סויה, שקדים, סיבים תזונתיים ו"סטרולים" - רכיבים המצויים במוצרים כמו מרגרינות מפחיתות כולסטרול.

הם בדקו את התפריט במשך חודש על 34 גברים ונשים כבדי משקל, והשוו אותם לקבוצה שניזונה מדיאטה דלת שומן, וקבוצה נוספת שקיבלה את התרופה לובסטאטין המפחיתה כולסטרול. לדברי החוקרים, דיאטה דלת שומן הפחיתה את רמות הכולסטרול הרע, ה-LDL בשיעור של 8.5 אחוז בתום חודש המחקר. תרופות הסטטינים הפחיתו את רמות ה-LDL בשיעור של 33 אחוז, בעוד שתפריט התזונה הייחודי שהרכיבו, הצליח להפחית את רמות הכולסטרול בשיעור הקרוב ל-30 אחוז.

עונות

מחקר חדש מגלה כי בחורף ובסתיו רמת הכולסטרול עולה ומגיעה לשיא, ואילו באביב ובקיץ רמתו דווקא יורדת. במחקר נמצא כי רמת הכולסטרול הכוללת הממוצעת של גברים עמדה על 222 מיליגרם לדציליטר ואילו של נשים על 213. אולם לאחר רבעון נוסף של מחקר, עם התחממות האקלים, גילו החוקרים שהכולסטרול של הגברים ירד בממוצע ב-3.9 מיליגרם לדציליטר, ואילו הכולסטרול הנשי אף רשם ירידה מרשימה יותר של 5.4 מ"ג/דצ"ל.

החוקרים משערים כי מזג האוויר החמים והנעים יותר באביב ובקיץ, שמלווה בדרך כלל גם בפחות הסתגרות בבית ויותר פעילות גופנית בחוץ, תורמים לדילול הדם. לדבריהם, ייתכן ומטופלים לא מעטים אובחנו בטעות כסובלים מכולסטרול גבוה, משום שבדיקות הדם שלהם נלקחו בעונת החורף, כאשר הכולסטרול בשיאו.

ערמונית

רמות כולסטרול גבוהות עלולות להאיץ את התפתחות סרטן הערמונית, כך גילה מחקר אותו ערכו רופאים מבית החולים לילדים בבוסטון. החוקרים מצאו כי תאי סרטן הערמונית שהוזרקו לעכברי מעבדה, שגשגו במהירות, אצל עכברים בעלי רמות כולסטרול גבוהות. לדעת החוקרים, הכולסטרול מתערב במערכת האיתות של תאים סרטניים, וכך מגביר את התפתחותם.

פומלית

אכילת פומלית תורמת להורדת רמת הכולסטרול בדם ולהגברת יכולת מניעת החמצון שלו, ולכן היא מקטינה את הסיכון לחסימת עורקים ובכך גם את הסיכון לחלות במחלות לב. כך עולה ממחקר חדש שערכה ד"ר שלה בבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים יחד עם פרופ' אברהם כספי, מנהל מכון הלב בביה"ח "קפלן".

מהמחקר עולה כי הפומלית מכילה מרכיבים נוגדי חמצון בשיעור גבוה יותר מכל פרי אחר, אשר מונעים חמצון של הכולסטרול 'הרע' בדם וכך מפחיתים את הסיכון לחסימת עורקים ולהתקף לב. המחקר, שנערך בבני אדם, הראה שינויים חיוביים בחלבוני הדם כמו אלבומין ופיברינוגן כתוצאה מצריכת פומלית, המגבירים את היכולת למנוע חמצון של הכולסטרול "הרע" בדם אצל חולים בעלי רמת כולסטרול גבוהה שסובלים מחסימת עורקים.

פעילות גופנית

רבות כבר נאמר על הפעילות הגופנית, המעלה את הכולסטרול הטוב ומורידה את הכולסטרול הרע. מחקר נוסף נותן עוד אישור לכך : במחקר שערכו חוקרי אוניברסיטת דיוק בקרוליינה שבארה"ב, השתתפו אנשים שסבלו מעודף משקל וחוסר תנועה. החוקרים גילו שפעילות רבה טובה יותר מפעילות מעטה, ושפעילות אינטנסיבית בהיקפים גדולים (שוות ערך לג'וגינג של כ-30 ק"מ בשבוע) היא המשפיעה ביותר על רמות הכולסטרול.

לדברי החוקרים, אין פירוש הדבר שצריך לרוץ קילומטרים ביום כדי להוריד את הכולסטרול. משתתפים שביצעו פעילות כלשהי הגיעו לרמות כולסטרול טובות מאלה של מי שלא ביצעו פעילות. אצל המשתתפים שביצעו פעילות גופנית מעטה יחסית לא נמצאו הבדלים ברורים ברמות הכולסטרול בין אלה שהפעילות שלהם היתה אינטנסיבית לאלה שפעילותם היתה מתונה, אם כי אצל שתי הקבוצות רמות הכולסטרול היו בריאות יותר מאשר אצל אלה שלא התעמלו בכלל.

פרופיל שומנים

בדיקת דם המודדת את רמתם של מרכיבים שומניים בדם, ובהם טריגליצרידים וכולסטרול. השומנים הם מרכיבים חיוניים בגוף האדם. הם נאגרים בתאי אדיפוס (תאי שומן) ומשמשים ליצירת האנרגיה הדרושה לקיום תהליכי החיים. אך רמות גבוהות מדי של שומנים גורמות להצטברותם בזרם הדם ואחראיות למחלות לב וכלי דם קטלניות.

ניטורן של רמות השומנים בדם חשוב לא רק אצל מבוגרים אלא גם אצל ילדים. רמות גבוהות עשויות להצביע על מחלות כרוניות, שאת סיבוכיהן ניתן למנוע באמצעות טיפול בעוד מועד. הבדיקות דורשות לרוב צום של 8 עד 12 שעות טרם הבדיקה, שכן מזונות שונים שנצרכים סמוך לבדיקה עלולים לגרום לתוצאה גבוהה מדי, שאינה תואמת את המצב הרגיל בדם.

רמות שגויות

עד כה נחשבו רמות LDL בדם של פחות מ- 100 מיליגרם לדציליטר כרמות הרצויות לחולי לב. רמות של 100 עד 129 מיליגרם לדציליטר נחשבות כרמות הרצויות לאוכלוסייה הבריאה. רמות הגבוהות מ-130 נחשבו כרמות גבוליות, הדורשות שינוי בהרגלי האכילה, ופעילות גופנית. רמות הגבוהות מ-160 נחשבו כרמות גבוהות, הדורשות טיפול בתרופות המפחיתות את רמת הכולסטרול.

במחקר הנוכחי, שנערך ע"י ד"ר כריסטופר קאנון וד"ר יוג'ין בראונוולד, מהקרדיולוגים המובילים בעולם מבית החולים בריגהאם שבבוסטון, השתתפו 4,162 חולי לב משמונה ארצות, אשר אושפזו בשל כאבים בחזה וטופלו בתרופה "ליפיטור " הנמכרת גם בישראל, או בתרופה "פראבאכול", שתיהן מיועדות להורדת רמות הכולסטרול בדם. החוקרים מצאו כי שיעור התמותה בקרב נוטלי "ליפיטור" היה נמוך ב-28 אחוז, בהשוואה לאלו שנטלו את התרופה "פראבאכול". כשנבדקה הסיבה לכך, נמצא כי "ליפיטור" הוריד את רמת הכולסטרול הרע – LDL לרמה של 62, בעוד שהתרופה המתחרה הפחיתה את הכולסטרול לרמה של 95 בלבד.

אצל החולים בעלי רמות כולסטרול סביב 62, נרשמו גם שיעורים נמוכים של כאבים בחזה והתקפי לב חוזרים, בהשוואה לאלו בעלי רמת כולסטרול הקרובה לרמה המותרת עד כה – 100. לדברי החוקרים, התוצאות מרמזות שרמת הכולסטרול שהותרה עד כה, הייתה גבוהה מידי ושגויה.

שום

הוא לא רק טעים, הוא כנראה גם בריא: מחקר שנערך בארה"ב גילה כי השום עשוי להפחית את רמות הכולסטרול: שתי קבוצות גברים נחקרו, כולם בעלי אותה רמת כולסטרול. מהמחקר עלה כי גברים שנטלו כמוסות שום במשך 5 חודשים הצליחו להפחית את רמות הכולסטרול הרע בשיעור של 12 אחוז, בהשוואה לגברים שנטלו כמוסות פלצבו (שאינן מכילות חומר פעיל).

שומן מוקשה

שומן המצוי כמרכיב במוצרי מזון תעשייתיים רבים, ונמצא במבנה "טרנס". מבנה זה הוכח כתורם להיווצרות טרשת עורקים ומחלות לב.

שומן רווי

שינוי הרגלי התזונה, יחד עם פעילות גופנית כמובן, יכול להוריד דרמטית את רמות הכולסטרול ה"רע" ולהעלות את הכולסטרול ה"טוב". המקור המרכזי לכולסטרול ה"רע" הוא שומן רווי, לפיכך הפחתתו מהתפריט התזונתי, יסייע להוריד את רמות ה- LDL. מזונות העשירים בשומן רווי הם בשרים שמנים, מאפים, חמאה, מרגרינה, גבינות שמנות, בעוד שמזונות הדלים בשומן רווי הם דגים, שמן זית, יוגורט ומוצרים דלי שומן, וגם בשרים רזים.

תורשה

אם הוריכם סבלו מרמות כולסטרול גבוה, סביר שהפוטנציאל לכולסטרול גבוה טמון גם בכם. אף כי מקובל היום שאורח חיים הכולל תזונה נבונה ופעילות גופנית משפיע ישירות על רמות גבוהות של כולסטרול, הרי שהנטיה לרמות כולסטרול גבוהות היא ככל הנראה תורשתית.